אהרן ציזלינג

אהרן ציזלינג
	אהרן ציזלינג, 1951
לידה	26 בפברואר 1901; נרוצ'יובוצי, האימפריה הרוסית
פטירה	16 בינואר 1964 (בגיל 62); עפולה, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1914
מקום קבורה	עין חרוד מאוחד, ישראל
מפלגה	אחדות העבודה, מפ"ם
סיעה	מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון
	14 במאי 1948 – 10 במרץ 1949; (43 שבועות)
	דב יוסף ←
	14 בפברואר 1949 – 15 באוגוסט 1955; (6 שנים ו־26 שבועות)
כנסות	1 - 2

אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר תרס"א, 26 בפברואר 1901 – 16 בינואר 1964) היה מאנשי העלייה השנייה. חבר הכנסת ושר החקלאות הראשון של מדינת ישראל. מחותמי מגילת העצמאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציזלינג נולד בנרוצ'יובוצי, אחוזה חקלאית בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לצבי מנחם ציזלינג ולאסתר לבית קפלן. אח ליהודית, מאיר, יוסף, משה ויצחק.

ב-1914 עלה ארצה, עם משפחתו, במסגרת העלייה השנייה. למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב^[1] ובגימנסיה הרצליה^[2]. ב-1920 היה ממייסדי ”חבורת העמק” והחל לעבוד בסלילת כביש עפולה-נצרת. ב-1923 היה בין מייסדי קיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון.

ציזלינג היה פעיל בארגון ההגנה ובשנים 1941–1942 היה חבר המפקדה הארצית^[3].

ציזלינג היה חבר הנהלת הוועד הלאומי, מראשי התנועה לאחדות העבודה^[4], עמה עזב את מפא"י ועבר לאחדות העבודה - פועלי ציון ואחר כך למפ"ם. היה חבר בולט בצוות שניסח את מגילת העצמאות. כיהן כשר החקלאות בממשלה הזמנית. פרש ממפ"ם יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון, והמשיך להיות ח"כ מטעם "אחדות העבודה" עד לסוף הכנסת השנייה, אולם לא המשיך בפעילות במפלגה. אהרון ציזלינג היה ממייסדי המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר יחד עם האמן חבר הקיבוץ חיים אתר.

אביו של ציזלינג היה רב, ונמנה עם מקימי בית הכנסת הגדול של תל אביב ברחוב אלנבי.

ציזלינג נישא בסביבות 1920 לשרה טופול (בת נחמן ומלכה טופול מבריסק). לזוג נולדו ארבעה בנים ובת. ציזלינג נפטר ב-1964 נקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד^[5]^[6].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של ציזלינג נקראו רחובות בחיפה, אשדוד ובאר שבע.
קיבוץ עין חרוד קרא לבית התרבות על שמו^[7]
מעון ילדים באשדוד נקרא על שמו^[8]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרות לרעיה ובנים, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה.
"בוש ונכלם": תשובה לראש-הממשלה דוד בן-גוריון על קליטת עליה ועל התנדבות, תל אביב: [חמו"ל], 1950.
אמת וסלף: על תקומת המדינה ומלחמת הקוממיות. תשובה לד’ בן-גוריון, תל אביב: למרחב, 1959.
יוסף חיים ברנר בחדרה בימי המלחמה, [ירושלים: חמו"ל, תשל"ו?].
עין-חרוד וירושלים: דברים, מאמרים, רשימות (ערך: שלמה אבן-שושן), תל אביב: יד טבנקין, תשמ"ח-1988.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 123–127

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אהרן ציזלינג בוויקישיתוף

אהרן ציזלינג, באתר הכנסת
אהרן ציזלינג, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "אהרן ציזלינג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1571
שר החקלאות הראשון, מעריב, 16 בינואר 1964
אהרן ציזלינג למנוחות, קול העם, 17 בינואר 1964.
אברהם תרשיש, שלושים לפטירת אהרון ציזלינג, למרחב, 16 בפברואר 1964
שלום הקטין, אהרון ציזלינג / שנה למותו, למרחב, 5 בינואר 1965
אברהם תרשיש, אהרון ציזלינג - שנה למתו, על המשמר, 5 בינואר 1965
אהרן ציזלינג (1901-1964), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אביו לימד בבית ספר תחכמוני ושימש כחבר המועצה הראשונה של תל אביב
^ בתקופת לימודיו בגימנסיה נערך גירוש תל אביב וציזלינג וחבריו לספסל הלימודים המשיכו את לימודיהם בחדרה
^ אהרן ציזלינג - חלוץ ולוחם, למרחב, 17 בינואר 1964
^ מועצת מפא"י מתכנסת היום בירושלים, הארץ, 5 בינואר 1944
^ א. ציזלינג הובא למנוחות בעין חרוד, הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1964
^ אהרון ציזלינג הובא למנוחות, על המשמר, 17 בינואר 1964
^ בית תרבות בעין חרוד ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 9 במאי 1965
^ נחנך מעון ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 23 באפריל 1968

[1] אביו לימד בבית ספר תחכמוני ושימש כחבר המועצה הראשונה של תל אביב

[2] בתקופת לימודיו בגימנסיה נערך גירוש תל אביב וציזלינג וחבריו לספסל הלימודים המשיכו את לימודיהם בחדרה

[3] אהרן ציזלינג - חלוץ ולוחם, למרחב, 17 בינואר 1964

[4] מועצת מפא"י מתכנסת היום בירושלים, הארץ, 5 בינואר 1944

[5] א. ציזלינג הובא למנוחות בעין חרוד, הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1964

[6] אהרון ציזלינג הובא למנוחות, על המשמר, 17 בינואר 1964

[7] בית תרבות בעין חרוד ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 9 במאי 1965

[8] נחנך מעון ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 23 באפריל 1968

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

חברי הכנסת הראשונה
מפא"י	דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש)
מפ"ם	(יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ)
החזית הדתית המאוחדת	יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור)
תנועת החירות	מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור
הציונים הכלליים	פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר
ספרדים ועדות מזרח	בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי
מק"י	שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר
הרשימה הדמוקרטית של נצרת	סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה
מפלגת הלוחמים	נתן ילין-מור
ויצו	רחל כהן-כגן
התאחדות התימנים בישראל	זכריה גלוסקא
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת