אוביקוויטין

התרשים המרחבי של אוביוויטין

אוביקוויטין (Ubiquitin) הוא חלבון הפועל בכל התאים האוקריוטים, ומשמש לסימון חלבונים שנועדו לפירוק לשם המשך תפקודו התקין של התא. זיהוי החלבונים נעשה בעיקר על-פי שינויים במבנה המרחבי שלהם.

חלבון "מסיים את חייו" בתא בתהליך הנקרא Polyubiquitination, המבוצע על ידי האוביקוויטין. המולקולה מסמנת את החלבון המיועד לפירוק, כאשר את הפירוק עצמו מבצע קומפלקס הפרוטאוזום, בתהליך תלוי ATP.

האוביקוויטין התגלה ותואר במחקר שערכו בסוף שנות השבעים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהפקולטה לרפואה בטכניון, יחד עם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה. מחקר זה, שהביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות, זיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה לשנת 2004.

בנוסף לקבוצתו של אהרון צ'חנובר, עוסקות בישראל עוד שלוש קבוצות מחקר בחקר האוביקוויטין: קבוצה בראשות פרופ' ינון בן-נריה, מהמחלקה לאימונולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, קבוצה בראשות ד"ר תומר רביד במכון סילברמן של האוניברסיטה העברית בקמפוס גבעת רם וקבוצה בראשות פרופ' משה אורן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע.

התרשים הסכמתי של האוביוויקטין

קישורים חיצוניים

• אוביקוויטין, באנציקלופדיה ynet
• מותו של חלבון, באתר של מכון ויצמן למדע.