אאודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אודי (מכונית))
אאודי
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט (NSU) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו קידמה באמצעות טכנולוגיה (מגרמנית: Vorsprung Durch Technik)
מייסדים אוגוסט הורך
תקופת הפעילות 1910–הווה (כ־114 שנים)
חברת אם קבוצת פולקסווגן
חברות בנות
מיקום המטה אינגולשטאדט עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי גרמניהגרמניה אינגולשטאדט, גרמניה
בעלות קבוצת פולקסווגן
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כלי רכב, מנועים
הכנסות 3.451 מיליארד אירו (2009)
רווח תפעולי 5,400,000,000 אירו (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 4.353 מיליארד אירו (2012)
יו"ר Martin Winterkorn עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Gernot Döllner עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 84,435 (2015)
 
www.audi.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל אאודי בשנת 1920
אאודי דגם E משנת 1923
אאודי ספורט קוואטרו
אאודי A8
מכונית העל אאודי R8

אָאוּדִיגרמנית: Audiהאזנה?‏) היא חברה גרמנית לייצור מכוניות, שהוקמה על ידי אוגוסט הורך בשנת 1910 ושייכת מאז 1964 ברוב מניותיה (99.7 אחוזים) לקבוצת פולקסווגן. החברה העכשווית נוצרה על ידי איחוד שביצעה קבוצת פולקסווגן בחברות "אוטו אוניון" ו"אנ.אס.אוּ". תחת ניהולה של אאודי נמצאות שתי חברות איטלקיות. יצרנית מכוניות הספורט למבורגיני היא חטיבה באאודי, ויצרנית האופנועים דוקאטי נמצאת בבעלות למבורגיני.

שם החברה הוא תרגום ללטינית של שם משפחתו של מייסד החברה הורך (שמשמעותו בגרמנית "הקשב!"). מטה החברה והמפעל הראשי ממוקמים באינגולשטאדט, אשר בבוואריה שבגרמניה, שם מיוצרות כשני מיליון מכוניות בשנה. לאאודי מפעלים נוספים בנקרזולם (גרמניה), בגיור (הונגריה), בריסל (בלגיה), קוריטיבה (ברזיל) צ'נג' צ'ון (סין) ואורנגאבד (הודו).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה של החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט הורך היה מהנדס גרמני ומייסד יצרנית המכוניות "הורך" (Horch). בתחילת דרכו עבד הורך עבור קרל בנץ משנת 1896. שלוש שנים לאחר מכן, ייסד את החברה "אוגוסט הורך ושות' מפעלי רכב" בנובמבר 1899 בעיר קלן אשר בגרמניה. כלי הרכב הראשון של החברה נבנה בשנת 1901. החברה עברה לרייכנבאך ב-1902, ולאחר מכן לצוויקאו ב-1904. ב-1910 הוא עזב את החברה שייסד והקים חברה חדשה בשם "אוגוסט הורך מפעלי רכב בע"מ". מאבקים משפטיים הכריעו כי לא יורשה לו להשתמש בשם משפחתו כשם החברה, כי השם היה סימן רשום של "א. הורך ושות'". פירוש המילה "הורך" בגרמנית הוא "הקשב", לכן בחר הורך במילה הלטינית "אאודי", המקבילה במשמעותה (סברה מקובלת, אך שגויה, היא ש-AUDI הם ראשי תיבות של "Auto Union Deutschland Ingolstadt", על שם מקום מושבה של החברה - אינגולשטאדט שבגרמניה).

אאודי הייתה החברה הגרמנית הראשונה שייצרה מכונית בה מושב הנהג בצד שמאל - Audi type K, בשנת 1921. שינוי זה שיפר את התמצאות הנהג במרחב. ההיגוי השמאלי הפך במהרה לסטנדרטי בכל כלי הרכב (פרט למדינות שבהן נוהגים בצד שמאל של הכביש).

אוטו אוניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1928, מהנדס דני בשם יורגן ראסמוסן שהחזיק בחברת המכוניות DKW ‏(Damf-Kraft Wagen) קנה את רוב המניות של "אאודי אוטומוביל וורקה". בשנת 1932, אוחדו אאודי, DKW, הורך וונדראר (Wanderer) לחברה אחת - אוטו אוניון AG ‏(Auto Union) סמל החברה - ארבע טבעות שלובות (שעליו מתבסס הסמל הנוכחי של אאודי) - נועד לסמל את האיחוד בין ארבע החברות. החברה התבקשה על ידי הצבא הנאצי ליצור רכב שטח ממוגן, אשר ישתמש במנוע V8, ומהירותו תגיע ל-50 מייל לשעה. החברה הצליחה לייצר את כלי הרכב, והעבירה אותם לוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה, שם השתמש הצבא כנגד הצבאות הלוחמים במשטר הנאצי. במהלך המלחמה העסיקה החברה כ-20,000 עובדי כפייה, ואלפים מהם מתו עקב תנאי העבודה הקשים[1].

אחרי מלחמת העולם השנייה, בעקבות חלוקת גרמניה היו מפעלי הייצור של החברה בגרמניה המזרחית, ציוד הייצור הוחרם בידי הסובייטים והחברה פסקה להתקיים. במפעל בצוויקאו חודש בהמשך ייצור מכוניות מדגמי DKW ישנים, ובהמשך יוצר שם המותג טראבנט. מנהלי החברה הצליחו להעביר חלק מנכסי החברה אל אינגולשטאדט שבגרמניה המערבית ובהמשך להקים שם מפעל לייצור חלקי רכב עם סיוע כלכלי ממשלתי ואמריקאי במסגרת תוכנית מרשל. החברה עברה ארגון מחדש לחברה ששמה "Auto Union GmbH".

בשנת 1957 עברה אוטו אוניון לבעלות של מרצדס-בנץ וב-1964 נמכרה לפולקסווגן. פולקסווגן בחרה לזנוח את המותג DKW, אף על פי שהיה המרכזי באוטו אוניון, משום שזוהה עם מנועי שתי הפעימות שאיבדו את הפופולריות שלהם. במקום דגמים אלו, הוצגו דגמי DKW שהושתלו בהם מנועי ארבע פעימות ונמכרו תחת המותג "אאודי", שלא היה בשימוש מאת תחילת מלחמת העולם השנייה ב-1969 רכשה פולקסווגן את חברת NSU (אן.אס.או) ואיחדה אותה עם "אוטו אוניון" לחברה ששמה "אאודי אן.אס.אוּ אוטו אוניון". החברה הממוזגת פיתחה דגם חדש, אאודי 100, שהייתה המכונית המקורית הראשונה של אאודי, וזכתה להצלחה ניכרת. דגמים נוספים של אאודי מיצבו את המותג החדש-ישן כקו היוקרה של קבוצת פולקסווגן.

בעידן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 הציגה אאודי את דגם "קוואטרו" שהייתה מכונית כביש ספורטיבית שכללה הנעת 4X4. מאז, צורף הכינוי קוואטרו לשמם של כל דגמי אאודי העושים שימוש בהנעה כפולה. ב-1985 נזנחו מותגי העבר, אן.אס.יו ואוטו אוניון ושם החברה קוצר ל"אאודי". ב-1986 הוצגה גרסה חדשה לאאודי 80, שתיקנה את המראה המיושן של הדגם הקודם והפכה פופולרית בכל גרסאותיה. לאחר מכן הוצגו דגמים נוספים, וביניהם אאודי 90, אשר כללה שדרוג של הדגם הקודם עם מנוע משופר ותכונות חדשות.

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירות אאודי משגשגות בעיקר באירופה. שנת 2004 הציבה את מכירות אאודי במקום ה-11 בעולם, לאחר שנמכרו יותר מ-779,441 כלי רכב ברחבי העולם. רוב המכירות הסתכמו בעיקר ממזרח אירופה (19.3%+), אפריקה (17.2%+), והמזרח התיכון (58.5%+). אאודי החליטה להתרחב בשנת 2006 ולבנות מרכזי הקניה וייצור בהודו, על מנת להגביר את מכירות החברה באזור. בשנת 2007 הסתכמו המכירות ב-964,151 כלי רכב.

ביוני 2021 הודיעה החברה כי עד לשנת 2032 תחל למעט בייצור מכוניות המונעות במנועי בעירה פנימית ותייצר מכוניות עם מנוע חשמלי בלבד[2], ובשנת 2032 תפסיק את הייצור המכוניות המונעות במנועי בעירה פנימית ותעבור להנעה חשמלית לכל רכביה. הודעה זו אינה כוללת את סין[3], ובסין אאודי תמשיך לייצר מכוניות בעלת מנועי בעירה פנימית.

ממשק המולטימדיה של אאודי (MMI)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשק המולטימדיה של אאודי, היא מערכת מבוססת ממשק משתמש לרכב, וכלולה ברוב רכבי החברה החל משנת 2004. המערכת יצאה לאור אחרי BMW IDrive, וניצלה זאת על מנת ליצור מערכת משופרת יותר. המערכת מציעה אפשרויות מולטימדיה כגון מסך בגודל שבעה אינץ' 16:9 לצפייה בסרטים ולניווט וכונן DVD-ROM.

מוטו החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטו החברה (שאינו מפורסם בישראל בגרמנית) הוא "Vorsprung durch Technik" שמשמעו "קידמה דרך הטכנולוגיה". באירופה, בריטניה, דרום אמריקה ומזרח אסיה משתמשים הסניפים במוטו. בארצות הברית ובקנדה משתמשים במוטו אחר "Truth in Engineering" שמשמעו "אמת בהנדסה". בסניף בקנדה משתמשים בשניהם.

סמל החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של אאודי, אשר התפתח מהלוגו של אוטו אוניון, מורכב מארבע טבעות שלובות זו בזו. ארבע הטבעות מסמלות את האיחוד משנת 1932 בין ארבע החברות אאודי ההיסטורית, DKW, הורך וונדראר לחברה אחת "אוטו אוניון".

אאודי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אאודי ספורט

אאודי ספורט היא חברת הבת של אאודי המייצרת את גרסאות ה-S וה-RS לדגמי אאודי.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נחלה אאודי הצלחה יחסית כשמספר שנים עמדו דגמיה בראש טבלת המכירות של מותגי היוקרה בישראל. יבוא המכוניות לישראל מתבצע על ידי חברת "צ'מפיון מוטורס", שמייבאת את מותגי קבוצת פולקסווגן.

רכבי אאודי הם אחד מסוגי הרכבים בהם נוסעים ראשי המדינה המאובטחים באופן קבוע.

דגמי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמי קונספט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

A1 ספורטבק

סדרת A[עריכת קוד מקור | עריכה]

A3 סדאן
A4
  • אאודי A5 - גרסת הקופה ל-A4, מוצעת עם 3 דלתות, 4 דלתות או בתור קבריולה.
A5
A8

סדרת Q[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסאות S[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת ה-S מציינת את דגמי אאודי הזוכים לשיפור הספק המנוע והקשחת המתלים. שיפורים אלו יוצרים את הגרסאות הספורטיביות S1 ,S3, S4 ,S5 ,S6 ,S7 ,S8 ,S8 Plus, TTS, SQ5, SQ7 המבוססות על דגמי סדרות A ו-Q המקבילות. סדרת ה-S של אאודי מובילה בשוק קטגוריית ההנעה הכפולה בזכות טכנולוגיית ה-QUATTRO שנמצאת בדגמי ה-S וה-RS. דגמי ה-S מיוצרים על ידי אאודי ספורט.

גרסאות RS[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת RS היא סדרת הדגמים הספורטיביים ביותר, אף יותר מסדרת ה-S. דגמי ה-RS חולקים טכנולוגיית הנעה ומתלים עם דגמי למבורגיני ופורשה הנשלטים גם הן על ידי פולקסווגן. דגמי ה-RS מיוצרים על ידי אאודי ספורט.

בסדרת הדגמים: RS3, RS4, RS5, RS6, RS7, Q3 RS, TT RS, Q8 RS.

סדרת אי-טרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אאודי אי-טרון (מותג)

אאודי מציעה גרסאות היברידיות נטענות-שקע במסגרת תת-המותג אי טרון (בדומה לתת-המותג i של ב.מ.וו. ומרצדס-בנץ EQ של מרצדס-בנץ). לעת עתה מוצעות גרסאות אלה רק בדגמים A3 ו-Q7, אך החברה מתכוונת להציג גרסאות כאלו לשאר הדגמים ואף לפתח במסגרת הפרויקט דגמים חשמליים לחלוטין. בנוסף אאודי שותפה בפרויקט מכונית העל של KTM, ה-X-Bow, ומספקת לרכב מנוע ה-TFSI 2.0 בהספק של 240 ו-300 כ"ס.

דגמים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R4-דגם קונספט הוצג לראשונה בתערוכת הרכב של דטרויט 2010 במסגרת משפחת דגמי E-TRON החשמליים. המכונית מבוססת על רצפת הדור החדש לפורשה בוקסטר. דגם זה צפוי להיות ממוצב מעל למכונית הספורט הקטנה של אאודי, ה-TT. הרכב ישווק תחילה עם מנוע ה-2.5 ליטר טורבו המוצע ב-TT-RS וב-RS3. וכן עם מנוע חשמלי מלא.
  • A9- מכונית הדגל החדשה של החברה.
  • Q1- אח קטן ל-Q2. יבוסס על שלדת ה-A1.
  • RS1- גרסת ביצועים קיצונית לסופרמיני A1. צפויה להציע הנעה לכל הגלגלים (בדומה ל-S1) והספק גדול אף יותר.

ספורט מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאודי התמודדה בעבר במגוון תחרויות ספורט מוטורי. נוהג זה החל עוד באוטו אוניון שקדמה לה.

מרוצי ראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת הראלי של ה"ספורט קוואטרו"

בשנת 1980, הציגה אאודי את מכונית ה"קוואטרו", בשיטת הנעה 4×4, עם מנוע ומצב טורבו, אשר ניצחה במספר תחרויות ראלי ומרוצים ברחבי העולם. המכונית הוכרזה כאחת ממכוניות הראלי של כל הזמנים, כיוון שהייתה מכונית ה-4×4 הראשונה, שיוצרה בדיוק אחרי שנחקק החוק המאפשר למכוניות עם הנעת 4×4 להשתתף בתחרויות.

בשנת 1984, החלה אאודי לייצר את גרסת הספורט ל"קוואטרו" אשר ניצחה והוכיחה את יעילותה במגוון מרוצים במונטה קרלו ושוודיה.

מרוץ מכוניות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאודי R18

בתחילת 1999, הציגה אאודי את הדגמים R8R (עם גג פתוח), ו-R8C כדי להתחרות במרוצי מכוניות ספורט, ענף שבו זכתה אאודי להצלחה רבה במהלך השנים. בשנת 2000, הציגה אאודי דגם נוסף, שכונה R8, והשתמש בצוות המרוץ של החברה "Audi Sport Team Joest", כדי לנצח במרוץ 24 השעות של לה מאן בצרפת.

ב-2005 ייצרה החברה את מכונית המרוץ R10 TDI, אחת ממכוניות המרוץ המתקדמות ביותר שלה. למכונית מספר תכונות חדשות וביניהן מנוע טורבו דיזל כפול. בשנת 2006 ו-2007 ניצחה המכונית במרוץ לה מאן והתבלטה בכך שניצחה את פיג'ו 908, שנחשבה למתחרה חזקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אאודי מודה: העסיקה אלפי עובדי כפייה בשואה, באתר nrg‏, 27 במאי 2014
  2. ^ Audi To End Production Of Combustion Cars In 2032: Report, באתר מוטור 1, ‏22 ביוני 2021
  3. ^ Audi Will Go Electric From 2033 But Not In China, באתר insideevs, ‏25 ביוני 2021