אוגדת עזה
| אוגדת עזה | |
 סמל האוגדה |
|
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת שועלי הדרום |
| מדינה |  ישראל |
| שיוך |  צה"ל |
| יחידת אם | פיקוד דרום |
| סוג | אוגדה מרחבית |
| בסיס האם | מחנה רעים |
| תאריכים וזמנים | |
| הקמה | 1987 |
| מלחמות |
האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפורט בהמשך הערך |
עוצבת שועלי הדרום, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה, היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד דרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי (החל מנובמבר 2012) הוא תא"ל מיקי אדלשטיין.
עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן בסיס האוגדה בגוש קטיף, סמוך לנוה דקלים. לאחר מכן הועתק לבסיס במערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. ב-2008 הסתיימה בנייתו של בסיס חדש - מחנה רעים, שנבנה עבור האוגדה בעלות של למעלה ממאה מיליון שקלים, בסמוך לקיבוץ רעים, ומפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה עברו לשכון בו.
המבצעים העיקריים של האוגדה ברצועת עזה בשנים האחרונות כללו את מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה, ביצוע תוכנית ההתנתקות, מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, ומבצע עמוד ענן.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום של מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות מספר חטיבות ברצועת עזה. גזרת האוגדה חולקה בין שלוש חטיבות: צפונית, מרכזית ודרומית, ובגזרת כל אחת מהן הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות ברצועת עזה: עזה, חאן יונס ורפיח, בהתאמה. לאחר הסכמי אוסלו החל תהליך של שינוי הדרגתי בגזרת האוגדה: במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 נסוגו יחידות האוגדה ממרכזי הערים הפלסטיניות והאוגדה התמקדה בהגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה, ובעיקר גוש קטיף. משימות אחרות, כגון אבטחת הגבול עם מצרים והפעלת המעברים נותרו בעינן. במסגרת אותו השינוי פורקה החטיבה המרכזית ואוחדה עם הדרומית. כעשור לאחר מכן, לאחר תוכנית ההתנתקות משנת 2005, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועה וכוחות צה"ל נסוגו למערך הגנתי לאורך ציר הוברס: הגדר המפרידה את רצועת עזה ממדינת ישראל.
מבנה [עריכה]
חטיבת הגפן (החטיבה הצפונית) [עריכה]
חטיבת הגפן, היא הצפונית מבין חטיבות האוגדה, הוקמה כשנה לאחר פרוץ האינתיפאדה, בשנת 1988, על מנת לתת מענה לצורך המבצעי שנוצר בעקבות ריכוז הכוחות בגזרה. החטיבה ישבה במרכז העיר עזה והופקדה עליה ועל סביבתה, כמו גם על ביטחונן של ההתנחלויות הישראליות בצפון הרצועה ומעבר ארז. לאחר הסכמי אוסלו והסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 יצאו כוחות צה"ל ממרכזי הערים והחטיבה פינתה את העיר עזה והתמקמה בסמוך לניסנית. כיום (2011) שוכנת מפקדת החטיבה במחנה האוגדתי בסמוך לקיבוץ רעים.
בחטיבה שני גדודים מרחביים, גדוד יפתח, הצפוני יותר וגדוד נחל עוז הדרומי. מחטי"ם: ישראל זיו 91-93, שאול אריאלי 93-94, נביה מרעי 94-96, מעדא חסבאני 96-98, חמדה גאנם 00-02, יואל סטריק 02-04, אבי לוי 04-05, מוני כץ 05-07, רון אשרוב 07-09, עופר לוי 09-11, עופר וינטר החל מ-2011.
החטיבה המרכזית [עריכה]
עד לשנת 1995 פעלו תחת פיקודה של אוגדת עזה שלוש חטיבות מרחביות והחטיבה המרכזית, כשמה, הייתה המרכזית מבין השלוש. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 עברה מפקדת החטיבה לפאת שדה. בשנת 1995 אוחדה החטיבה המרכזית עם זו הדרומית והיחידה החדשה נקראת מאז "חטמ"ר דרומית".
חטיבת קטיף (החטיבה הדרומית) [עריכה]
חטיבת קטיף היא הדרומית מבין שתי חטיבות האוגדה. החטיבה אחראית על ביטחונם של יישובי חבל אשכול, על חלקו הצפוני של קו הגבול ישראל-מצרים, ועל גדר המערכת שבין מדינת ישראל ורצועת עזה. עד לביצוע תוכנית ההתנתקות הייתה אחרית החטיבה גם על ביטחונם של מרבית יישובי גוש קטיף.
לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים הוקמה החטיבה בגלגולה הראשון כנפת חאן יונס, וישבה בעיר חאן יונס. אולם, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה והקמת המפקדה האוגדתית של עוצבת שועלי הדרום, שונה ייעוד הנפה והיא הפכה לחטיבה מרחבית ומפקדה הראשון היה יצחק בר כהן. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 יצאה מפקדת החטיבה מהעיר ועברה למחנה נוריה שליד נווה דקלים. בשנת 1995 אוחדה החטיבה הדרומית עם זו המרכזית, ונקראה מאז "חטמ"ר דרומית". לאחר יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה ב-2005, עברה מפקדת החטיבה לשבת בכרם שלום. כיום (2011) שוכנת מפקדת החטיבה במחנה האוגדתי בסמוך לקיבוץ רעים. תחת החטיבה פועל גדוד הסיור המדברי. מפקדי החטיבה: מעדא חסבאני 93-95, אייל שליין 95-96, אסף שביט 96, ליאור שליו 96-98, עימאד פארס 98-00, שלמה דגן 00-02, פינקי זוארץ 02-04, אבי פלד 04-06, שלומי דהן 06-08, מרדכי כהנא 08-10, טל חרמוני 10-12, עמוס הכהן החל מ- 2012.
יחידות אוגדתיות [עריכה]
במסגרת האוגדה פועלות ופעלו בעבר, מספר יחידות אוגדתיות.
יחידת שמשון [עריכה]
יחידת שמשון (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר מיוחדת התנדבותית שפעלה ברצועת עזה כאשר עיקר פעולתה נעשתה בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה הוקמה בשנת 1989 כיחידה סודית וקיומה נחשף בכתבת "יומן" ביוני 1991. בשנת 1995, לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, פורקה היחידה וחלק מחיילי היחידה הועברו ליחידת דובדבן.
במהלך שנות פעילותה זכתה היחידה להצלחות מבצעיות מרשימות, ולצידן ביקורת חריפה על חוסר משמעת, על המחיר הנפשי שגבתה הפעילות מהלוחמים, ועל עצם הקמת יחידה שכזו מחיילי שירות סדיר.
גדוד הבשור (גדוד הקשר העוצבתי) [עריכה]
גדוד הקשר העוצבתי הוקם בשנת 1998.
פלוגת אבירי הפלדה [עריכה]
פלוגת "אבירי הפלדה", הידועה גם כ-"צמ"ה עזה", היא פלוגת הצמ"ה האוגדתית.
הפלוגה הוקמה באוגוסט 2003 בעקבות התגברות הטרור מרצועת עזה. בפיקוד דרום החליטו שיש צורך בפלוגת צמ"ה הצמודה לגזרה אשר תתמקצע בה בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות של חיל ההנדסה הישראלי, שתלויות בקו שתופס הגדוד ומתחלפות מידי פעם. בהקמתה, צוות המנהרות של אוגדת עזה היה כפוף ליחידה ואחרי אסון הנגמ"שים הועבר ליהל"ם והפך לסיירת סמו"ר. פלוגת אבירי הפלדה סייעה הן בהחזקת ציר פילדלפי ובמלחמה במנהרות התת-קרקעיות והן בפעולות עומק בתוך רצועת עזה כנגד הטרור. במבצעי אוגדת עזה ברצועה פתחה הפלוגה צירים, ניקתה זירות מטענים, חישפה שטחים, הרסה בתים, חילצה רק"מ וכן איתרה והשמידה מנהרות תת-קרקעיות.
הפלוגה משתתפת באופן רציף בלחימה השוטפת ברצועת עזה. מרבית חיילי הפלוגה נלחמים בגזרה במהלך חלק הארי של שירותם הצבאי, להוציא את פרק ההכשרות הראשוניות שאורכו כחצי שנה.[1]
בפעילותה זו מפעילה הפלוגה ציוד מכני הנדסי כגון דחפור D9R משוריין (עם מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט), שהוא הכלי המרכזי של הפלוגה, המשמש לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ רק"מ, עבודות עפר והריסת בתים; מחפר ממוגן (באגר), המשמש בעיקר לחפירת תעלות נגד מנהרות ההברחה, אך גם להריסת בתים; יעה אופני (שופל) מדגם 966G, המשמש לעבודות עפר; דרילר (מקדח בורות) ממוגן וכן טאטרה דרילר, שהוא דרילר על משאית טאטרה, המשמשים לקידוח לצורכי איתור מנהרות והטמנת חומרי נפץ; טרנצ'ר (מכונה לחפירת תעלות), אשר נקנה כדי להילחם במנהרות בציר פילדלפי אך לא נכנס לשימוש עקב חוסר התאמה.
פלוגת חתולי הפלדה [עריכה]
בשנת 2009 הוקמה פלוגת צמ"ה נוספת בשם "חתולי הפלדה" והיא פעילה בגזרת צפון רצועת עזה.[2]
תגי יחידות באוגדת עזה [עריכה]
-
תג חטיבת הגפן (החטיבה הצפונית)
-
תג החטיבה המרכזית
-
תג חטיבת קטיף (החטיבה הדרומית)
-
תג גדוד מעברים ארז
מפקדי האוגדה [עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| יעקב אור | 1987-1988 | מפקדה הראשון של האוגדה[3]. לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| צבי פולג | 1988- 1990 | |
| שמואל צוקר | 1990-1991 | |
| יום טוב סמיה | 1991-1993 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| דורון אלמוג | 1993-1995 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| יצחק איתן | 1995-1997 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| יואב גלנט | 1997-1999 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| יאיר נוה | 1999-2001 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| ישראל זיו | 2001-2003 | לימים ראש אגף המבצעים |
| גדי שמני | 2003-2004 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| שמואל זכאי | 2004 | |
| אביב כוכבי | 2004-2006 | לימים ראש אמ"ן |
| משה (צ'יקו) תמיר | 2006-2008 | |
| אייל אייזנברג | 2008-2010 | לימים אלוף פיקוד העורף |
| יוסי בכר | 2010-2012 | |
| מיקי אדלשטיין | 2012- |
קישורים חיצוניים [עריכה]
- עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg מעריב, 16 בספטמבר 2004
- תיעוד מצולם של פלוגת צמ"ה עזה וצוות המנהרות בפעילות לחשיפת והשמדת מנהרות, BBC
- הדס דובדבני, כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא, באתר צה"ל, מרץ 2012
- הדס דובדבני, לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה תרגלו פעילות מבצעית בתנאי לילה, באתר צה"ל, 22 בנובמבר 2011 (כתבה ותמונות)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הדס דובדני, כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא: "הסבב הבא – בקרוב", באתר צה"ל, 26 במרץ 2012.
- ^ הדס דובדבני, אימון לילה של פלוגת צמ"ה עזה צפון, באתר צה"ל, 22 בנובמבר 2011.
- ^ עמוס הראל, אין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001.
