אוולין הגואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוולין הגואל
לידה 27 בינואר 1961 (בת 63)
מרוקומרוקו קזבלנקה, מרוקו
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1995
עיסוק שחקנית
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוולין הגואל (נולדה ב-27 בינואר 1961) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית, זוכת שני פרסי אופיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אוולין כהן בקזבלנקה שבמרוקו, עלתה לישראל בגיל שמונה וגדלה בפתח תקווה. היא שירתה בחיל האוויר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה עבדה כמנהלת מסעדת "המסבאה"[1] וכמאתרת ניצבים בסוכנויות שחקנים. בשנת 1995 למדה משחק בסטודיו לאמנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין.

בשנת 2001 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "אמא" ולאחר מכן בתוכניות "תיק סגור", "המונה דופק", "החבר'ה הטובים", "המשאית", בתוכנית "פיק אפ" בתפקיד ברוריה פסקל לצד בר רפאלי וששי קשת, "הדמעות של אמסלם", "ילדות רעות". הגואל שיחקה בסרטי קולנוע רבים וביניהם: "מלחמה אחרת", "סיפור קיץ", "סוף העולם שמאלה", "איזה מקום נפלא", "סיפור גדול", "ילד טוב ירושלים", "ישמח חתני" ו"שרוכים".

בתיאטרון שיחקה בהצגות "חלק אינטגרלי" ו"שרשרת פנינים לבנה". נוסף על כך היא השתתפה בפרסומות לדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.

בשנת 2007 הופיעה בהצגת הבידור "הגליל והתחתון" וגם בתוכנית הטלוויזיה לילדים "המובילים", שבה גילמה את בתיה, האמא הבזבזנית, ובסדרת המדע הבדיוני "הנפילים". באותה השנה התארחה בסדרה הקומית של שלישיית "מה קשור""הישראלים" ששודרה בערוץ 2 שיחקה שם בתפקיד חני המנקה של המפעל ״קיפצו לי״ מפעלי קפיצים בע״מ .

בשנת 2008 זכתה בפרס אופיר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "שבעה".

בשנת 2009 הופיעה בסדרת הדרמה "לחיות מחדש", ששודרה בערוץ 1. באותה שנה שיחקה בסרט "כבוד" בתפקיד ריימונד ברדוגו לצד זאב רווח, ובסדרת הדרמה של "אדמה" בתפקיד שרה אבקסיס.

משנת 2010 החלה גם בקריירה מוזיקלית והעלתה את המופע "La Rose", שכולל בתוכו שירי אהבה וגעגוע קלאסיים בעיבודים חדשים, במגוון שפות שונות. על ההפקה המוזיקלית אחראית הזמרת דיקלה דורי. את ההפקה המוזיקלית ביצע מלחין וגיטריסט חנן סורלו לוי במשך שש שנים, בהם הוצג המופע בכל הארץ. באותה שנה שיחקה גם בסרט "כבוד" לצדו של עמוס לביא.

בשנת 2011 שיחקה בסרטו של מרקו כרמל "אחותי היפה" ועל תפקידה ראמה, בסרט, היא זכתה בפרס אופיר לשנת 2011 בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר. כמו כן החלה לשחק בסדרה "ילדי ראש הממשלה" בתפקיד עמליה בילצ'יק וכן בסדרה "אורים ותומים" בתפקיד פרחיה מזוז. בנוסף השתתפה בסרט שמור על ילדתי שהופק על ידי דינה פרלשטיין לנשיים חרדיות לצדה שיחקו גאיה טראוב ורותם זיסמן כהן.

בשנת 2012 השתתפה בסדרה היומית "תנוחי", ששודרה בערוץ HOT3. הסדרה מספרת את סיפורן של חמש נשים מטלנובלות מהעבר. הגואל מגלמת בסדרה זו את ברוריה פסקל מהטלנובלה "פיק אפ". במהלך אותה שנה החלה לשחק במחזמר "פרח השכונות" בתיאטרון באר שבע, פרי עטו של קובי אוז, בתפקיד אם המשפחה מסעודה בוזגלו[2].

בשנת 2013 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "גאליס" בדמותה של זרדה, שליטת גאליסיה הרעה. באותה שנה החלה לשחק בטלנובלה "אניגמה", וכן החלה לשחק בסדרה הקומית "שנות ה-80". ב-2014 השתתפה בעונתה השנייה של סדרת הטלוויזיה "שוברי גלים" בתפקיד עופרה בון.

בשנת 2015 החלה לשחק במחזה "סליחות" מאת חנה אזולאי הספרי בתיאטרון באר שבע. באותה שנה השתתפה בסדרה "ג'וני ואבירי הגליל", בתפקיד שרה'לה.

בשנת 2016 שיחקה בסרט "ילד טוב ירושלים", בתפקיד אימו של עדי (עמוס תמם). באותה שנה חזרה לשחק את דמותה של "זרדה", בעונה השביעית של "גאליס".

בשנת 2018 שיחקה בסרטו של יעקב גולדווסר, "שרוכים".

בשנת 2019 שיחקה בסדרה "פמת"א", בעונה השלישית בסדרה "בתולות", בעונה השלישית בסדרה "לה פמיליה" ובהצגת יחיד בפסטיבל תיאטרונטו במחזה "ז'קוב, ז'קוב" מאת תמר לוין על פי ספרה של ולרי זנתי. בהמשך אותה שנה השתתפה בסרט "בשורות טובות" של הבמאי ארז תדמור ובסרט "קולות רקע" של הבמאי יבגני רומן. על שני תפקידים אלו הייתה מועמדת פעמיים לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. כמו כן שיחקה באותה שנה בסדרת הטלוויזיה "הנערים", המבוססת על פרשת רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר, בה היא מגלמת את דמותה של מרגלית בן דוד, וכן בסרט הקולנוע "הסוסיתא של הרצל".

הגואל נבחרה לככב כפרזנטורית של מכון היופי של הלגה רקנטי, יחד עם רוית אסף.

בשנת 2020 הגואל השתתפה בתוכנית אחת של הסדרה "קיבלתי תוכנית אירוח", ששודרה בערוץ 24, שבה בכל פרק מפורסם אחר מקבל תוכנית שבו הוא מראיין ומנחה.

הגואל השתתפה בתפקיד אורח בסדרת הנוער "התחנה" בתפקיד השופטת, במשפט של מפקד התחנה. באותה שנה כיכבה בסדרה הצרפתית-ישראלית שנמכרה ל-HBO "דיבוקים" בתפקיד חומסה.

בשנת 2021 שיחקה בסדרה "ישמח חתני" ובסדרה "היורשת".

בשנת 2022 כיכבה במחזה "לעבור את הקיר" לצד חן אמסלם עוז זהבי ויעל אלקנה. באותה שנה שיחקה בעונה השלישית של הסדרה כפולים בקשת 12 את אמה של קורין עבדי (שני אביב). באותה שנה שבה לגלם את הדמות ליליאן אסייג בסדרה "שנות ה-90", סדרת ההמשך של "שנות ה-80".

בשנת 2023 עלה לאקרנים הסרט "ההילולה" בו שיחקה בתפקיד את ליליאן אסייג.

בפברואר 2024 השתתפה עם בתה אלה בתכנית הבישול אוטו אוכל VIP.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגואל הייתה נשואה למשה הגואל ממנו נולד לה בן. לאחר פטירתו של משה, עבר הבן לאימוץ אצל משפחתו של משה בארצות הברית.

משלהי שנות התשעים עד תחילת שנות האלפיים הייתה בזוגיות עם השחקן עמוס לביא. לשניים בת משותפת, אלה לביא, שהשתתפה ב״כוכב הבא 2021".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוולין הגואל בוויקישיתוף

ראיונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ *אורי קליין, אוולין הגואל לא מעכלת את מקומה בקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
  2. ^ החלו החזרות ל"פרח השכונות", באתר "הבמה"


פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר
1990–2010 ריטה זוהר (1990) • דפנה רכטר (1991) • ענת וקסמן (1992) • חגית דסברג (1993) • רונית אלקבץ (1994) • חנה אזולאי-הספרי (1995) • לוסי דובינצ'יק (1996) • אסתי זקהיים (1997) • דפנה רכטר (1998) • אוולין קפלון (1999) • טינקרבל (2000) • רונית אלקבץ (2001) • אורלי זילברשץ (2002) • איילת זורר (2003) • דאנה איבגי (2004) • סיגלית פוקס (2005) • אסי לוי (2006) • רונית אלקבץ (2007) • היאם עבאס (2008) • עירית קפלן (2009) • מיה דגן (2010)
2011 ואילך אוולין הגואל (2011) • הדס ירון (2012) • סיון לוי (2013) • דאנה איבגי (2014) • מורן רוזנבלט (2015) • נועה קולר (2016) • שאדן קנבורה (2017) • שרה אדלר (2018) • לירון בן-שלוש (2019) • אלונה איב (2020) • ג'ונא סולימאן (2021) • ריטה שוקרון (2022) • ריימונד אמסלם (2023)
פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
1990–1999 מילי אביטל (1991) • אביטל דיקר (1992) • דבורה קידר (1993) • אורלי זילברשץ (1994) • אסתי זקהיים (1995) • דנה רז (1996) • אורלי פרל (1997) • אסי לוי (1998) • דליה פרידלנד (1999)
2000–2009 דלית קהן (2000) • לילי קוסאשווילי (2001) • מאיה מרון (2002) • ענת וקסמן (2003) • רונית אלקבץ (2004) • רבקה מיכאלי (2005) • רותם אבוהב (2006) • ענת וקסמן (2006) • אוולין הגואל (2008) • לבנה פינקלשטיין (2009)
2010–2019 רוזינה קמבוס (2010) • ריימונד אמסלם (2011) • עירית שלג (2012) • לאורה ריבלין (2013) • דאנה איבגי (2014) • דבורה קידר (2015) • רובא בלאל-עספור (2016) • מונא חוא (2017) • שירה האס (2018) • הדס בן ארויה (2019)
2020 ואילך שירה האס (2020) • ריימונד אמסלם (2021) • ג'ואנה סעיד (2022) • תיקי דיין (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוולין_הגואל&oldid=38143144"