אהרן לברן

אהרן לברן
	אהרון לברן בדיון מטכ"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים
לידה	7 ביוני 1932
פטירה	22 באוגוסט 2023 (בגיל 91)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1950–1984 (כ־34 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	ממלא מקום מפקד מרחב אילת; ראש ענף הכוונת האיסוף במחלקת האיסוף; ראש הב"ר ביחידה 8200,; עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים; נספח צה"ל ביפן; סגן מפקד המכללה לביטחון לאומי;
פעולות ומבצעים
	מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע ליטני; מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
	עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
	חוקר בכיר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

אהרן דוד לברן (לובלינר) (7 ביוני 1932 - 22 באוגוסט 2023) היה תת-אלוף בצה"ל, ששירת בתפקידים בכירים באגף המודיעין. בעל עיטור המופת על חלקו במבצע ירקון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם משפחתו המקורי היה לובלינר. הוא נולד בפולין ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 3. המשפחה התגוררה בשכונת שפירא בתל אביב, ואהרן למד בבית הספר התיכון הציוני-דתי ביל"ו^[1]. הוא היה חניך תנועת הנוער בני עקיבא ושיחק כדורסל בקבוצת מכבי רמת גן^[2].

ב-1950 גויס לברן לצה"ל. הוא שירת תחילה בחיל השריון, במסגרתו סיים קורס קצינים. כאשר שימש סגן מפקד פלוגה בגדוד 52 (אז גדוד בחטיבה 7), הוחלט על צמצומים בחיל והוא הועבר לפקד על יחידת הסיור של חטיבת גבעתי. מפקד החטיבה באותה עת היה חיים בר-לב, לימים רמטכ"ל.

ב-1955 התנדב לברן להשתתף במבצע ירקון^[3] שיצא לפועל ביוני 1955. על השתתפותו במבצע זכה בצל"ש הרמטכ"ל שניתן לו על ידי הרמטכ"ל אז, משה דיין. ב-1973 הומר העיטור בעיטור המופת. במלחמת סיני שירת כממלא מקום מפקד מרחב אילת והוטל עליו לטהר את קטע הציר מכיוון ראס אל-נקב לכיוון א-תמד^[4].

בשנת 1957 למד באוניברסיטה מזרח תיכון, מדע המדינה ומנהל ציבורי. ב-1962 חזר לצבא ולמד בפו"מ. בשנים 1963–1964 היה סגן מפקד יחידה 154 וב-1964 מונה לראש ענף הכוונת האיסוף במחלקת האיסוף. תפקידו הבא היה ראש הבינה הרשתית. לברן היה אמור להתמנות למפקד יחידה 8200 (שנקראה אז יחידה 848) ב-1969, אך בשל חילוקי דעות עם ראש מחלקת איסוף, אברהם ארנן, מונה לתפקיד חדש, עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים עד שנת 1974^[5]. לאחר מכן שירת כנספח צה"ל ביפן וכמדריך וסגן מפקד המכללה לביטחון לאומי. לברן פרש משירות הקבע ב-1984.

לאחר פרישתו שימש כחוקר בכיר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1984 עד 1988. הוא מחברם של מאמרים ומחקרים רבים בתחומי צבא וביטחון, כולל מדיניות ביטחון רצויה לישראל, היסטוריה צבאית ומדינית ישראלית, אסטרטגיה צבאית, הרתעה ומודיעין ומשמש פרשן בתחום לתקשורת הישראלית והזרה. היה חבר הפורום הביטחוני לחוסן לאומי.

מטכ"ל במלחמת יום כיפורים. הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, אלוף במיל שמואל אייל, אל"ם אהרון לברן, אלוף אהרון יריב, ראש אגף כוח אדם אלוף הרצל שפיר, שמעון אבידן מבקר מערכת הביטחון, עומד רל"ש הרמטכ"ל סא"ל אבנר שלו, אוקטובר 1973.

גיוס הסוכן המצרי הבכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, במסגרת שירותו באמ״ן, לברן גייס קצין מצרי בכיר שישמש כסוכן עבור מדינת ישראל. עצם קיומו של אותו סוכן, הוכחש באופן רשמי עד לספטמבר 2020^[6]. כל פרט מזהה בדבר אותו סוכן, שככל הנראה כונה בפי קהילת המודיעין בשם הקוד ״סלקט״, או "פיקס"^[7], לא הותר לפרסום. כינויו של הסוכן "סלקט" ופרטים עליו נחשפו לראשונה על ידי חוקר המודיעין והביטחון משה שוורדי ביולי 2020^[8]. אותו סוכן היה אחד מן המקורות החשובים ביותר של קהילת המודיעין בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור,^[6] והעביר שתי ידיעות חשובות במיוחד: ידיעה על כך שעומדת לפרוץ מלחמת יום כיפור, שישה ימים לפני פרוץ המלחמה. השנייה הייתה ידיעה שהגיעה בעיצומה של המלחמה, ב־12 באוקטובר 1973, לפיה צבא מצרים מתכנן להעביר כוחות מאסיביים במעברים בסיני (מעברים ג'ידי והמיתלה) ב-13 או ב-14 באוקטובר^[9]. בזכות ידיעה זו, ארב צה״ל למתקפה המצרית, במקום לנסות להעביר כוחות מעבר לתעלה. בעקבות הניצחון של צה״ל בקרב השריון ב-14 באוקטובר, השתנתה המגמה במלחמה בחזית המצרית, וצה״ל החל במבצע אבירי לב^[7].

חיים אישיים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברן היה בוגר תואר ראשון במדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היה נשוי, אב לשניים וסב לנכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אהרן לברן בוויקישיתוף

עיטור המופת שהוענק לאהרן לברן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
סגן אהרן דוד לברן, באתר הגבורה
יוסי בלום-הלוי, דעה: המערב עם הזנב בין הרגליים, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2010
אהרל'ה ויסברג, המרגל: הקצין המצרי שהציל את ישראל ממפלה ב-73, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020

מכתביו

"עייפים מלנצח" :כמה נכון, ומדוע? מלחמת לבנון השנייה ושברה, מרכז אריאל למחקרי מדיניות
חינוך חשוב, אך לא מביטחון, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2005
לא למו"מ עם סוריה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2006
דרוש צומוד ישראלי, באתר הארץ, 3 במרץ 2004
אהרן לב רן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ על ביה"ס ביל"ו ראו: אלי אלון, סיפורו של בית ספר ביל"ו בתל אביב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בדצמבר 2020
^ ברוך בר סלע, קצין וג'נטלמן - תא"ל מיל' אהרן לברן, גימלתון - עיתון גימלאי כפר סבא, גיליון מס' 52, ניסן-אייר תשע"ב, אפריל-מאי 2012.
^ ג'מקה גנדלר ויעקב מן, ‏שישה בעורף האויב, מבט מל"מ 38, ספטמבר 2004, עמ' 16
^ עדי אטון, "סיניה" פגשה את הקצין שהציל אותה ב-56' באתר mynet כפר סבא 7 באוקטובר 2012
^ רונן ברגמן וגיל מלצר, מי אתה הסוכן "בבל"?, באתר ynet, 5 במאי 2005.
^ ¹ ² רונן ברגמן ואור פיאלקוב, המרגל מספר 2, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בספטמבר 2020
^ ¹ ² יוסי מלמן, היום שבו מסר "פיקס" את הידיעה שהצילה את ישראל, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2020
^ אביתר בן-צדף, כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בספטמבר 2020
^ אהרל'ה ויסברג, המרגל: הקצין המצרי שהציל את ישראל ממפלה ב-73, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020

[1] על ביה"ס ביל"ו ראו: אלי אלון, סיפורו של בית ספר ביל"ו בתל אביב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בדצמבר 2020

[ברוך-2] ברוך בר סלע, קצין וג'נטלמן - תא"ל מיל' אהרן לברן, גימלתון - עיתון גימלאי כפר סבא, גיליון מס' 52, ניסן-אייר תשע"ב, אפריל-מאי 2012.

[3] ג'מקה גנדלר ויעקב מן, ‏שישה בעורף האויב, מבט מל"מ 38, ספטמבר 2004, עמ' 16

[4] עדי אטון, "סיניה" פגשה את הקצין שהציל אותה ב-56' באתר mynet כפר סבא 7 באוקטובר 2012

[5] רונן ברגמן וגיל מלצר, מי אתה הסוכן "בבל"?, באתר ynet, 5 במאי 2005.

[:0-6] ¹ ² רונן ברגמן ואור פיאלקוב, המרגל מספר 2, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בספטמבר 2020

[פיקס-7] ¹ ² יוסי מלמן, היום שבו מסר "פיקס" את הידיעה שהצילה את ישראל, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2020

[8] אביתר בן-צדף, כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בספטמבר 2020

[9] אהרל'ה ויסברג, המרגל: הקצין המצרי שהציל את ישראל ממפלה ב-73, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]