אוהד נהרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

אוהד נהרין (נולד ב-1952) הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי, זוכה פרס ישראל לשנת 2005 וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2009.‏[1]

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

נהרין נולד בקיבוץ מזרע לאליאב נהרין (שחקן בתיאטרון הבימה בשנות הארבעים של המאה ה-20) ולצופיה, שהייתה רקדנית שנאלצה לנטוש את הריקוד בשל בעיות בריאותיות ועסקה בהוראת תנועה והלחנה. כשהיה בן חמש וחצי עקרה המשפחה לקרית עמל.

נהרין ניגן בגיטרה ושירת בלהקת פיקוד צפון כזמר ורקדן. לאחר שירותו הצבאי למד בלט בניו יורק והיה חבר בלהקה של מרתה גרהאם. אחר כך הצטרף ללהקתו של מוריס בז'אר בבריסל. כשחזר ארצה החל לעבוד עם להקת בת דור, ונישא למארי קאז'וארה, רקדנית אמריקאית ממוצא יפני, שרקדה איתו בלהקתו של אלווין איילי, והשניים שבו לניו יורק. בשנת 1982 שב ארצה וחיבר כוריאוגרפיות ללהקות ישראליות שונות.

בשנת 1990 התמנה להיות המנהל האומנותי של להקת בת שבע ויצר יצירות רבות בהן "ממותות", "וירוס", "אנאפזה", "קיר" ועוד. נהרין נקלע ללב הוויכוח בין דתיים לחילונים במופע "פעמוני היובל", שנערך בשנת 1998. אנשי ציבור דתיים מחו על השימוש בשיר "אחד מי יודע" במקביל להסרת בגדי הרקדנים, והיו אף שהציעו להלביש את הרקדנים ב"גטקעס" - בגדים תחתונים ארוכים. בסופו של דבר בוטלה הופעת הלהקה במופע לאחר סערה ציבורית גדולה.

נהרין נחשב לאחד מיוצרי המחול המוערכים בעולם ובשנת 1995 כתב הניו יורק טיימס כי הוא "אחד מחמשת הכוריאוגרפים המובילים בעולם".

ב-1998 זכה לתואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת, בשנת 2003 קיבל נהרין תואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. בשנת 2004 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע. בשנת 2005 קיבל נהרין את פרס ישראל. ביוני 2008 הוענק לנהרין תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.‏[2] באפריל 2009 קיבל את פרס המחול האמריקני ע"ש סמואל ה. סקריפס לשנת 2009. ‏[3] באותה שנה זכה לפרס על מפעל חיים מ"דאנס מגזין".‏[4]

[עריכה] גאגא

בשנים האחרונות, במקביל לעבודתו עם רקדנים, ובעקבות פציעה שחווה, מפתח אוהד נהרין את גאגא – דרך עבודה גופנית המתאימה לכל אחד. לטענת נהרין, גאגא מציעה דרך לחזק את הגוף, לשכלל את הגמישות, הזריזות והיעילות, להעיר את החושים והדמיון. ההתנסות בה מפתחת מודעות לחולשות גופניות, מעירה מקומות מנוונים, חושפת את הקיבועים הפיזיים ומציעה דרכים לביטולם. העבודה משכללת את התנועה האינסטינקטיבית ומחברת את החלטות התנועה המודעת עם הבלתי מודעת. היא מאפשרת חויה של חופש ותענוג.

[עריכה] קישורים חיצוניים

באנגלית:

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא