אוהל תורה (כולל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אוהל תורה (רחביה))
אוהל תורה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
כולל אברכים
השתייכות כוללי אברכים בארץ ישראל
תקופת הפעילות 1930–הווה (כ־94 שנים)
מייסדים הרב איסר זלמן מלצר והרב משה מרדכי אפשטיין
בעלי תפקידים
ראש הכולל אברכים הרב יצחק ביאליסטוצקי
מיקום
מיקום ישראלישראל ירושלים - ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית המדרש הגבוה לתלמוד אוהל תורה - בית דוד היה כולל אברכים בירושלים מהראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו בארץ ישראל. השנים הפוריות ביותר של הכולל היו בשנות ה-30 וה-40, אולם הוא המשיך לפעול גם בשנות ה-50. הכולל עיצב דור שלם של רבנים מהבולטים ביותר בישראל.

הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולל נוסד בשנת תר"צ (1930) על ידי הרב איסר זלמן מלצר והרב משה מרדכי אפשטיין. בשנים הראשונות שכן הכולל בשכונת כרם בירושלים.

בשנת תרצ"ד (1934) עלה הרב שמואל יצחק הילמן מבריטניה לארץ ישראל והשתקע בשכונת רחביה ירושלים. עם בואו נטל את הכולל תחת חסותו ועמד בראשו. הוא העביר את משכנו לשכונת רחביה בסמוך למקום מגוריו. בראש הכולל עמדו הרב אהרן בילוסטוצקי (חמיו של רבי משה שפירא), הרב אפרים זאב גרבוז והרב אשר סנדומירסקי. סגן נשיא הכולל היה הרב גדליה סילברסטון וגזברו היה הנדיב האמריקאי אפרים שיף[1].

במכתב לנדיבים שכתב הרב הילמן בשנת תרצ"ט הוא כותב על מעלת הכולל:

”מי הם הנושאים דגל התורה... והם הם גיבורי הרוח במחנה ישראל שממיתים עצמם לעינינו במבחר שנותיהם להקים עולה של תורה שלא תישכח... כי מן הישיבות יתגדלו רבני ישראל נושאי אבוקות התורה. כן יעיד הניסיון כי אף אלו המצוינים בישיבות... לא ישיגו אורחות חיים במהלך הרבנות תיכף אחרי חתונתם, ולכן מצאו גאוני וחכמי הדור העבר כי חוב קדוש... לבצר עמדתם עדי ישיגו מקום לנהל צאן מרעיתם... ואם חלילה לא ימצאו תומכים וסועדים בין הפרקים האלו, אז לא די אשר הם מוט יתמוטטו עם תורתם... כי אם גם היושבים עוד בחצרות הישיבות יתחשבו עם עתידם הבלתי מזהיר...[2]

מתכונת הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוהל תורה" היה אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו. סכומי המלגות היו גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו רק אברכים מובחרים, רובם בוגרי ישיבת חברון ויוצאי ישיבות ליטא שעלו לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

הלימודים בכולל כללו שיעורים קבועים בסדר חושן משפט ואבן העזר, והם התנהלו תחת פיקוחו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה חתנו של הרב הילמן. הרב הרצוג מעיד על חברי הכולל: "אברכים גדולים, מצוינים שבמצוינים, בקיאים בש"ס ובפוסקים, הלנים בעומקא של הלכה, העתידים להיות לגאוני ישראל, מאורות גדולים בארץ ובחוץ לארץ" [3].

הרב הרצוג מסר בפני חברי הכולל שיעור קבוע בהלכות סנהדרין שבספר משנה תורה. על מטרת השיעור כותב הרב הילמן: "כדי לחוננם ולכוננם שיוכלו לישב כיסאות למשפט בערי ישראל הנבנות בארץ הקודש ולהיות דברני האומה מורי ומאורי ישראל לפי הצטיינותם הנשגבה, ובייחוד המצוינים שבהם שהם גם עתה גאונים במלוא מובן המילה".

רבים מחברי הכולל נעשו רבנים וגדולי תורה מפורסמים. בין חברי הכולל: הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים, הרב שלום שבדרון, הרב מרדכי אילן, הרב ברוך יצחק לוין, הרב שלמה שמשון קרליץ, הרב ישראל גרוסמן, הרב שלמה טנא הרב בנימין יהושע זילבר והרב משה צבי הולצברג.

הכולל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מנוהל הכולל על ידי בנו של הרב אהרן בילוסטוצקי והוא ממוקם בשכונת בית וגן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]