אהרן קמפינסקי
| אהרן קמפינסקי 1939 – 1994 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||
| תל משוש, תל מגידו, תל ערני | ||||||
|
||||||
אהרן קֶמפינסקי (1939–1994) היה פרופסור לארכאולוגיה בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
קמפינסקי למד באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו על העיור בארץ-ישראל באלף השלישי לפנה"ס הוא סיכום עבודת הדוקטורט שלו.
בשנת 1965 ערך חפירות בירור סטרטיגרפיות, יחד עם מורו-עמיתו המהנדס עמנואל דונאייבסקי, במגידו ובחצור. למגידו חזר פעם נוספת במשלחת של פרופ' יגאל ידין. חפירה נרחבת ערך יחד עם עמיתים מגרמניה בתל משוש שבבקעת באר-שבע, בתל בית העמק ובתל ערני שליד קרית גת. בחפירותיו האחרונות, שניהל מאז 1986 ועד למותו, בתל כברי שבגליל המערבי, העלה ממצאים חשובים שפתחו צוהר רחב לקשרים שבין ארץ-ישראל ובין העולם האֵגאי-המינואי באלף השני לפנה"ס.
קמפינסקי היה מדען בעל נטייה לביקורתיות מדעית ללא פשרות, אותה ביטא בכתב ובעל פה. כך למשל, היה נגד זיהוי המבנה שנחשף בהר עיבל עם המזבח שבנה יהושע בן נון כמסופר במקרא, ונגד ייחוס רימון השנהב שרכש מוזיאון ישראל, למקדש לאלוהי ישראל בירושלים. לחלק אחר של ביקורתו הנוקבת היה צביון של מאבק נגד דעות קדומות, ניצול של מידע ארכאולוגי לצרכים פוליטיים לאומניים וכן מאבק בממסד הארכאולוגי, שנכנע, לדעתו, לחוגים החרדיים בעניין חפירת קברים, סחר בעתיקות וכיוצא בזה.
הקים את אגודת הארכיאולוגים שבה היה הכוח המניע. במסגרתה הקים במה נוספת לפרסומים בתחום הארכאולוגיה: כתב העת "ארכיאולוגיה". כתב העת הפיק רק 4 חוברות, ולאחר מותו פסקה פעילות זו.
על פי בקשתו נקבר קמפינסקי בתחומי תל כברי, בו ראה את אחד משיאי עבודתו המדעית הארכיאולוגית.
[עריכה] מספריו
- אהרן קמפינסקי, מגידו עיר מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
- אהרן קמפינסקי ורבקה גונן, מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל יח' 6-7, האוניברסיטה הפתוחה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דברים לזכרו באתר אוניברסיטת תל אביב
(באנגלית)