אוברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בירח של אורנוס. אם התכוונתם לאופרה "אוברון" של קרל מריה פון ובר, ראו אוברון (אופרה).
אוברון
גילוי
מגלה: ויליאם הרשל
תאריך גילוי: 11 בינואר 1787
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 583519 ק"מ
אקסצנטריות: ~0.0016
זמן הקפה: 13.463234d
נטיית מסלול: ~0.7°
ירח של: אורנוס
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 1522.8 ק"מ
שטח הפנים: קמ"ר
מסה: 3.014×1021 ק"ג
צפיפות ממוצעת: 1.63 גרם/ס"מ3
כוח משיכה (על פני השטח): 0.346 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי:  ?
נטיית ציר הסיבוב:  ?°
אלבדו: 0.24
לחץ אטמוספירי: 0 kPa

אוברון הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס. הוא נתגלה ב-11 בינואר 1787 על ידי ויליאם הרשל.

השם "אוברון", ושמות ארבעת ירחי אורנוס האחרים שהיו ידועים בזמנו של הרשל, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, לפי בקשתו של ויליאם לאסל שגילה שנה קודם לכן את הירחים אריאל ואומבריאל. לאסל נהג להמשיך את שיטתו של הרשל מ-1847 במתן שמות שנתן לירחים שגילה , ולפיה ניתנו השמות לשבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים אז, וגם השם "היפריון" לירח השמיני של שבתאי, אותו גילה.

כל ירחי אורנוס קרויים על שם דמויות ספרותיות של ויליאם שייקספיר או אלכסנדר פופ. אוברון קרוי על שמו של מלך הפיות במחזה "חלום ליל קיץ".

[עריכה] מאפיינים

אוברון מורכב מכ-50% מים קפואים, 30% סלע צורני, וכ20% תרכובות של פחמן עם מימן דוגמת מתאן ועם חנקן. פני השטח שלו עטויים קרח ונושאים צלקות ומכתשים רבים, אך ללא עדויות לפעילות פנימית ניכרת, פרט לחומר כהה המכסה את תחתיתם של מכתשים רבים.

כלים אישיים