אוגדת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוגדת עזה
Logo-ugdat-gaza.png
סמל האוגדה
פרטים
כינוי עוצבת שועלי הדרום
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם פיקוד דרום
סוג היחידה אוגדה מרחבית
בסיס האם מחנה רעים
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה 1987
מלחמות

האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן

פיקוד
מפקדים מפורט בהמשך הערך

עוצבת שועלי הדרום, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה, היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד דרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי (החל מאוגוסט 2014) הוא תא"ל איתי וירוב.

עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן בסיס האוגדה בגוש קטיף, סמוך לנוה דקלים. לאחר מכן הועתק לבסיס במערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. ב-2008 הסתיימה בנייתו של בסיס חדש - מחנה רעים, שנבנה עבור האוגדה בעלות של למעלה ממאה מיליון שקלים, בסמוך לקיבוץ רעים, ומפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה עברו לשכון בו.

המבצעים העיקריים של האוגדה ברצועת עזה בשנים האחרונות כללו את מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה[1], ביצוע תוכנית ההתנתקות[2], מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה[3], ומבצע עמוד ענן[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום של מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות מספר חטיבות ברצועת עזה. גזרת האוגדה חולקה בין שלוש חטיבות: צפונית, מרכזית ודרומית, ובגזרת כל אחת מהן הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות ברצועת עזה: עזה, חאן יונס ורפיח, בהתאמה. לאחר הסכמי אוסלו החל תהליך של שינוי הדרגתי בגזרת האוגדה: במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 נסוגו יחידות האוגדה ממרכזי הערים הפלסטיניות והאוגדה התמקדה בהגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה, ובעיקר גוש קטיף[5]. משימות אחרות, כגון אבטחת הגבול עם מצרים והפעלת המעברים נותרו בעינן. במסגרת אותו השינוי פורקה החטיבה המרכזית ואוחדה עם הדרומית. כעשור לאחר מכן, לאחר תוכנית ההתנתקות משנת 2005, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועה וכוחות צה"ל נסוגו למערך הגנתי לאורך ציר הוברס: הגדר המפרידה את רצועת עזה ממדינת ישראל. לאחר תוכנית ההתנתקות, בקיץ 2006, נחטף גלעד שליט[6] ובעקבות זאת יצאו כוחות צה"ל למבצע גשמי קיץ[7]. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, פעלו יחידות האוגדה באופן התקפי‏[8] כנגד הטרור[9]. עם התגברות ירי הקאסמים מרצועת עזה יצא צה"ל למבצע חורף חם[10] ולאחריו הוסכם על הפסקת אש עם חמאס. בשנת 2009, בעקבות ירי רקטות על יישובי עוטף עזה, פעלו כוחות האוגדה במבצע עופרת יצוקה[11]. בנובמבר 2012, לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה פעלו כוחות האוגדה במבצע עמוד ענן[12].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הגפן (החטיבה הצפונית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הגפן, היא הצפונית מבין חטיבות האוגדה, הוקמה כשנה לאחר פרוץ האינתיפאדה, בשנת 1988, על מנת לתת מענה לצורך המבצעי שנוצר בעקבות ריכוז הכוחות בגזרה. החטיבה ישבה במרכז העיר עזה והופקדה עליה ועל סביבתה, כמו גם על ביטחונן של ההתנחלויות הישראליות בצפון הרצועה ומעבר ארז. לאחר הסכמי אוסלו והסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 יצאו כוחות צה"ל ממרכזי הערים והחטיבה פינתה את העיר עזה והתמקמה בסמוך לניסנית. כיום (2013) שוכנת מפקדת החטיבה במחנה האוגדתי בסמוך לקיבוץ רעים.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ישראל זיו 1991 - 1993 לימים ראש אמ"ץ
שאול אריאלי 1993 - 1994
נביה מרעי 1994 - 1996
מעדא חסבאני 1996 - 1998 לימים ראש מטה פיקוד המרכז[13]
רוני אוחנה
חמדה גאנם 2000 - 2002
יואל סטריק 2002 - 2004 לימים ראש חטיבת המבצעים
אבי לוי 2004 - 2005
מוני כץ 2005 - 2007 לימים מפקד עוצבת הגליל
רון אשרוב[14] 2007 - 2009
עופר לוי 2009 - 2011 לימים מפקד חטיבת גבעתי
עופר וינטר 2011 - 2013 לימים מפקד חטיבת גבעתי
ירון פינקלמן[15] 2013 -

החטיבה המרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 1995 פעלו תחת פיקודה של אוגדת עזה שלוש חטיבות מרחביות והחטיבה המרכזית, כשמה, הייתה המרכזית מבין השלוש. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 עברה מפקדת החטיבה לפאת שדה. בשנת 1995 אוחדה החטיבה המרכזית עם זו הדרומית והיחידה החדשה נקראת מאז "חטמ"ר דרומית".

חטיבת קטיף (החטיבה הדרומית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת קטיף היא הדרומית מבין שתי חטיבות האוגדה. החטיבה אחראית על ביטחונם של יישובי חבל אשכול, על חלקו הצפוני של קו הגבול ישראל-מצרים, ועל גדר המערכת שבין מדינת ישראל ורצועת עזה. עד לביצוע תוכנית ההתנתקות הייתה אחרית החטיבה גם על ביטחונם של מרבית יישובי גוש קטיף.

לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים הוקמה החטיבה בגלגולה הראשון כנפת חאן יונס, וישבה בעיר חאן יונס. אולם, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה והקמת המפקדה האוגדתית של עוצבת שועלי הדרום, שונה ייעוד הנפה והיא הפכה לחטיבה מרחבית ומפקדה הראשון היה יצחק בר כהן. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 יצאה מפקדת החטיבה מהעיר ועברה למחנה נוריה שליד נווה דקלים. בשנת 1995 אוחדה החטיבה הדרומית עם זו המרכזית, ונקראה מאז "חטמ"ר דרומית". לאחר יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה ב-2005, עברה מפקדת החטיבה לשבת בכרם שלום. כיום (2011) שוכנת מפקדת החטיבה במחנה האוגדתי בסמוך לקיבוץ רעים. תחת החטיבה פועל גדוד הסיור המדברי.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
מעד'א חסבאני 1993 - 1995 לימים ראש מטה פיקוד המרכז[16]
אייל שליין 1995 - 1996 לימים מפקד עוצבת עידן
אסף שביט[17] 1996
ליאור שליו 1996 - 1998
עימאד פארס 1998 - 2000 לימים מפקד עוצבת הגליל
שלמה דגן 2000 - 2002
פינקי זוארץ 2002 - 2004
אבי פלד 2004 - 2006 לימים נספח צה"ל בהודו
שלומי דהן 2006 - 2008
מרדכי כהנא 2008 - 2010 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
טל חרמוני 2010 - 2012 לימים מפקד חטיבת הערבה
עמוס הכהן[18] 2012 - 2014
דדו בר כליפא 2014 -

יחידות אוגדתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת האוגדה פועלות ופעלו בעבר, מספר יחידות אוגדתיות.

יחידת שמשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת שמשון (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר מיוחדת התנדבותית שפעלה ברצועת עזה כאשר עיקר פעולתה נעשתה בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה הוקמה בשנת 1989 כיחידה סודית וקיומה נחשף בכתבת "יומן" ביוני 1991. בשנת 1995, לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, פורקה היחידה וחלק מחיילי היחידה הועברו ליחידת דובדבן.

במהלך שנות פעילותה זכתה היחידה להצלחות מבצעיות מרשימות, ולצידן ביקורת חריפה על חוסר משמעת, על המחיר הנפשי שגבתה הפעילות מהלוחמים, ועל עצם הקמת יחידה שכזו מחיילי שירות סדיר‏[19].

גדוד הבשור (גדוד הקשר העוצבתי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הקשר העוצבתי הוקם בשנת 1998.

פלוגת אבירי הפלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לחללי צוות המנהרות של אבירי הפלדה שנפלו באסון הנגמ"שים בציר פילדלפי. בפינה הימנית העליונה: סמל הפלוגה.
"חתולי הפלדה" באימון עבודות עפר עם דחפורי D9R

פלוגת "אבירי הפלדה", הידועה גם כ-"צמ"ה עזה", היא פלוגת הצמ"ה האוגדתית.

הפלוגה הוקמה באוגוסט 2003 בעקבות התגברות הטרור מרצועת עזה. בפיקוד דרום החליטו שיש צורך בפלוגת צמ"ה הצמודה לגזרה אשר תתמקצע בה בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות של חיל ההנדסה הישראלי, שתלויות בקו שתופס הגדוד ומתחלפות מידי פעם. בהקמתה, צוות המנהרות של אוגדת עזה היה כפוף ליחידה ואחרי אסון הנגמ"שים הועבר ליהל"ם והפך לסיירת סמו"ר. פלוגת אבירי הפלדה סייעה הן בהחזקת ציר פילדלפי ובמלחמה במנהרות התת-קרקעיות והן בפעולות עומק בתוך רצועת עזה כנגד הטרור. במבצעי אוגדת עזה ברצועה פתחה הפלוגה צירים, ניקתה זירות מטענים, חישפה שטחים, הרסה בתים, חילצה רק"מ וכן איתרה והשמידה מנהרות תת-קרקעיות.

הפלוגה משתתפת באופן רציף בלחימה השוטפת ברצועת עזה. מרבית חיילי הפלוגה נלחמים בגזרה במהלך חלק הארי של שירותם הצבאי, להוציא את פרק ההכשרות הראשוניות שאורכו כחצי שנה‏[20].

בפעילותה זו מפעילה הפלוגה ציוד מכני הנדסי כגון דחפור D9R משוריין (עם מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט), שהוא הכלי המרכזי של הפלוגה, המשמש לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ רק"מ, עבודות עפר והריסת בתים; מחפר ממוגן (באגר), המשמש בעיקר לחפירת תעלות נגד מנהרות ההברחה, אך גם להריסת בתים; יעה אופני (שופל) מדגם 966G, המשמש לעבודות עפר; דרילר (מקדח בורות) ממוגן וכן טאטרה דרילר, שהוא דרילר על משאית טאטרה, המשמשים לקידוח לצורכי איתור מנהרות והטמנת חומרי נפץ; טרנצ'ר (מכונה לחפירת תעלות), אשר נקנה כדי להילחם במנהרות בציר פילדלפי אך לא נכנס לשימוש עקב חוסר התאמה.

פלוגת חתולי הפלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הוקמה פלוגת צמ"ה נוספת בשם "חתולי הפלדה" והיא פעילה בגזרת צפון רצועת עזה‏[21]. הפלוגה מפעילה ציוד מכני הנדסי ממוגן הכולל דחפורי D9R משוריינים עם מיגון נגד טילי נ"ט, מחפרים ממוגנים ושופלים. פעילותה של היחידה כוללת פתיחת צירים, חישוף נגד מטעני חבלה, עבודות עפר וביצורים בגזרה (כגון הערמת סוללות עפר שישמשו כמגנן נגד ירי טילי נ"ט) וחשיפת מנהרות הלחימה של רצועת עזה והשמדתן (ביחד עם יחידת סמו"ר של יהל"ם).

תגי יחידות באוגדת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יעקב אור 1987 - 1988 מפקדה הראשון של האוגדה‏[22]. לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
צבי פולג 1988 - 1990
שמואל צוקר 1990 - 1991
יום טוב סמיה 1991 - 1993 לימים אלוף פיקוד הדרום
דורון אלמוג 1993 - 1995 לימים אלוף פיקוד הדרום
יצחק איתן 1995 - 1997 לימים אלוף פיקוד המרכז
יואב גלנט 1997 - 1999 לימים אלוף פיקוד הדרום
יאיר נוה 1999 - 2001 לימים סגן הרמטכ"ל
ישראל זיו 2001 - 2003 לימים ראש אגף המבצעים
גדי שמני 2003 - 2004 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
שמואל זכאי 2004
אביב כוכבי 2004 - 2006 לימים ראש אמ"ן
משה (צ'יקו) תמיר נובמבר 2006 - נובמבר 2008
אייל אייזנברג נובמבר 2008 - נובמבר 2010 לימים אלוף פיקוד העורף
יוסי בכר נובמבר 2010 - נובמבר 2012 לימים מפקד הגיס המטכ"לי בדרגת אלוף
מיקי אדלשטיין נובמבר 2012 - אוגוסט 2014
איתי וירוב אוגוסט 2014 -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2005.
  2. ^ חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg‏, 24 באפריל 2005.
  3. ^ אמיר בוחבוט ועפר שלחמפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009.
  4. ^ יואב לימור, ‏השקט שנשאר מ"עמוד ענן", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2013.
  5. ^ לילך שובל, ‏האיש השקט שאחרי הסערה, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2010
  6. ^ עמוס הראלהמודיעין שלא הובן: כך הוחמץ סיכול החטיפה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011.
  7. ^ אמיר בוחבוט, אחרי שנתיים: כוכבי עוזב את עזה, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2006.
  8. ^ חנן גרינברג, הגדוד של רס"ר אהוד אפרתי הרג 5 מחבלים, ynet, ‏ 29.10.07.
  9. ^ עמוס הראל, אנשי מילואים: חמאס נלחם כצבא, הארץ, ‏ 08.11.2007.
  10. ^ אמיר בוחבוט, ‏‏‏אינטימיות מבצעית, nrg, ‏ 28.03.2008.‏
  11. ^ עמוס הראלהילוך חוזר ל"עופרת יצוקה", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011.
  12. ^ עמוס הראלמבצע "אחת ולתמיד" 2, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2012.
  13. ^ אמיר אורןהמפקד מחליט לבד, באתר הארץ, 30 בינואר 2002
  14. ^ אפרת וייס, אל"ם רון אשרוב מונה למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, באתר ynet‏, 20 בספטמבר 2007
  15. ^ נעם ויטמן, ‏אל“ם פינקלמן נכנס לתפקידו כמפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, באתר צה"ל, 24 ביולי 2013.
  16. ^ אמיר אורןהמפקד מחליט לבד, באתר הארץ, 30 בינואר 2002
  17. ^ אביחי בקר, "מי זה בכלל יצחק איתן", הארץ, ‏ 17.11.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
  18. ^ אמיר בוחבוט, "איום המנהרות רק ילך ויגבר, נערכים למבצע נגדנו", באתר וואלה!, 16 בנובמבר 2013.
  19. ^ עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2004.
  20. ^ הדס דובדני, ‏כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא: "הסבב הבא – בקרוב", באתר צה"ל, 26 במרץ 2012.
  21. ^ הדס דובדבני, ‏אימון לילה של פלוגת צמ"ה עזה צפון, באתר צה"ל, 22 בנובמבר 2011.
  22. ^ עמוס הראלאין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001.‏