אובייקטיביזם (איין ראנד)

אובייקטיביזם היא הפילוסופיה של הסופרת איין ראנד.

על רקע הפילוסופיות שהתפתחו מאז המאה ה-19 וקראו למרידה במציאות ובהגיון ובהשענות על הקולקטיב כמוצא מהמצוקות הפרטיות, בולטת הפילוסופיה של איין ראנד כקוראת תיגר הן על ההנחות והן על דרכי הפעולה של אותן פילוסופיות, שהובילו את המין האנושי אל המאה העשרים על אירועיה הטרגיים חסרי התקדים. ספריה של איין ראנד נמכרו במעל 20 מיליון עותקים וממשיכים להימכר בקצב של מעל ל־500 אלף עותקים בשנה. באמצעות ספריה ועבודתה הפילוסופית השפיעה ראנד על מספר עצום של אנשים, יצרה קהל מעריצים גדול מחד ועוררה ביקורת חריפה מאידך. נטען כי השיטה הפילוסופית שמבטאות עבודותיה אינה מובנת באופן מספק על ידי חלק מאוהדיה ועל ידי רבים ממתנגדיה^{[דרוש מקור]}, ושהיא אינה זוכה לתשומת לב רבה בבטאונים הפילוסופיים ובקורסים האקדמאיים.

עיקרי תפישתה הפילוסופית

אובייקטיביזם היא שיטה חובקת עולם, שעוסקת בכל ענפי הפילוסופיה. השיטה מתחלקת לתחומים הבאים:

• מטאפיזיקה - מסד האובייקטיביזם הוא רעיון הכפיפות והמחויבות למציאות. כלומר - קיימת מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה בתודעת האדם, ותפקידה של תודעת האדם היא לתפוש את המציאות הזו.

להיות קיים משמעו להיות משהו: דבר שקיים הוא בעל זהות, ותפקיד התודעה הוא לזהות את אותה זהות. קיומם של דברים וקיומה של תודעה המסוגלת לזהותם ולתפשם, מהווים את שתי האקסיומות המרכזיות עליהן נשען האובייקטיביזם. האובייקטיביזם דוחה כל טענה לפיה האדם יוצר את המציאות שלו עצמו, ואת הגישות הרלטביסטיות לפיהן אין מציאות מוחלטת.

• אפיסטמולוגיה - השכל הוא אמצעי האדם לרכוש ידע, והגיון הוא הדרך לבדוק את נכונות ותקפות הידע. המידע שאדם מקבל מהחושים מיוצג על ידי מושגים. ידע חדש נבנה על ידי השוואה לידע קודם ובדיקה שאין סתירות בידע שיש לאדם. השיטה לרכישת ידע שבה אדם מוודא אי קיומן של סתירות היא הגיון.

בנוסף, גורס האובייקטיביזם כי שכל האדם מוכשר לתפוש את כל מה שקיים, ובכך דוחה האובייקטיביזם את הגישה האומרת כי ישנם דברים הנפלאים מבינתו של האדם ולכן אין לנסות להבינם.

• מוסר - לאדם הגיוני ומציאותי יש את כל הכלים לזהות את האמצעים הדרושים כדי להפוך למאושר. בניגוד לתורות פילוסופיות אחרות, כדי להפוך למאושר, אדם לא צריך להיות חלק מקולקטיב כלשהו ולא זקוק להכפיף אחרים למרותו. תפישה זו מגולמת במלים "האדם הוא תכלית עצמו", ועל פיה מטרת חייו של האדם היא אושרו שלו. בכך נדחה על הסף כל סוג של אלטרואיזם הגורס כי מוסריות מבוססת על חיים למען אחרים.
• פוליטיקה - קיים איסור מוחלט על שימוש בכוח פיזי כנגד אנשים אחרים, פרט למקרים של התגוננות נגד כוח המופעל מהצד השני. על בני האדם לעסוק זה עם זה כסוחרים שמחליפים ערך בערך למטרות רווח הדדי, ובאמצעות הסכמה הדדית. על כן, אדם מוסרי יכול לחיות רק בחברה חופשית לחלוטין הפועלת לפי כללי קפיטליזם חופשי.
  קיים ויכוח על מידת המעורבות של המדינה בחיי הפרט. הוויכוח הוא על מידת הפרטת הצבא, המשטרה ומערכת המשפט. מוסכם על הכול שהחינוך והכלכלה חייבים להיות פרטיים לחלוטין.
• אמנות - תפקיד האמנות להראות לאדם כיצד יכולים חייו להיראות אם יתחייב למציאות ולהגיון. תכלית הפילוסופיה האובייקטיביסטית היא לאפשר לאדם לחיות את חייו כיצור גיבורי שיכול, ורשאי, להיות מאושר.

אובייקטיביזם בישראל

בתחילת שנות השבעים התעוררה התעניינות קצרת-ימים בפילוסופיה האובייקטיביסטית, בעיקר בזכות ספרו של הפילוסוף משה קרוי "חיים על פי השכל" (1975). הספר, באופן חריג ביחס לספרי פילוסופיה, היה לרב–מכר^{[דרוש מקור]}, וקרוי רהוט הלשון והחריף היה לדמות מוכרת. אף שקרוי טען בספרו כי אין לו מה להוסיף על דבריה של ראנד, הוא היה הראשון שניסח את העקרונות הפילוסופיים של האובייקטיביזם בצורה מקיפה ובהירה בעברית. קרוי עזב את ישראל זמן קצר אחרי פרסום ספרו וכעבור שנים מעטות נטש גם את הפילוסופיה האובייקטיביסטית. יש לציין כי ראנד, אליה פנה קרוי, לא ראתה בו מייצג לתפיסותיה ולאור התפתחותו הרעיונית הקשר בין רעיונותיו לגישתה של ראנד נותק.

באמצע שנות השמונים התגבשה בישראל קבוצת מתעניינים בתורתה של ראנד, והחל להתפרסם בטאון אובייקטיביסטי תחת השם "לאינטלקטואל החדש" ואחר–כך בשם "אנכי" בעריכת בועז ארד הפעיל עד היום ברשת האינטרנט. כמו כן נערכה פעילות, הרצאות וקורסים ללימוד הפילוסופיה של ראנד. בישראל קיימת היום בעיקר פעילות אינטרנטית דרך אתר "אנכי".

דמות שבלטה בשנות השמונים הייתה של אוהד קמין, שאף הכריז בסוף שנת 1992 על "מרד רעיוני" ברוחה של איין ראנד והודיע לשלטונות המס בישראל כי בכוונתו להפסיק לשלם מסים. בעקבות זאת נשפט קמין ונדון בסוף שנת 1995 לשישה חודשי מאסר בפועל. כיום קשור קמין לפעילותם של מנהיגות יהודית ומשה פייגלין.

מכון איין ראנד בארצות הברית מרכז את הפעילות האינטלקטואלית בתחום, ועוסק בחקר ובקידום הפילוסופיה של ראנד. ראוי לציין כי בניגוד למוסדות חינוכיים ואקדמאיים רבים אחרים, מכון איין ראנד מציג תמיכה עקבית ועקרונית במדינת ישראל. באתר המכון הוקדשה מחלקה שלמה להגנתה המוסרית של ישראל לנוכח עמידתה כמדינה חופשית בתווך של עריצויות. חלק ממאמרים אלו תורגמו ומופיעים באתר "אנכי". נשיאו הנוכחי של המכון, ד"ר ירון ברוק, הוא יליד ישראל שסיים לימודי הנדסה בטכניון והתמחה בכלכלה בארצות הברית שם גם שימש כפרופסור לכלכלה ומימון. ד"ר ברוק ביקר לאחרונה בישראל והשתתף באירוע שאורגן על ידי אתר "אנכי" בו נשא הרצאה במרכז למורשת המודיעין בהרצליה על "מלחמתם של המערב וישראל בטוטאליטריות הג'יהדיסטית".

תגובה אקדמית לפילוסופיה האובייקטיביסטית

העיסוק האקדמי באובייקטיביזם דל יחסית לתורות מוסריות אחרות. אפשר לקבוע, כי בקרב אנשים הבקיאים באובייקטיביזם, התגובה היא נייטרלית לעתים רחוקות^{[דרוש מקור]}. למעשה, כמעט בלתי אפשרי להיות נייטרלי, היות שההשקפה של אובייקטיביזם כלפי עצמו היא שעליך לקבל את עקרונות היסוד שלו באופן מלא או לשלול אותן לחלוטין. ההגות של ראנד בדרך כלל נתמכת בלהט רב או נדחית באופן רגשני, בלי הרבה תגובות באמצע^{[דרוש מקור]}. התגובה הכללית של האקדמיה הייתה מן הסוג השני^{[דרוש מקור]}, עד לנקודה לפיה אובייקטיביזם לרוב לא נחשב כתרומה רצינית לתחום ולכן ניתן להתעלם ממנו.

יש מבקרים באקדמיה הטוענים כי ניתן להדגים כיצד רבים מהמשפטים הספציפיים עצמם הנם עיבוד מחודש ושגוי של טעויות ישנות, ואפילו אם מערכת האמונות הייתה מביאה למסקנות נכונות, היא תעשה זאת על בסיס מוטעה. לדוגמה רוברט נוזיק, פילוסוף ליברטרי בולט, מסכים עם ראנד באופן כללי בכל הנוגע לנושאים ליברטריים, אך טוען כי הבסיס לדבריה אינו משכנע. ראנד עצמה יצאה נגד הליברטריאנים, אותם כינתה "היפים של הימין", וטענה כי הם מנסים לערב בין עקרונות הפילוסופיה שלה לבין אנארכיזם. אנארכיזם, אמרה ראנד, "הוא התפיסה הבלתי-רציונלית והאי-אינטלקטואלית ביותר שאי פעם נוצרה על ידי המאמינים נטולי-ההקשר, הכבולים לקונקרטים של התנועה הקולקטיביסטית". בשנת 1987 הוקמה "אגודת איין ראנד" על ידי חברי האגודה הפילוסופית האמריקאית במטרה לקדם את הלימוד של הפילוסופיה של איין ראנד. בין חברי האגודה הבולטים, אלן גוטהלף, פרופ' לפילוסופיה ולהיסטוריה של המדע באוניברסיטת פיטסבורג, ואחרים.

לקריאה נוספת

• איין ראנד, אנו החיים, הוצאת מ. מזרחי, ת"א
• איין ראנד, כמעיין המתגבר
• איין ראנד, מרד הנפילים, הוצאת ש.פרידמן, 1999
• Rand, Ayn, The Virtue of Selfishness
• Rand, Ayn, Philosophy: Who Needs It
• Peikoff, Leonard, Objectivism: the Philosophy of Ayn Rand
• משה קרוי, חיים על-פי השכל, הוצאת מציאות, 1975.
• מאמרי איין ראנד וד"ר ליאונרד פיקוף בעברית באתר "אנכי"
• לכסיקון איין ראנד ברשת עיון חופשי באינדקס הגדרות פילוסופיות של איין ראנד.

קישורים חיצוניים

• מכון איין ראנד
• אגודת איין ראנד - מיסוד האגודה הפילוסופית האמריקאית
• אנֹכי - תלמידי הפילוסופיה של איין ראנד בישראל
• הרצאת ד"ר ירון ברוק בישראל 2007
• פורקום וקוקס: קריקטורות מערכתיות אובייקטיביסטיות ומאמרי מערכת באנגלית
• אתר קפיטליזם - הכולל מצגת לעקרונות הכלכלה האובייקטיביסטית
• גלריית האמנות של קורדייר - ריכוז יצירות על פי עקרונות האסתטיקה האובייקטיביסטית