גבעת אוונטינו

(הופנה מהדף אוונטינוס)
המונח "אוונטינו/אוונטינוס" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אוונטינו (פירושונים).
גבעת אוונטינו
Aventinus/Aventino
מידע כללי
על שם Aventinus עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 46.6 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רומא, איטליהאיטליהאיטליה
קואורדינטות 41°53′00″N 12°29′00″E / 41.883333333333°N 12.483333333333°E / 41.883333333333; 12.483333333333
(למפת רומא רגילה)
 
גבעת אוונטינו
גבעת אוונטינו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שבע גבעות רומא

גבעת אוונטינוס/אוונטינו (לטינית: Aventinus, איטלקית: Aventino) היא אחת משבע גבעות רומא.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של הגבעה אינו ברור. יש הסוברים שהגבעה נקראת על שמו של אוונטינוס (איט') המלך, שנקבר, על פי האמונה הרומית, על הגבעה. הסבר חלופי קושר את המקום באוונטינוס (יוו'), בן הרקולס וריאה במיתולוגיה היוונית. סרוויוס, בספרו על האנאידה, טוען כי מקור השם בציפורים (בלטינית: aves) המקננות בה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת הרומאית קללה רבצה על גבעת האוונטין: משם ניסה רמוס לנבא את העתיד על ידי התבוננות במעוף הציפורים, כשל, ובסופו של דבר, כתוצאה מהתחרות עם אחיו רומולוס, נרצח על ידיו. מסיבה זאת שום שליט רומאי לא הכניס את הגבעה לשטח הפומריום (שטחה המקודש של העיר).

גבעת האוונטין הפכה חלק מהעיר רומא רק בתקופת אנקוס מארקיוס מלך רומא הרביעי (בין השנים 640 - 616 לפנה"ס), על מנת לחזק את ביצורי העיר באמצעות הכנסת הגבעה הגבוהה לתוכה. בעת העתיקה האמינו שהגבעה הוכללה לתוך שטח העיר עם בניית חומת סרוויוס בתקופת שלטונו של סרוויוס טוליוס, אולם ככל הנראה החומה נבנתה רק לאחר שנת 387 לפנה"ס, ועד אז הייתה הגבעה פרוור של רומא. במהלך המאה החמישית לפנה"ס גדלה העיר רומא אף מעבר לגבעת האוונטין והתפשטה לעבר שדה מרס.

בתקופה הרומית הייתה הגבעה בעלת אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, והתנקזו אליה מהגרים שהגיעו אל העיר רומא. המילה אוונטינים משמשת עד היום לתיאור מעמד נמוך או עממי או תיאור משהו כגס וולגרי.

בתקופה המודרנית הגבעה היא אחת משכונותיה של העיר רומא, ומתגוררת בה אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת אוונטינו בוויקישיתוף