אהרן מאיר מזי"א
| אהרן מאיר מזי"א 1858 – 1930 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| ממחדשי השפה העברית ונשיא ועד הלשון העברית | ||||||||
|
||||||||
אהרן מאיר מזי"א[1] (בלרוס, 1858 - ירושלים, 1930), רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן. היה רופא מושבות הברון, ממחדשי השפה העברית ונשיא ועד הלשון העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] שנים ראשונות
נולד בפלך מוהילב והתייתם מהוריו בגיל צעיר. בהיותו בן 15 למד בישיבת מיר וכונה "העילוי ממוהילב" בשל ידענותו המופלגת. עבר לברלין על מנת ללמוד בבית המדרש לרבנים של עזריאל הילדסהיימר (שם הוסמך לרבנות אף שמעולם לא כיהן כרב) והתקרב לתנועת ההשכלה היהודית. בנוסף למד בברלין לימודי חול ולאחר שנתיים בברלין עבר לציריך והתקבל שם ללימודים בפוליטכניקום (האוניברסיטה ההנדסית-הטכנית) אך עבר ללימודי רפואה אותם סיים ב-1887. לאחר שסיים את לימודי הרפואה עבר לפריז על מנת להתמחות ברפואת עיניים. באותה תקופה התקרב לציונות והכין עצמו לעלייה לארץ ישראל.
בפריז הוצג בפני הברון רוטשילד ועקב הרקע שלו ברפואת עיניים הוצעה לו משרת "רופא המושבות ביהודה" (ראשון לציון, פתח תקוה, עקרון וגדרה), שאחת הבעיות הגדולות בהן הייתה מחלת הגרענת.
[עריכה] בארץ ישראל
מזי"א עלה לארץ ישראל ב-1889, התיישב בראשון לציון ובנוסף לעבודתו כרופא חידש מילים בעברית, בפרט חידש מילים רבות מן המילון הרפואי ולמעשה המציא את השפה הרפואית העברית. הוא הכיר והתיידד עם אליעזר בן יהודה אשר העיד: "מנהגי בקביעת שמות למושגים מדעיים, בפרט בענייני המחלות והרפואות, להתייעץ עם ידידי ד"ר מזי"א שהוא בן-סמך לדבר הן מבחינת המדע והן מבחינת הלשון".
הוא היה זה שהציע להשתמש במשקל םַםֶםֶת כמשקל המחלות, לפי פרשת תזריע-מצורע. "וכך המחלה שגורמת לאדמומיות העור נקראת מעתה אַדֶּמֶת (Rubella), המחלה שגורמת לגוֹן צהבהב בעיניים נקראה צַהֶבֶת (Hepatitis), מצב רפואי הגורם להצטברות לא תקינה של נוזלים בגוף כונה מעתה בַּצֶקֶת (Edema) והמחלה הנגיפית שתוקפת כלבים משוטטים, נקראה מעתה כַּלֶּבֶת (Rabies)."[2]
בנוסף לרפואה ובלשנות עסק מזי"א בפרדסנות. בין היתר נטע את הפרדס הראשון בפתח תקוה, שיכלל מתקנים חקלאיים והיה בין מייסדי אגודת הפרדסנים "פרדס". את עבודתו בתחום זה המשיך חתנו, צבי איזקסון, לימים נשיא התאחדות האיכרים.
מספר שנים שימש כרופא ראשי בבית החולים שער ציון ביפו.
בשנת 1902 עבר מזי"א לירושלים והחל במפעל כתיבת המילון לרפואה ולמדעי הטבע, המהווה עבודת מחקר רחבת היקף שלא תמה בחייו. בביתו התארחו באופן קבוע חיים נחמן ביאליק, הרב קוק, אליעזר בן יהודה ואחרים. בירושלים (1908 בקירוב) הקים יחד עם הכומר והזואולוג הגרמני, ארנסט שמיץ, את החוג הראשון בארץ-ישראל של דוברי השפה הבינלאומית אספרנטו.
במלחמת העולם הראשונה נעצר בנו אליהו רוניא (רנה) בבית אביו בירושלים עקב חשד לשותפותו במחתרת ניל"י. הוא סבל כשנה וחצי בכלא הטורקי בדמשק עד שהצליח לברוח בהמולת סוף המלחמה וניסה להגיע לארץ ישראל, בדרכו חלה אנושות ונפטר זמן קצר לאחר הגיעו ליפו, למרות מאמצי אביו להצילו.
בין השנים 1926 עד מותו בשנת 1930 כיהן כנשיא ועד הלשון העברית.
בחג יום הולדתו השבעים חיים אמר עליו חיים נחמן ביאליק:
 |
זכה לחמש עטרות... עטרת חכמת הרפואה, עטרת הבלשנות, עטרת מהנדס, עטרת מעשים טובים בעבודתו הצבורית ועטרת ההוראה. עתה זכה לעטרה נוספה וחשובה, עטרת תפארת שיבה. אני כשלעצמי חושב את עטרת הבלשנות ליותר חשובה, כי "החיים והמות ביד הלשון", בלי לשון אין חכמה, אין תורה ואין רפואה. |
 |
| – דברי ח"נ ביאליק ביובל ד"ר מזי"א[3] | ||
ד"ר מזי"א נפטר בן 72 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
[עריכה] לאחר מותו
לעריכת המילון לרפואה ולמדעי הטבע הוזמן להמשיך הרופא והמשורר שאול טשרניחובסקי והמילון יצא לאור עם הקדמה מאת ביאליק.
באקדמיה ללשון העברית נפתח ב-1994 המכון לתולדות תחיית הלשון העברית על שם מזי"א (נסגר ב-2006) אשר עסק בחקר תולדות תחיית הלשון העברית בארץ ובתפוצות למן תקופת התחייה ולפניה ועד לייסוד מדינת ישראל על פי תעודות של ועד הלשון והעביר הרצאות וימי עיון לחוקרים, למורים ולציבור הרחב.
נינו הוא המשורר מירון ח. איזקסון.
[עריכה] כתביו
- ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע: רומי-אנגלי-עברי בעריכת שאול טשרניחובסקי, ירושלים תרצ"ד
- מדרש הרפואה: כולל כל תורת הרפואה ושמירת הבריאות בתלמוד בבלי וירושלמי, מכילתא, ספרא, ספרי ותוספת, מדרשים וזוהר, דביר תרפ"ו-תרפ"ט
[עריכה] לקריאה נוספת
- נחום סלושץ, ד"ר אהרון מאיר מזי"א, פרשת חייו ופעולותיו, החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תרצ"ה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מירון ח. איזקסון, רופא השפה העברית הצופה
- מכון מזי"א
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר אהרן מאיר מזי"א", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 805
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מ זרע ישראל איסרלין
- ^ דליה מרקס, הישן יתחדש והחדש יתקדש
- ^ איתמר לוי - על סופרים ועל רופאים
| נשיאי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית | ||
|---|---|---|
|
