אהרן שפי
 | |
| אהרון שפי, אוגוסט 1998 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1928 (בן 95) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
אהרן שֶׁפִי (נולד ב-27 בספטמבר 1928) הוא מוזיקאי, מחבר, מתרגם, מעבד, מחנך, מלחין ומנצח ישראלי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים וגדל בתל אביב. אביו, אברהם, היה בשנות ה-30 בעל בית מלאכה לתיקון כינורות ושאר כלי מיתר, ששפי הִרבה לשהות בו. מוזיקאים פקדו את המקום, והיו מנסים את כליהם, תוך כדי הפגנת כישוריהם. האב שלח את שפי ללמוד נגינה בכינור אצל מורה בשם רומן, שהיה נגן אורח בתזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית, בצימבלום. אולם שפי, שכבר בילדותו הוקסם מצלילי החצוצרה, המשיך לחלום על כלי זה. ב-1943 הצטרף להכשרה הצעירה באשדות יעקב ובאפיקים, הקיבוץ השכן, פגש במנצח ליובה רביץ, שנאות ללמדו נגינה בחצוצרה ואף השאיל לו את הכלי. בראשית 1946 כבר ניגן בתזמורת כלי הנשיפה של הפועל תל אביב, עם המנצח והמעבד אברהם זץ. במלחמת העצמאות שירת שפי בחי"ש פרברים, ומשם הועבר לחיל התותחנים. בהפוגה השנייה החליט מפקד החיל, שמואל אדמון-רפופורט, בשיתוף קצין התרבות הצה"לי עמנואל עמירן-פוגצ'וב, להקים תזמורת כלי נשיפה בת כשלושים נגנים. המשימה הוטלה על שפי, ששימש כמדריך ומנצח. עם הקמת תזמורת צה"ל, הצטרפו נגני-התותחנים, על מנצחם, לגרעין המייסד. בתזמורת צה"ל נתמנה שפי לחצוצרן ראשי, בניצוחו של שלום רונלי-ריקליס.
בשנת 1954 ייסד ביחד עם הכנר-המנצח ד"ר גיורא ברנשטיין את המכון למוזיקה שליד המועצה המקומית גבעתיים (מאוחר יותר הוסב שמו ל-"הקונסרבטוריון העירוני גבעתיים"). ראשוני המורים בקונסרבטוריון היו מתלמידיו של פרופ' ליאו קסטנברג.
באוגוסט 1963 נשלח על ידי המחלקה לשיתוף בינלאומי במשרד החוץ לליבריה שבמערב אפריקה, להקים תזמורת צבאית של הנשיא טבמן. התזמורת הופיעה בניצוחו ובעיבודיו של שפי, בטקס ההשבעה של הנשיא ב-1964, במִסקרים ומִסדרים צבאיים, ובאירועים ציבוריים.[1][2] לאחר שנה חזר לתפקידו כמנהל קונסרבטוריון גבעתיים. בעבור פעילותו בליבריה, זכה בעיטור של ממשלתה. ב-1968, הוזמן למיניאפוליס מינסוטה בארצות הברית, כמנהל המוזיקלי של המרכז הקהילתי היהודי החדש. הוא הקים וניצח על תזמורת סימפונית, אנסמבל בארוק, וגופי ביצוע אחרים, וכן תשתית של חינוך מוזיקלי וערך אירועי תרבות יהודיים וישראליים. בתום שלוש שנים חזר לנהל את קונסרבטוריון גבעתיים. ב-1976 הוזמן שנית למיניאפוליס, לשנתיים. שפי ניצח על תזמורות כלי הנשיפה הבוגרות של גבעתיים ומועצת פועלי פ"ת, והצעירה של בני-הקיבוצים. ב-1993 פרש לגמלאות, וחזר לנגן בחצוצרה ובחליליות בארוק, לכתוב ולעבד מוזיקה.
בשנת 2022 הוענק לאהרן שפי ''אות יקיר העיר גבעתיים'', על תרומתו לפיתוח וקידום החינוך המוזיקלי בעיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן שפי, באתר זמרשת
- אהרן שפי, דף שער בספרייה הלאומית
- Local רמת גן גבעתיים - שגרירי המוזיקה בברלין(הקישור אינו פעיל)
- אברהם רותם, בליבריה – המוסיקה היא בדם, מעריב, 8 בנובמבר 1964
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אהרון שפי מגבעתיים ינצח על תזמורת ליבריה, מעריב, 8 ביולי 1963
- ^ אברהם רותם, בליבריה – המוסיקה היא בדם, מעריב, 8 בנובמבר 1964
| בקרת זהויות |
|
|---|