אווסטין
אווסטין (באנגלית: Avastin, החומר הפעיל: Bevacizumab) היא תרופה אנטי סרטנית הפוגעת ביכולתו של הגידול הסרטני ליצור כלי דם - אנגיוגנזה. בשנת 2004 אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית – FDA את השימוש באווסטין כתרופה לחולי סרטן המעי הגס והרקטום ובשנת 2006 בסרטן הריאות.
התרופה שייכת לחברת ג'ננטק (באנגלית: Genentech).
תוכן עניינים |
[עריכה] מנגנון הפעולה של אווסטין
כל עוד הגידול הסרטני אינו עולה על מספר מילימטרים הוא יכול להשתמש בחומרי הזנה וחמצן מן הסביבה הקרובה. כדי שגודלו של הגידול הסרטני יעלה על מספר מילימטרים הוא חייב לספק לעצמו חומרי הזנה מזרם הדם, לשם כך על הגידול לעודד יצירת כלי דם חדשים. תהליך יצירת כלי דם (אנגיוגנזה) מווסת על ידי הפרשת VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor), חלבון שבמצבים נורמליים אחראי ליצירת כלי דם חדשים לאחר פציעה, ובמצבים סרטניים VEGF חיוני לצמיחת גידול לגודל של מעל מספר מילימטרים.
אווסטין הוא נוגדן חד שבטי מואנש הנקשר ומנטרל VEGF, בכך נפגעת הספקת הדם לגידול והתפתחותו מעוכבת. מחקרים קליניים מצאו כי העיכוב הוא זמני כך שהתרופה לא יכולה להיחשב כמצילת חיים אלא כמאריכת חיים.
כנוגדן, האווסטין בעל תכונות המייחדות אותו מן התרופות המקובלות לשימוש כנגד גידולים סרטניים:
- היתרון העיקרי של נוגדן על פני תרכובות כימיות (מולקולות קטנות) הוא הספציפיות הגבוהה למטרה, בכך נמנע נזק משני לחלבונים אחרים.
- נוגדן מואנש (נוגדן הבנוי כנוגדן אנושי) הוא מולקולה שמערכת החיסון אינה רואה בו מולקולה זרה, לכן אין סכנה לתגובה חיסונית אלימה.
- הנוגדן נקשר לפקטור חוץ תאי (VEGF) בלבד, ואינו פוגע בתאי הגוף כמו התרופות הכימותרפיות.
[עריכה] התוויה רפואית
- בפברואר 2004 אישר הFDA את השימוש באווסטין ביחד עם כימותרפיה מסוג 5-Fluorouracil או IFL כטיפול קו ראשון (לפני טיפול בתרופות אחרות) בחולים גרורתיים של סרטן המעי הגס או הרקטום. התרופה אושרה בזכות ניסוי קליני גדול שהוכיח ששימוש באווסטין ו-IFL מעלה את תוחלת החיים של חולי מחלות אלו ב-5 חודשים (20.3 חודשים לעומת 15.6 חודשים).
- בדצמבר 2006 אושר השימוש באווסטין לטיפול בסרטן ריאות של תאים לא קטנים, שאינו של סרטן של תאי קשקש, ושאינו ניתן לניתוח כטיפול קו ראשוני ובנוסף לטיפול כימותרפי בפקלטקסול וקרבופלטין
בישראל השימוש באווסטין מכוסה בסל הבריאות בשני מקרים:
- סרטן המעי הגס עם גרורות בכבד או בריאות.
- סרטן גרורתי של הרקטום.
מולקולה זהה כמעט לאווסטין, בשם Lucentis, קיבלה ביולי 2006 את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי עבור טיפול במחלת העיניים ניוון מקולרי (AMD).[1] יש לציין כי ה-Lucentis יקרה פי 20 ויותר מן האווסטין (עקב עלות המחקרים וסיבות מסחריות), למרות שמדובר באותה מולקולה כמעט. לפיכך יש העושים שימוש באווסטין, הזולה יותר, לשם טיפול ב-AMD, ללא התוויה מפורשת[2].
ב-2008 אישר ה-FDA את השימוש בתרופה באופן ניסויי כטיפול בסרטן השד. אך לאחר מחקרים הוחלט להמליץ לא לאשר את התרופה להתוויה הזאת. לאחר שימוע שנערך לחברת התרופות ב-FDA, הוחלט בנובמבר 2011 באופן סופי לא לאשר את התרופה כטיפול בסרטן השד.[3]
[עריכה] תופעות לוואי
נתגלו מספר תופעות לוואי שליליות בשימוש באווסטין. שתי התופעות הנפוצות ביותר הן קרישת יתר של הדם ולחץ דם גבוה, תופעות אלו מעלות את הסיכוי טרשת עורקים ובעקבותיה לשבץ מוחי והתקף לב.
תופעות לוואי נוספת כוללות חירור המעי, נויטרופניה (ירידת מספר הנויטרופילים), נוירופטתיה (נזק למערכת העצבים), פרוטויוריה (רכוז חלבונים גבוה בשתן כתוצאה מנזק לכליות), הקאות ושילשולים. תופעות לוואי אלו עלולות להיות קטלניות בחולים מסוימים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של תרופת האווסטין האתר מכיל מידע לרופא ולחולה וכן עדכונים שוטפים בנושא מחקרים קליניים.
- סל הבריאות פירוט התרופות הממומנות על ידי משרד הבריאות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו למשל דיווח חדשותי
- ^ מאמר בנושא מאתר שירותי בריאות כללית
- ^ ה־FDA פסל את התרופה "אווסטין" לסרטן השד, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2011
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
