אהרן קוטלר
| הרב אהרן קוטלר | |
|---|---|
| תאריך לידה | ה'תרנ"ב - 1892 |
| תאריך פטירה | ב' בכסלו תשכ"ג - 1962 |
| מקום פעילות | פולין, ארצות הברית, ישראל |
| השתייכות | ליטאי |
| נושאים שבהם עסק | ראש ישיבת לייקווד, הנהגה |
| תפקידים נוספים | נשיא מועצת גדולי התורה באמריקה, נשיא החינוך העצמאי |
| תלמידיו | *הרב יהושע יגל |
| חיבוריו | משנת ר' אהרן |
הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 - ב' בכסלו תשכ"ג; 1962) היה מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית.
תוכן עניינים |
תולדות חייו[עריכה]
הרב קוטלר נולד בסביסלוביץ (היום בבלארוס) בשנת ה'תרנ"ב (1892), לרב שניאור זלמן פינס שהיה רב המקום. את שם המשפחה "קוטלר" הוא לקח מקרוב משפחה כדי להימנע מהגיוס לצבא הרוסי. בצעירותו למד אצל הרב זלמן סנדר כהנא - שפירא בקרינקי. לאחר שהתייתם מהוריו בגיל צעיר נאלץ להתאכסן אצל קרוביו במינסק. שם הכיר את הרב רפאל ראובן גרוזובסקי שהשפיע עליו ללמוד בישיבת סלובודקה. בגיל 22 נישא לבתו של הרב איסר זלמן מלצר והחל ללמד בישיבת "עץ חיים" בסלוצק שבראשה עמד חמיו. לאחר כשבע שנים, נמלט מהקומוניסטים עם חלק ניכר מתלמידיו לעיר קלצק וישיבתו, ישיבת קלצק, גדלה ונחשבה לאחת הישיבות הגדולות באותו הזמן. הרב קוטלר היה שותף בועד הישיבות שהוקם ב-1924. בשנת תרצ"ו (1936) ביקר באנגליה ובארצות הברית במסגרת מסע גיוס כספים למען הישיבה, וכבר אז תכנן להקים בארצות הברית כולל ללימוד גמרא ברמה גבוהה. בשנת תש"א (1941), לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עברה הישיבה לוילנה שהייתה עדיין עצמאית ומשם עברה לעיירה ליטאית ינובה. באותה שנה הצליח הרב קוטלר להימלט ליפן דרך סיביר, כשחלק מתלמידיו לא ניצלו מסלול הצלה זה, ומשם הגיע לניו יורק, בה התיישב בשכונת בורו פארק. בשנתיים הראשונות לבואו לארצות הברית הקדיש את כל זמנו ומרצו להצלת בני הישיבות שנשארו תחת השלטון הקומוניסטי ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני. בתקופה זו הוא התנזר מהעיסוק בהרבצת התורה, להוציא שיעורים מעטים שמסר בענייני סדר זרעים בישיבת "תורה ודעת" וישיבת "חפץ חיים". הוא גם היה חבר פעיל בוועד הצלה שעל ידי רבני אמריקה שעסק בהצלת יהודים.
בשנת תש"ג לאחר הפסח [1] הגה את רעיון הקמת הישיבה, ולשם כך בחר בלייקווד - עיירת נופש באותם הזמנים, מתוך כוונה להרחיק את הישיבה משאונה של העיר הגדולה ניו יורק, ובתקוה שהיהודים האמידים הנופשים בה יתרמו את כספם לישיבה. בסוף ימיו מנתה הישיבה כ-120 תלמידים. (כיום מונה הישיבה כ-6300 תלמידים ואברכים.)
הרב קוטלר נפטר בב' בכסלו תשכ"ג-1962. על שמו שכונת רמת אהרון בבני ברק.
פעילות ציבורית[עריכה]
בקיץ 1937 בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבד (אורדיא) דחה הרב קוטלר בתוקף (יחד עם הרב אלחנן וסרמן, הרב רוטנברג מאנטוורפן ורבני צ'כיה והונגריה) את ההצעה ל"הקמת מדינה יהודית משני עברי נהר הירדן", גם אם זו תוקם על טהרת ההלכה היהודית. למרות זאת, מתוך גישה פרגמטית, מיד אחרי הקמת מדינת ישראל ב-1948, החל לתמוך בגיוס כספים למען החינוך החרדי בארץ ישראל.
הרב קוטלר גם היה ידוע בהסתייגותו החריפה מתנועת חב"ד שהתגבשה מחדש באמריקה, ובמיוחד מן הרמזים ה"משיחיים" שבמשנתו של הרבי מלובביץ' האחרון הרב מנחם מנדל שניאורסון.
הרב קוטלר נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית של אמריקה. הוא היה נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, עמד בראש ועדת הרבנים של "תורה ומסורה" והיה חבר בוועד הפועל של אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. הוא גם התמסר לביסוס וקיום החינוך העצמאי בארץ ישראל, ועמל לגייס כספים עבורו. אחרי פטירת חותנו הרב איסר זלמן מלצר ירש את ראשות ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ומידי פעם נהג לבקר בה, תוך שהוא ממשיך להתגורר באמריקה.
הרב קוטלר היה מראשי המצדדים בגישה המסורתית ללימוד התורה (ללא עירוב של לימודי חול) - דבר שהיה חדש בחופי אמריקה. לדעתו, מצב לימוד התורה התדרדר בעקבות חורבן היהדות במלחמת העולם השנייה, ועל כן יש לעודד צעירים להתמסר ולהקדיש את חייהם ללימוד התורה, ולתמוך בהם מבחינה כספית.
ספר בשם The Legacy of Maran Rav Aharon Kotler, המתאר את פועלו יצא לאחרונה בשנת 2005 (באנגלית) על ידי תלמידו הרב יצחק דרשוביץ.
משפחתו[עריכה]
הרב קוטלר השאיר אחריו בן - הרב שניאור קוטלר, ובת - שרה שוורצמן, שהייתה נשואה לרב דב שוורצמן, ראש ישיבת בית התלמוד. בנו הרב שניאור קוטלר ירש את מקומו בראשות ישיבת לייקווד. אחר פטירתו של הרב שניאור קוטלר מונה בנו הרב אריה מלכיאל קוטלר לראשות הישיבה, כשלצדו שלושה ראשי ישיבה נוספים: הרב דוד שוסטל, חתנו של הרב שניאור, ושני חתניה של הרבנית שרה שוורצמן, בתו של הרב אהרן קוטלר: הרב ירוחם אולשין והרב ישראל ניומאן. בנה הראשון של הרבנית שוורצמן, הרב יעקב אליעזר, מכהן כראש ישיבת לייקווד-מזרח שבשכונת רמות בירושלים. בנה השני, הרב זבולון, הוא ראש כולל בישיבת "עץ חיים"[2] יחד עם הרב משה שפירא, ועומד בראש המיזמים לחיזוק יהדות ברית המועצות לשעבר.
נכדו אהרן, הקרוי על שמו, הוא מנהל הישיבה.
ספריו[עריכה]
בנו הרב שניאור קוטלר הקים מכון להוצאת כתבי אביו הנקרא "מכון משנת רבי אהרן" בראשות הרב צבי רוטברג. סדרת ספריו נקראת "משנת רבי אהרן" הכוללת 19 ספרים (10 על מסכתות הש"ס, 2 ספרי שו"ת, 1 הלכות שכנים, 4 מוסר, 2 תנ"ך).
מתלמידיו[עריכה]
- הרב יהושע יגל
- ד"ר ישראל בורגנסקי
- הרב אפרים זוריבין
- הרב שלמה ליב ברעוודה
- הרב משה הלל הירש
הערות שוליים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רבי אהרן קוטלר, באתר "Tog חדשות ותוכן יהודי"
- הרב אהרן קוטלר באנציקלופדיה יהודית "דעת"
- תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"י, עמוד 109
- יחוסו ומשפחתו בבלוג "תולדות ושורשים".
