אודטה (זמרת)
| אודטה | |
|---|---|
| מידע כללי | |
| מקור | ברמינגהם, אלבמה |
| שנות פעילות | 1944 -2008 |
| סוגה | פולק בלוז ספיריטואל קאנטרי-בלוז ג'אז |
| חברת תקליטים | Fantasy Records Tradition Recordings Vanguard Records RCA Victor M.C. Records Silverwolf Original Blues Classics |
אודטה (באנגלית: Odetta, 31 בדצמבר 1930 - 2 בדצמבר 2008) היא זמרת עם אפריקאית-אמריקאית. אחת הבולטות בין זמרות שירי העם האמריקאים במאה ה-20, אודטה הופיעה ברחבי העולם בקונצרטים רבים, והשתתפה באין ספור אירועי צדקה.
אודטה צעדה לצד מרטין לותר קינג ג'וניור, הופיעה בפני הנשיאים ג'ון פיצג'רלד קנדי וביל קלינטון והשפיעה על בוב דילן הצעיר.
ביוגרפיה וקריירה[עריכה]
אודטה נולדה בברמינגהאם שבמדינת אלבמה. בגיל 6 עברה עם משפחתה ללוס-אנג'לס. מגיל צעיר הופיעה במקהלת הכנסייה ובלטה בקולה הצלול והחזק. בגיל 13 החלה ללמוד פיתוח קול ולמדה עד שאימה לא יכלה לעמוד במחיר השיעורים. אמן הבובות הארי ברנט נחלץ לעזרתה ומימן את המשך שעורי פיתוח הקול. מאוחר יותר המשיכה בלימודי מוזיקה ושירה קלאסית ואופראית בקולג' של לוס אנג'לס. האלבום הראשון של אודטה יצא לאור ב-1945 ונקרא The Tin Angel. בגיל 19 השתתפה בהצגה Finian's Rainbow שהגיעה לסן פרנסיסקו, שם נחשפה לראשונה למוזיקת בלוז. בשנה שלאחר מכן הופיעה בחופשת הקיץ בהצגה "ברנשים וחתיכות". בשנת הלימודים הבאה בקולג' עבדה כעוזרת בית והופיע עם זמר הבס האגדי פול רובסון. ב-1953 עזבה אודטה את לוס אנג'לס ונסעה לניו יורק והחלה להופיע במועדון למוזיקת פולקלור הנודע בשם Blue Angel. פיט סיגר והארי בלפונטה, שעקבו אחרי הקריירה של אודטה, הזמינו אותה להופיע איתם: הרי בלפונטה בקרנגי הול ופיט סיגר בבנין העירייה של ניו יורק.
בתחילת דרכה ליוותה אודטה את עצמה בגיטרה ונחשבה לזמרת סופרן. כשהתבגרה הפכה למצו סופרן, ומאוחר יותר, הודות לאימון ולהבשלת קולה, הגיע טווח הקול שלה מסופרן ועד בריטון וקונטרה אלט.
בשנים 1954-1970 הקליטה אודטה 19 אלבומים. לאחר מכן מיעטה להקליט אלבומי סולו, ובמשך שלושים השנים הבאות הקליטה 4 אלבומים בלבד.
בשנות השישים הצטרפה לתנועת המחאה לשוויון זכויות לשחורים, וב-1963 צעדה עם מרטין לותר קינג ג'וניור בסלמה ובוושינגטון.
בשירתה השפיעה אודטה על זמרי עם רבים וידועים, ביניהם: בוב דילן, ג'ואן באז וג'ניס ג'ופלין. לותר קינג כינה את אודטה מלכת מוזיקת העם האמריקאית.
בשנת 1999 העניק לה נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, את מדליית האמנות National Medal of the Arts & Humanities על תרומתה למוזיקת העם האמריקאית.
ב-2007 הייתה מועמדת לפרס גראמי לאלבום הפולקלור הקלאסי הטוב ביותר, עבור האלבום "Gonna let it Shine". בסך הכול הקליטה אודטה 27 תקליטי סולו, האחרון ב-2007, השתתפה כזמרת בעשרות אלבומים נוספים, לצד זמרים כגון מרים מקבה, אריק ביב וג'יימס קוטון.
ב-2008 נפטרה אודטה בניו יורק ממחלת לב, בגיל 77.
פילמוגרפיה חלקית[עריכה]
- 1955 - Cinerama Holiday
- 1966 - Sanctuary
- 1974 - The Autobiography of Miss Janne Pittman
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אודטה, באתר Allmusic (באנגלית)
- אודטה בארכיון מוזיקת עם
- סוכנויות הידיעות, אגדת הפולק אודטה הלכה לעולמה, באתר ynet, 3 בדצמבר 2008