אודו צימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אודו צימרמן,2006

אוּדו צימרמןגרמנית: Udo Zimmermann; נולד ב-6 באוקטובר 1943 בדרזדן) הוא מלחין, מנצח ומנהל מוזיקלי גרמני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צימרמן היה חבר במקהלת קרויצר מ-1954 עד 1962, אז המשיך את הכשרתו המוזיקלית בבית הספר הגבוה למוזיקה על שם קרל מריה פון ובר בדרזדן. הוא למד הלחנה אצל יוהנס פאול תילמן במקביל ללימודי ניצוח וזמרה.

ב-1970 היה צימרמן ליועץ דרמטי של בזמפר-אופרה בדרזדן. ב-1978 התמנה לפרופסור להלחנה באלמה מאטר שלו, בית הספר הגבוה למוזיקה של דרזדן (Dresdner Musikhochschule). בשנת 1986 ייסד את המרכז למוזיקה בת זמננו בדרזדן, מרכז מחקר וארגון קונצרטים ופסטיבלים. מ-1990 עד 2001 כיהן צימרמן כמנהל אמנותי של האופרה של לייפציג. בתקופת כהונתו הונהג באופרה רפרטואר, שייחד אותה בין להקות האופרה של מרכז אירופה. בשנת 2001 התמנה למנהל אמנותי של הדויטשה אופר ברלין.‏[1]

מאז 1990 כיהן במספר רב של משרות, בהן מלחין הבית בפסטיבל זלצבורג (1991 ו-1995) מנהל אמנותי של סדרת "מוזיקה ויוה" בתזמורת רדיו בוואריה ונשיא עמותת יאן סיבליוס בגרמניה (מאז 1990), בין השאר.‏[2]

מאז 1979 מנצח צימרמן על יצירותיו הוא ועל יצירות של מלחינים אחרים בכל התזמורות החשובות באירופה. רבות מיצירותיו דרמטיות במובהק ויש בהן מרכיבים סריאליים ואליאטוריים. טכניקות הלחנה משרתות את הדרמה ואת נושא היצירה. בשנות ה-60' התמודד צימרמן עם המוזיקה של הנצה ועם האסכולה הפולנית של לוטוסלבסקי, פנדרצקי וטדאוש ברד, שהשפעותיה ניכרות ביצירותיו, כמו גם השפעותיהם של ריהם ושניטקה. צימרמן מייחס חשיבות למוזיקה שביסוד מניעיה שיקולים מוסריים ורגשות אנוש, בניגוד להשלכות טכניות ואינטלקטואליות. גישתו זו באה לביטוי בעיקר באופרות שלו, שבהן הוא נותן משקל-יתר לטקסט בתפקידים ווקאליים, שיש בהם מאפיינים של רצ'יטטיב. באופרה "הוורד הלבן" הוא מספר על גורלם הטרגי של הנס וסופי שול, אח ואחות שהיו פעילים במחתרת הסטודנטים הוורד הלבן, שפעלה נגד המפלגה הנאצית בגרמניה של מלחמת העולם השנייה.(האופרה הועלתה בהפקה ישראלית,ב-1992, בבימויו של אלכס כגן ובהפקת אריה קרישק;). גם ביצירותיו האינסטרומנטאליות מנחים אותו לא פעם שיקולים חוץ-מוזיקליים, כמו הלך הרוח והכוונה שבשירי פדריקו גרסייה לורקה, הבאים לביטוי ביצירה "סינפוניה קומה און גרנדה למנטו" מ-1997, שחוברה לזכר המשורר.‏[3]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הוורד הלבן" - בכורה 17 ביוני 1967
  • "ההכרעה השנייה" (Die zweite Entscheidun) בכורה 1970
  • Levins Mühle, בכורה 27 במרץ 1973
  • Der Schuhu und die fliegende Prinzessin בכורה 30 בדצמבר 1976
  • Die wundersame Schusterfrau בכורה 25 באפריל 1982
  • "הוורד הלבן" (גרסה מתוקנת) בכורה 27 בפברואר 1986
  • Die Sündflut בכורה 1988

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אדם רואה מה שאדם שומע" (Man sieht, was man hört), אודו צימרמן על מוזיקה ותיאטרון, בעריכת פרנק גייסלר, לייפציג 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לארס קלינגברג, ערך "אודו צימרמן" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ קלינגברג, שם
  3. ^ קלינגברג, שם