אודטה שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אודטה שוורץ (נודעה תחילה בשם "אודטה דנין", שמה מנישואיה הראשונים, במהלך נישואים אלה שינתה את חתימתה ל"אודטה א. דנין" וכעת מוכרת בשם "אודטה שוורץ", שמה מנישואיה השניים; נולדה ב-12 בינואר 1953) היא סופרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. עיתונאית בעלת טור בנושאי סגנון חיים ופנאי במוסף "סופשבוע" של "מעריב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודטה שוורץ עלתה בגיל שש מרומניה ועבדה כדוגמנית.

בצעירותה החלה את עבודתה העיתונאית בשבועון "העולם הזה". מדורה שם כלל המלצות בנושאי בישול, הורות וסגנון חיים. ב-1982 עברה עם מדורה למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". בסקר של מינה צמח נמצא שהמדור הפופולרי ביותר בעיתון – היה שלה[דרוש מקור]. בשנת 2003 עברה עם מדורה למוסף השבת של "מעריב", שם היא כותבת עד היום.

בשנת 1996 החלה את דרכה בערוץ 2, כשהפיקה והגישה פרסומות בהן המליצה על מוצרים שונים. בהמשך הנחתה פינה בתוכנית הבוקר "קפה טלעד". בראשית שנת 2003 החלה להנחות את תוכנית האירוח וסגנון חיים "אודטה" ששודרה בשידור חי בערוץ 10 בהפקת "ענני תקשורת". בתחילה שודרה התוכנית בשעות הבוקר 08:00 - 10:00, במשך 5 ימים בשבוע ולאחר מספר חודשים עברה התוכנית לשעות הערב (16:00 - 18:00). בהמשך, קוצרה תוכניתה לשעה אחת בלבד. התוכנית זכתה להצלחה כבירה וב-19 במרץ 2007 שידרה שוורץ את תוכניתה האלף.

במרץ 2007, ביקשה שוורץ מערוץ 10 להפסיק את שידורי התוכנית. עד 2011, תוכניותיה שודרו בערוץ בשידורים חוזרים ונשנים. באוקטובר 2011 היא חזרה עם תוכניתה לערוץ 2, ל"רשת", בשם "החיים על פי אודטה", כשהתוכנית זוכה לביקורות חיוביות במדיה ולאהבת הקהל[דרוש מקור]. בהמשך, הופסקו שידורי התוכנית ושוורץ חזרה לעיתונות בלבד.

בשנת 2006 נתבעה על ידי אורן זריף בטענה של לשון הרע, אך בית המשפט דחה את תביעתו‏‏.‏[1].

בשנת 2007 ספגה ביקורת מצד גורמים שונים בציבור הישראלי בשל הכפשת הורים הנותנים לילדיהם תרופות לשיפור הריכוז בהוראת רופא, מהן שוורץ המליצה בתוכניותיה להימנע. ההכפשות שודרו בתוכנית הטלוויזיה שלה ונכתבו בטור שלה בעיתון.‏[2]

שוורץ גרושה בשנית, נישואיה השניים הסתיימו בסוף 2007. היא אם לשני ילדים.

ספרותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסמה ארבעה ספרים, חלקם אסופות קטעי עיתונות, כולם רבי מכר[דרוש מקור], מעל 50,000 עותקים:

  • "הכיופים" (דומינו, 1990),
  • "ספר הבישולים של אודטה" (א. ניר, 1996)
  • "הפטנטים של אודטה" (א. ניר, 1997)
  • "הספר המשפחתי של אודטה" (א. ניר, 1998)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏רוני קורן-דינר, אודטה כינתה את זריף "שרלטן"; ביהמ"ש: זו "התרשמות שאינה לשון הרע", באתר הארץ
  2. ^ ענת באלינט, הארץ, אודטה, תקשיבי טוב, באתר וואלה!, 10 באפריל 2006