אהרן מטלון
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
|---|---|
| פטירה |
1858 ה'תרי"ח ירושלים |
  | |
אהרן מטלון הוא מראשוני מחדשי היישוב היהודי ביפו שבתחילת המאה ה-19.
אהרון מטלון היה סוחר בבדים ובצבעים של בדים בעיראק. בסוף המאה ה-18 היה בקשר מסחר עם משפחת ששון בבומביי. הגיע ליפו עם בנו מאיר בשנת 1817[1]
לאחר שנפטרה אשתו, יצא ב-1815 עם שני בנים ושלוש בנות, ועם שיירה שמנתה מאה גמלים ושישים פרדות, דרך דמשק לארץ ישראל[2]. בדרכם הגיעו לביירות וישבו שם. בנו יחזקאל התחתן וגם בנותיו מצאו שידוך בביירות. באותה תקופה פרצו בלבנון מאורעות, הדרוזים נלחמו נגד הנוצרים. היהודים נסו עם הנוצרים. בתו הצעירה נהרגה ולכן מיד לאחר השבעה קם ועלה לארץ ישראל.
בתחילת 1817 הגיע לירושלים. בירושלים היה יישוב יהודי המחולק לעדות: ספרדים ואשכנזים. באותה תקופה חי היישוב היהודי (האשכנזי) על כספי החלוקה. מטלון רצה לשוב לעסקי המסחר ומצא שיש שוק טוב לבדים ולצבעי בדים ביפו. בתקופה זו חיו היהודים בעיקר בארבע ערי הקודש: צפת, ירושלים, חברון וטבריה. מטלון ניהל משא ומתן עד שקיבל אישור לעבור ליפו, אך בסופי שבוע היה צריך להגיע לירושלים וללוד. בה'תקע"ח 1817 עבר ליפו והיה ממחדשי היישוב היהודי בה.
לאחר שגר בשכירות קנה דירה, בשבתות נסע ללוד ולעיתים (בעיקר בחגים) נסע לירושלים. הוא ניסה לשכנע יהודים נוספים לעבור ליפו. יהודים בקרו אצלו ביפו והיו יהודים שהגיעו ארצה דרך נמל יפו ושמעו שיש בית יהודי ביפו. הם נשארו לשבת כאשר לא יכלו להגיע לירושלים לפני כניסת השבת. במשך הזמן גדלה הצפיפות בביתו והוא חשב על פתרון ממוסד יותר. בשנת 1820 ביקר ביפו ישעיהו אג'ימן ונפגש עם מטלון. מטלון הציע לפתוח אכסניה ליהודים, ואג'ימאן תרם 150 לירות זהב טורקיות למטרה זו, ואלה שימשו לבניית דאר אל יהוד, ששרידיו נמצאים היום בגן הפסגה ביפו. הבית נרשם על שם ועד הקהילות הספרדיות בירושלים. מטלון רצה צביון יהודי ב"דאר אל יהוד" לכן נסע לירושלים וסיכם שישלחו רב פעם בחודש וכן הביא מירושלים ספר תורה לבית הכנסת שהקים[1]. כך הגיע ליפו רבי יהודה מרגוזה, שלאחר 17 שנה עבר להתגורר ביפו והיה הרב הראשי של העיר.
מטלון סחר בבדים, וכן פתח חנות של שולחני והושיב שם את בנו מאיר מטלון שעסק בבנקאות.
בשנותיו האחרונות עבר לירושלים ונפטר בה בשנת ה'תרי"ח, 1858.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה : מקהילה ספרדית למרכז ציוני, עמ' 32, ירושלים, תשנ"ו 1996.
- ^ יבנאל מטלון, "תל אביב: זכרונות 1919–1939" בפרויקט בן-יהודה