אוג'מאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוג'מאהסווהילי: Ujamaa, מילולית: "משפחה מורחבת" או "משפחתיות") היא מודל כלכלי-חברתי שהנהיג נשיאה הראשון של טנזניה, ג'וליוס נייררה בתקופת שלטונו במדינה.

ב-1967, שלוש שנים לאחר עצמאות טנזניה, הכריז נייררה בהצהרת ארושה, על המודל החדש, שבוסס על עקרונות הסוציאליזם האפריקאי. אליבא דנייררה, משפחה אפריקאית מורחבת, פירושה שכל אדם עומד לשירותה של הקהילה, ושיתוף פעולה ופיתוח קולקטיבי הם ההצדקה לקיומו של הפרט. נייררה גרס שחלוקת העושר צריכה להיות אופקית ולא אנכית, ולשם כך יש לאסור על צבירת הון פרטי.

העקרונות ליישום האוג'מאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם יישום המודל בטנזניה, קבע נייררה מספר עקרונות:

  • כדי להגביר את יציבותה ואחדותה של המערכת הפוליטית יש להתבסס על פוליטיקה חד מפלגתית. מפלגתו, צָ'אמָה צָ'ה מָאפִּינְדוּזִי, הייתה המפלגה היחידה שקיומה הותר עד 1992.
  • כדי ליצור שוויון בחברה, ולא לתת יתרון לבעלי הון, יש להלאים כמה מהענפים הכלכליים במדינה.
  • כדי לאפשר ניהול קולקטיבי יעיל של הכפרים, יש להעתיק חלק מהם ממקומם. בין 1973 ל-1978, 85% מהאוכלוסייה הכפרית של טנזניה הועברה ממקומה, ללמעלה מ-7,000 כפרים מתוכננים, במטרה לאלץ את תושביהם לעבור לחקלאות מודרנית יותר, ולאפשר להם גישה לשירותי רווחה שונים.
  • משמעות העצמאות היא ניתוקה של טנזניה מהתלות הכלכלית והתרבותית במדינות אירופה, ולפיכך על הטנזנים ללמוד ולעשות הכל בעצמם.
  • הבסיס ליישום העקרונות האחרים הוא בחינוך חובה חינם.

השלכות האוג'מאה על טנזניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל התגלה ככישלון חרוץ. המדינה נקלעה לחובות כבדים, וב-1976 הייתה טנזניה, בעבר יצואנית התוצרת החקלאית הגדולה באפריקה, ליבואנית הגדולה ביותר. עם הגורמים המרכזיים לכישלון המודל נמנים היעדרן של השקעות חיצוניות במדינה, משבר האנרגיה העולמי, הירידה במחירי הקפה והאגבות והמלחמה עם אוגנדה ב-1978.

משנוכח נייררה ב-1985 כי לא יהיה מנוס מהפסקת מדיניות האוג'מאה וממעבר למדיניות של שוק חופשי, העדיף לפרוש מתפקידו, ולא להנהיג את המדינה באופן שאינו מאמין בו. עם זאת, בנאום הפרידה שלו הודה במפורש בכישלון מדיניותו.

בצד הכשלונות, למדיניות האוג'מאה היו גם מספר הצלחות - במהלך יישומה גברה האחדות במדינה הצעירה, ושירותי החינוך והבריאות השתפרו והגיעו לאוכלוסיות רבות יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cranford Pratt, "Julius Nyerere: Reflections on the Legacy of his Socialism", Canadian Journal of African Studies 33(1), 62-137.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]