אוברי דה גריי
| אוברי דה גריי (20 באפריל 1963) |
|
|---|---|
 אוברי דה גריי, 2008 |
|
| מקום מגורים | קיימברידג', אנגליה |
| מקצוע | גרונטולוגיה |
אוברי דה גריי (Aubrey de Grey; נולד ב-20 באפריל 1963) הוא חוקר גרונטולוגיה ביו-רפואי בריטי במחלקת הגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. דה גריי התפרסם בשל הנוסחה התאורטית שפיתח אשר תוכל לרפא את תהליכי ההזדקנות הטבעיים בקרב בני אדם ולהשאיר את הגוף צעיר. לטענתו של דה גריי, יש להתייחס לזיקנה כאל מחלה בת ריפוי, משום שכאשר יפותחו הטיפולים המתאימים, יוכלו חלק מהאנשים שעוד חיים כיום לשמור על נעוריהם, ואף לחיות עד גיל 1000 שנים.
בשנים האחרונות דה גריי זכה להתעניינות רבה מצד גופי תקשורת רבים ורואיין בין היתר בתוכנית התחקירים האמריקאית 60 דקות, ב-CNN, בערוץ ה-BBC, בניו יורק טיימס, בכתב העת Fortune magazine, ובתוכנית הסאטירית הקולבר ריפור.
דה גריי הוא המייסד והיושב ראש של קרן מתושלח (Methuselah Foundation) ומשמש כיום גם כעורך הראשי של כתב העת האקדמאי "המחקר להשבת הנעורים" (Rejuvenation Research).
[עריכה] נזקים הגורמים להזדקנות לפי התאוריה של דה גריי
לפי טענתו של דה גריי, יש למקד את המחקר הטכנולוגי למציאת פתרונות לשבעה סוגי נזקים ברקמות התאים אשר נובעים מהמטבוליזם בגוף האדם, וגורמים לתהליכי הזדקנות ולבסוף למוות, על מנת שריפוי תהליכי ההזדקנות הטבעיים בקרב בני האדם יהיה בר ביצוע. לפי התאוריה של דה גריי, שבעת סוגי הנזקים הם:
- שינויים גנטיים בגרעין התא אשר גורמים למחלת הסרטן:
- אלו הם שינויים גנטיים במבנה ה-DNA של גרעין התא (nDNA), המולקולה אשר מכילה את המידע הגנטי שלנו, או בחלבונים אשר מחוברים אל גרעין התא. שינויים גנטיים מסוימים יכולים לגרום למחלת הסרטן, ולפי טענתו של דה גריי, שינויים גנטיים שאינם סרטניים ואפיגנטיקה לא תורמים לתהליכי ההזדקנות במהלך תקופת חיים ממוצעת ומשום כך הנזק היחידי שנגרם כתוצאה מבעיה זו היא מחלת הסרטן.
- שינויים גנטיים במיטוכונדריה
- הצטברות של פסולת וזיהום בתוך התאים:
- התאים בגופינו מפרקים באופן קבוע חלבונים ומולקולות אחרות אשר לא שימושיות יותר או שמסוגלות להזיק לגופינו. המולקולות אשר לא ניתנות לעיכול פשוט מצטברות כפסולת בתוך התאים שלנו. טרשת עורקים, ניוון מקולרי וכל מיני מחלות ניווניות של מערכת העצבים (Neurodegenerative diseases) (כמו מחלת אלצהיימר) קשורות לבעיה זו.
- הצטברות פסולת וזיהום מחוץ לתאים:
- חלבון פסולת מזיק יכול גם להצטבר מחוץ לתאים שלנו. רובד העמילואיד אשר מצטבר על גבי מוחות של חולי מחלת אלצהיימר הוא דוגמה אחת לבעיה זו.
- איבוד תאים:
- לחלק מהתאים בגופינו אין תחליף, או שהם מסוגלים להתחלף אבל בקצב איטי מדיי - חילוף אשר איטי יותר מאשר הקצב בו הם מתים. ירידה זו במספר התאים גורמת ללב להפוך לחלש יותר בגיל מתקדם יותר - דבר אשר גורם לבסוף למחלת פרקינסון ולשיבוש במערכת החיסון.
- ניוון התאים:
- תופעה בה התאים אינם מסוגלים יותר להתחלק, אבל גם אינם מתים ואינם מאפשרים לתאים אחרים להתחלק. במצב זה הם מסוגלים גם לעשות דברים אחרים שהם לא אמורים לעשות, כמו הפרשת חלבונים אשר יכולים לגרום לנזק. ניוון מערכת החיסון וסוכרת מבוגרים (Diabetes Mellitus type 2) נגרמים כתוצאה מכך.
- שינויים בתפקודים הכימיים של התאים:
- התאים מוחזקים ביחד על ידי חלבונים מקשרים מיוחדים. כאשר יותר מדי חלבונים בעלי קישור צולב (cross-link) מצטברים בין התאים ברקמת התאים, הריקמה יכולה לאבד מהאלסטיות שלה ובעיות שונות יכולות להיווצר כתוצאה מכך, בהם טרשת עורקים וזוקן ראייה (Presbyopia).
