אהרן קוטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אהרן קוטלר
אין תמונה חופשית
תאריך לידה ה'תרנ"ב
תאריך פטירה ב' בכסלו תשכ"ג
תאריך לידה לועזי 1892
תאריך פטירה לועזי 1962 (בגיל 70)
מקום פעילות פולין, ארצות הברית, ישראל
השתייכות ליטאי
נושאים שבהם עסק ראש ישיבת לייקווד
תפקידים נוספים נשיא מועצת גדולי התורה באמריקה, נשיא החינוך העצמאי
חיבוריו משנת ר' אהרן

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 - ב' בכסלו תשכ"ג; 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי במדינה זו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון לרב אהרון קוטלר בכניסה לשכונת רמת אהרון בבני ברק

נולד בסביסלוביץ (היום בבלארוס) בשנת ה'תרנ"ב (1892), לרב שניאור זלמן פינס שהיה רב המקום. את שם המשפחה "קוטלר" אימץ מקרוב משפחה כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי. בילדותו ידע בעל פה את כל כ"ד ספרי התנ"ך‏[1]. בגיל 11 נשלח ללמוד אצל הרב זלמן סנדר כהנא שפירא בקרינקי. לאחר שהתייתם מהוריו בגיל צעיר התאכסן אצל קרוביו במינסק, שם הכיר את הרב רפאל ראובן גרוזובסקי שהשפיע עליו ללמוד בישיבת כנסת ישראל. הוא נכנס ללמוד בישיבה בגיל 13, ועקב כשרונותיו הצטרף לשיעור של הבחורים המבוגרים‏[2]. הסבא מסלבודקה התבטא כי "כדאי להחזיק את כל התלמידים בישיבה ולו כדי ליצור את הסביבה בשביל 'אהר'לה סוויסלוצ'ר'"‏[3]. בשנת תרס"ח (1908) שלח הסבא מסלבודקה קבוצת תלמידים מובחרים מישיבתו, ובהם אהרן קוטלר, כדי לשוחח עם קבוצת רבנים ידועים שביקרו בקובנה ובהם הרב חיים סולובייצ'יק והרב מאיר שמחה כהן. לאחר שהרב סולובייצ'יק התרשם ממנו הוא התבטא עליו: "מזה ארבעים שנה לא נזדמן לי לפגוש עילוי כמותו", והרב מאיר שמחה כהן התבטא: "זה הקטן גדול יהיה כרבי עקיבא איגר בדורו"‏[4]. לימים התבטא עליו הרב סולובייצ'יק באוזני הרב ברוך דב ליבוביץ: "הוא נראה כאחד מאלה שהעולם יעמוד עליהם"‏[5].

בגיל 22, גיל צעיר יחסית לנהוג אז, נישא לבתו של הרב איסר זלמן מלצר, גיסו של ראש ישיבת סלובודקה הרב משה מרדכי אפשטיין. הרב מלצר מיהר לסיים את השידוך לפני שאחר יקדים אותו. לאחר נישואיו החל ללמד בישיבת עץ חיים בסלוצק שבראשה עמד חמיו. לאחר כשבע שנים נמלט מהקומוניסטים עם חלק ניכר מתלמידיו לעיר קלצק וישיבתו, ישיבת קלצק, גדלה.

הרב קוטלר היה שותף בהקמת ועד הישיבות בשנת תרפ"ד (1924). בשנת תרצ"ו (1936) ביקר באנגליה ובארצות הברית במסגרת מסע גיוס כספים למען הישיבה, וכבר אז תכנן להקים בארצות הברית כולל אברכים ללימוד גמרא ברמה גבוהה.

בשנת ת"ש (1940), לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עברה הישיבה לוילנה בעקבות הידיעות על כך שהיא עומדת להימסר לשלטון הליטאים, וזמן קצר אחר כך, בהוראת הליטאים, עברה לעיירה הליטאית יאנובה, עד סגירתה בחודש שבט. באותה שנה הצליח הרב קוטלר להימלט ליפן דרך סיביר, כשחלק מתלמידיו לא ניצלו מסלול הצלה זה, ומשם הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת בורו פארק. בשנתיים הראשונות לבואו לארצות הברית הקדיש את זמנו להצלת בני הישיבות שנשארו תחת השלטון הקומוניסטי ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני. היה חבר פעיל בוועד הצלה שעל ידי רבני אמריקה שעסק בהצלת יהודים. בתקופה זו מסר שיעורים מעטים בלבד, בענייני סדר זרעים, בישיבת תורה ודעת וישיבת חפץ חיים.

בשנת תש"ג (1943) לאחר הפסח‏[6] הגה את רעיון הקמת הישיבה, ולשם כך בחר בלייקווד - עיירת נופש באותם הזמנים, מתוך כוונה להרחיק את הישיבה משאונה של העיר הגדולה ניו יורק, ובתקווה שהיהודים האמידים הנופשים בה יתרמו את כספם לישיבה. בסוף ימיו מנתה הישיבה כ-120 תלמידים. (כיום מונה הישיבה כ-6300 תלמידים ואברכים.)

הרב קוטלר נפטר בב' בכסלו תשכ"ג-1962. על שמו שכונת רמת אהרון בבני ברק.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1937 בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבד היה הרב קוטלר אחד ממנהיגי המתנגדים בקרב גדולי התורה להצעה להביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית. עם זאת, לאחר הקמת המדינה, תמך בהשתתפות בבחירות ואף הגיע לישראל כדי להשפיע בכיוון זה.

הרב קוטלר גם היה ידוע בהסתייגותו החריפה מתנועת חב"ד שהתגבשה מחדש באמריקה, ובמיוחד מן הרמזים ה"משיחיים" שבמשנתו של הרבי מלובביץ' האחרון הרב מנחם מנדל שניאורסון[דרוש מקור].

הרב קוטלר נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית של אמריקה. הוא היה נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, עמד בראש ועדת הרבנים של "תורה ומסורה" והיה חבר בוועד הפועל של אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. הוא התמסר לביסוס החינוך העצמאי בארץ ישראל, ועמל לגייס כספים עבורו. אחרי פטירת חותנו הרב איסר זלמן מלצר ירש את ראשות ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ומידי פעם נהג לבקר ולמסור שיעורים בישיבה, תוך שהוא ממשיך להתגורר באמריקה.

הרב קוטלר היה מראשי המצדדים בגישה המסורתית ללימוד התורה ללא עירוב של לימודי חול - דבר שהיה חדש באמריקה. לדעתו, מצב לימוד התורה התדרדר בעקבות חורבן היהדות במלחמת העולם השנייה, ועל כן יש לעודד צעירים להתמסר ולהקדיש את חייהם ללימוד התורה, ולתמוך בהם מבחינה כספית.

מצבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מצבתו נכתב:

רבינו הגדול שר התורה ועמוד היראה רבן של ישראל צדיק יסוד עולם, הקים עולה של תורה בדורו והאיר יובל שנים עיני ישראל באור תורתו חסידותו, עורך מערכות ומיישר הדורים מפרק הוויות ומפרק שברים, קברניט נאמן, לוחם מלחמתה של תורה, גודר גדר ועומד בפרץ, עשה מעשי חייא ונתן נפשו על קיומה של תורה בישראל בגולה ובאה"ק (=ובארץ הקודש), על עבודת הצלה בשנות הזעם ת"ש-תש"ה, ועל מעשה החסד לכלל ולפרט, החזיר עטרה ליושנה להעמיק ולהרחיב גבולות לימוד התורה בטהרתה ובקדושתה בארצות הברית על ידי בית מדרשו בלייקווד, ועל ידי השפעתו קיבץ וריבץ תלמידים לאלפים בישיבתו בקלצק ובירושלים עיה"ק (=עיר הקודש) בישיבת עץ חיים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קוטלר השאיר אחריו בן - הרב שניאור, ובת - שרה שוורצמן, שהייתה נשואה לרב דב שוורצמן, ראש ישיבת בית התלמוד. בנו ירש את מקומו בראשות ישיבת לייקווד. אחר פטירתו של הרב שניאור מונה בנו הרב אריה מלכיאל קוטלר לראשות הישיבה, כשלצדו שלושה ראשי ישיבה נוספים: הרב דוד שוסטל, חתנו של הרב שניאור, ושני חתניה של הרבנית שרה שוורצמן, בתו של הרב אהרן קוטלר: הרב ירוחם אולשין והרב ישראל ניומאן. בנה הראשון של הרבנית שוורצמן, הרב יעקב אליעזר, מכהן כראש ישיבת לייקווד-מזרח שבשכונת רמות בירושלים. בנה השני, הרב זבולון, הוא ראש כולל של "קרן וולפסון" בירושלים. נכדו אהרן, הקרוי על שמו, הוא מנהל הישיבה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב שניאור הקים מכון להוצאת כתבי אביו הנקרא "מכון משנת רבי אהרן" בראשות הרב צבי רוטברג. סדרת ספריו נקראת "משנת רבי אהרן" והיא כוללת 19 ספרים (10 על מסכתות הש"ס, 2 ספרי שו"ת, 1 הלכות שכנים, 4 מוסר, 2 תנ"ך).

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יצחק דרשוביץ, The Legacy of Maran Rav Aharon Kotler (באנגלית), 2005.
  • אהרן סורסקי, אש התורה, בני ברק תשע"ג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר בישיבות נוסח ליטא, תל אביב תשל"ו, כרך ג', עמ' ריח.
  2. ^ עוד על כשרונותיו ראו את דברי הרב נתן קמינצקי בשם הרבנית שולמן, נכדת הסבא מסלובודקה. דקה 14 וחצי.
  3. ^ שם, עמ' רכ.
  4. ^ שם, עמ' רכ. הגדרה כזו אודותיו השמיע גם הרב חיים עוזר גרודז'נסקי (שם).
  5. ^ שם עמ' רכא. עדות בנו הרב יעקב משה ליבוביץ
  6. ^ בתולדות אנשי שם כתוב תש"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]