אובלבומין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה תלת-ממדי של אובלבומין

אובלבומין (Ovalbumin) הוא החלבון העיקרי המצוי בחלבון הביצה ומרכיב 60-65% מסך כל החלבון. על אף הדמיון של אובלבומין ברצף ובמבנה התלת-ממדי לסרפינים, קבוצה של חלבונים המעכבים אנזימים מסוג סרין פרוטאזות, האובלבומין הוא סרפין לא מעכב. בעוד שאר הסרפינים מבקרים תהליכים כמו קרישת דם באמצעות עיכוב של סרין פרוטאזות, תפקידו של האובלבומין אינו ברור, אף על פי שמשערים כי הוא משמש כחלבון המאחסן חומצות אמינו המשמשות להתפתחות העוברית.

לאובלבומין חשיבות במחקר במספר תחומים:

  • מחקר כללי של מאפיינים ומבנה של חלבון (משום שהוא נפוץ וזמין בכמות גדולה)
  • חקר מבנה של סרפינים ותפקודם (ניתן להשוות את מבנה האובלבומין למבנים של סרפינים אחרים אשר מעכבים פרוטאזות, וכך לקבוע את התכונות הנדרשות לעיכוב)
  • פרוטאומיקה (אובלבומין מחלבון הביצה משמש לעיתים כסמן משקל מולקולרי באלקטרופורזה בג'ל)
  • אימונולוגיה (משמש לגירוי תגובה אלרגית בבדיקות)

חלבון האובלבומין של תרנגולת מורכב מ-385 חומצות אמינו ומשקלו המולקולרי היחסי הוא 45kDa. האובלבומין הוא גליקופרוטאין עם ארבעה אתרי גליקוזילציה.

את האובלבומין הצליח לגבש לראשונה המדען הגרמני פרנץ הופמייסטר ב-1889.[1] השם "אובלבומין" הוענק לחלבון בשנת 1900 (Osborne & Campbell).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אובלבומין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ p193, Advances in Protein Chemistry, Volume 6 By Kenneth Bailey