אהרן שבתאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרֹן שבתאי, 2010

אהרן שבתאי (נולד ב-1939 בתל אביב) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה. תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים. אחיו היה הסופר יעקב שבתאי, ובתו היא המשוררת והמחזאית ננו שבתאי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשנות השישים והשבעים נהגו להזכירו בנשימה אחת יחד עם משוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך.

בתחילת שנות התשעים עורר כעס וביקורות שליליות בעת פרסום ספר השירה "זיוה", בו חשף בפירוט יוצא דופן את יחסיו הארוטיים עם עורכת הסרטים זיוה פוסטק, תוך שימוש בתיאורים שלא היו שכיחים בשירה העברית. כיום יש המחשיבים ספר זה כציון דרך בתולדות השירה בישראל.

בשנים האחרונות כותב אהרון שבתאי בעיקר שירה פוליטית. שיריו האחרונים עוסקים בפגיעה בכפרים הערביים בילעין ובודרוס בעקבות בניית חומת ההפרדה (או גדר ההפרדה) בשטחים, וכן בטלי פחימה. שיריו מתפרסמים ב"הארץ" ובכתב העת "מעין", ורבים מהם כונסו באסופת שיריו "ארצנו". בספרים מוקדמים שלו נטה דווקא למרכז הפטריוטי ואף לימין (למשל בספר בגין, שעסק במנחם בגין). חתם על עצומת תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים‏[1].

פרסם את הכרך על המיתולוגיה היוונית במסגרת סדרת המיתוסים שערך המתרגם והעורך דן דאור בהוצאת מפה. שבתאי תרגם מיוונית מיצירותיהם של אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, והסיודוס, וכן שירים רבים מן השירה הלירית של משוררי יוון. כמו כן, תרגם מגרמנית מיצירת ברטולט ברכט. שבתאי נושא בתואר דוקטור ומלמד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1999 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, ובפרס לאה גולדברג לשנת 2009‏[2].

[עריכה] שירתו

עיקר מלאכתו הפואטית של אהרן שבתאי היא בחתירתו לאמת, אף אם היא אינה נעימה לעיניו של הקורא או לכבודו שלו כמשורר. לפי שבתאי, אל לו למשורר לצנזר את עצמו. כך ניתן להבין את הבזקי התיאורים בפואמה הביתית, את תיאורי האהבה הגראפיים בזיוה, ואת שיריו הפוליטיים. שיריו של אהרן שבתאי מתאפיינים בהאלהה של הטריוויאלי ו"נטול הערך" -- תפוחי אדמה, חביתה, חבית יין, חבילת טמפונים -- על חשבון הציבורי וה"חשוב" -- המדינה, הרמטכ"ל, הביטחון.

אהרן שבתאי הוא אחד המשוררים הפעילים בגרילה תרבות.

[עריכה] ספריו

  • המיתולוגיה היוונית - מיתוסים, ספרי תל אביב, 2000

[עריכה] שירה

  • חדר המורים, עכשיו, 1966
  • קיבוץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1973
  • הפואמה הביתית, ספרי סימן קריאה, 1976
  • חרא, מוות, עכשיו, 1979,
  • חוט, פרוזה, 1981
  • החמור, עקד, 1982
  • ספר הכלום, ספרית פועלים, 1982
  • ההרצאה הראשונה, עכשיו, 1983
  • בגין, כתר, 1986
  • אהבה, עם עובד, 1987
  • גירושין, מוסד ביאליק, 1990
  • זיוה, זמורה ביתן, 1990
  • מטאזיויקה, זמורה ביתן, 1992
  • הלב, סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1995
  • בחודש מאי הנפלא, סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1997
  • פוליטיקה, הוצאת אבן חושן, 1999
  • ארצנו, הקיבוץ המאוחד, 2002
  • שמש שמש, חרגול, 2005
  • טניה, חרגול, 2008

[עריכה] מחזות יווניים שתרגם

[עריכה] שירה אפית יוונית שתרגם

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא