אוורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ערך זה עוסק באוורים קדומים. אם התכוונתם לעם בדגסטן ואזרבאיג'אן,דובר שפה קווקזית צפון - מזרחית, ראו השפות באזור קווקז.

האוורים היו תחילה עם נווד ,של פרשים , ממרכז אסיה שמוצאו האתני -לשוני עדיין אינו ברור דיו , ככל הנראה בעל זיקה לעמים פרוטו- טורקיים (קדם - טורקיים או טורניים)

תוכן עניינים 1 נתונים כלליים 2 מוצא האוורים באסיה 3 מחלוקות בעיניין מוצא האוורים 3.1 אוורים מזויפים? 3.2 האוורים בקווקז של היום 3.3 קשר יהודי ,אגדות וספקולציות אחרות 4 האוורים בערבות רוס - האוורים והסלבים 5 פלישת האוורים לאירופה 5.1 ברית עם הביזנטים נגד עמים טורקים וסלבים 5.2 התפשטות מצפון לים השחור ובאגן הקרפטים.התנגשויות עם הפרנקים במרכז אירופה 5.3 החאן באיאן הראשון.הברית עם הלומברדים .הניצחון על הגפידים וכיבוש פנוניה 5.4 שיא הממלכה האוורית- מלחמות ביוון ובבלקן. מכיבוש סירמיום ועד המצור על תסאלוניקי 5.5 האוורים בשערי קונסטנטינופול 6 שקיעת הממלכה האוורית 6.1 נסיגות מפני הבולגרים ומפני הסלבים 6.2 תבוסה בידי קרל הגדול. נפילת הרינג האוורי 7 היבטי תרבות חומרית ורוחנית של האוורים 8 אחרית דבר 9 רשימה של חאנים אוורים באירופה 10 מקורות 11 קישורים חיצוניים 12 לקריאה נוספת

[עריכה] נתונים כלליים

האוורים פלשו למזרחה ולמרכזה של אירופה במאה ה - 6 אחה"ס ,במקביל לפלישת הסלבים . האוורים הקימו אימפריה שהתפשטה בין הים האדריאטי בדרום והים הבלטי בצפון ובין האלבה במער ובין הדנייפר במזרח,כשבסיס הממלכה בהתיישבותם במישור פנוניה בהונגריה של היום ובטרנסילבניה. במשך למעלה מ 200 שנה ,בין המאות ה-6 - 9 הם עמדו בתווך בין האימפריה ה פרנקית ובין האימפריה הביזנטית .

אחרי שבהתחלת הכיבושים במרכז אירופה ובבלקן בירת החאן הייתה בסירמיום לבסוף הבכורה עברה בירה חדשה מבוצרת באזור בין הנהרות דנובה וטיסה , שהייתה מוכרת בעמים כ"רינג האוורים" (טבעת האוורים).

בממלכת האוורים חיו עמים רבים אחרים בעיקר סלבים, כמו כן עמים בולגרים וטורקים ,עמים רומניים, כמו הדקו-רומנים, יוונים ביזנטים, עמים גרמנים - ממוצא גפידי ואחר, וכו'.

דת האוורים הייתה שמאניסטית .

[עריכה] מוצא האוורים באסיה

ייתכן כי האוורים היו ברובם פרוטו -טורקים ואולי השכבה העליונה שלהם הייתה ממוצא מונגולי ,דהיינו בני השבטים המונגוליים שמקורות סיניים במאה ה - 5 אחה"ס ציינו בשם "ז'ואן - ז'ואן" .

במחצית הראשונה של המאה ה-5 מוזכרים האוורים כבעלי בריתם של ההונים הלבנים (הפטאליטים Hephtalites-בפי היוונים ) שפלשו ל אפגניסטן של היום ולצפון הודו . הם הצטרפו להונים הלבנים במיוחד במסעותיהם אל צפון קווקז בסביבות שנת 557 .

בעת מרד השבטים ה פרוטו - טורקים גקטורק Gök Türk נגד המונגולים בשנת 552 האוורים צידדו בצד המונגולי שהובס ולכן נאלצו לברוח מפני שאר הטורקים מערבה אל ערבות רוסיה של היום .

[עריכה] מחלוקות בעיניין מוצא האוורים

[עריכה] אוורים מזויפים?

מוצא האוורים שהגיעו לאירופה בדומה למקרים של קבוצות אטניות אחרות בהיסטוריה הועמד בסימן שאלה על ידי בני עמים יריבים. ככל הנראה נציגים של השבטים הטורקים היריבים השמיצו את האוורים באזני הביזנטים שלמעשה הם עם אחר שאימץ לעצמו את השם אוורי שנחשב יוקרתי וכי אז יש לקרוא להם "פסוידו - אוורים" ז"א "אוורים מזויפים" (כפי שהם מכונים בכרוניקה של תיאופילקטוס סימוקאטס) או "ואר - הונים" , ביוונית - Varchonitai וארכוניטים . הכרוניקון הביזנטי תיאופילקטוס סימוקאטס (בערך בשנת 629 ) שהתבסס על מקורות פרוטו- טורקיים , טען שה"אוורים האמיתיים " נדדו לא מערבה כי אם מזרחה ,כלומר אל עבר סין וקוריאה . לפי המחבר האלמוני של כרוניקת ה"סטרטגיקון" האוורים וההונים הם אותו עם , עם הבדל בתספורתם : האוורים היו מגדלים שתי צמות .

[עריכה] האוורים בקווקז של היום

בימינו קיים עם הנקרא אוורי בקווקז במדינה האוטונומית של דגסטן ,חלק מ הפדרציה הרוסית . עם זה מדבר שפה ממשפחת השפות הקווקזיות ,יותר מדויק מהקבוצה הצפון מזרחית של משפחת שפות זו. אלו שפות ייחודיות שאינן שייכות לשפות הטורקיות ,לשפות ההודו-אירופיות ,לשפות הפינו-אוגריות וכו'. פרט לשם , אין קשר מוכח בין קבוצה אתנית זו ולבין האוורים שפלשו בעבר לאירופה. על מנת להבדיל ביניהם קוראים לאוורים הנוכחיים אוורים קווקזיים בעוד שלאוורים של פעם קוראים האוורים האירו - אסייתיים.

[עריכה] קשר יהודי ,אגדות וספקולציות אחרות

קיימות השערות ספקולטיביות ומתחום המעשיות המנסות להסביר את הקשר בין שתי הקבוצות האטניות האלה: האוורים האירו - אסיאתיים והאוורים מדגסטן. במיוחד שגם על האוורים הקדומים נטען שהגיעו פעם לצפון קווקז. אחת מהן היא שמוצא האוורים של קווקז באזור חווארזם , כיום באוזבקיסטן, שאליו אכן הגיעו ה הונים הלבנים ואיתם שבטים אוורים , ושהם התפשטו אחר כך משם לשלשה אזורים עיקריים: לקווקז , להינדו-כוש קרוב לעיר קאבול באפגניסטן של היום ולאזור ימת בלחש בקזחסטן הנוכחי . (טרנסיאקסרטיאה Transiaxartea) להשערה זו היו נספחים המנסים ליצור קשר עברי ויהודי. בבסיס ספקולציות אלה עומדים הדמיון בין המלים "עברי" ומילה "אוור" והתגלות חפצים מסוימים בקברות האווריים באירופה שנראו מזכירים את הפולחן היהודי{?}. העברים היו אנשים שבאו "מעבר לנהר " , היו בהתחלה נוודים - "עוברים" ממקום למקום. בכמה שפות בהודו (לשם פלשו פעם ההונים ההפתליטים) המילה "אוורה" משמעותה נווד . (ראה הסרט של ראג' קפור והשיר המפורסם שבו, של ה"נווד" -"אוורה מו"-). נפוצו תאוריות מופרכות שהאוורים הם צאצאי עבר , קרובי שבטו של אברהם העברי . או שהם צאצאי קטורה , אשתו השלישית של אברהם אבינו והביאו את הדת היהודית לחווארזם . שם חלק מהאוורים עברו כביכול גיור וחלק אחר באזור הנקרא אווריסטן (?) התנצרו. לפי סיפורים אלה האוורים שהתגיירו פגשו בקווקז את הכוזרים והשפיעו על מנהיגיהם בבחירת הדת היהודית. אגדה אחרת זיהתה את האוורים עם מאגים מאיראן. ההיסטוריונים והכרוניקונים הביזנטיים כתבו רבות על האוורים בגלגוליהם מסין ועד לאירופה . באמצע המאה ה 5 פריסקוס רטור סיפר על שבט אוורי שהיה קיים במערב סיביר - דבר שיכול היה לתמוך בסיפור על מקורם באזור ימת בלחש לפי פריסקוס ההונים-אוורים גרשו את שבט הסבירים מארצם . בערך בשנת 550 זכריאס רטור ,היסטוריון של הכנסייה מצביע על הגעתה של קהילה "אוורית" באירופה. באמצע המאה ה-6 מנאנדרוס פרוטקטור ,היסטוריון ביזנטי אחר, מציין גם הוא את קיום האוורים באירופה. הוא מנסה להבחין בין הונים הפטליטים במזרח ובין ההונים במערב וכמו כן בין אוורים האמיתיים ואלו המזויפים.כפי שצויין לעיל גם תאופילקטוס סימוקאטס במחצית הראשונה של המאה - 7 ניסה להבחין בין אוורים ופסוידו -אוורים , בהשפעת מקורות פרוטוטורקים המעוניינים ב "דה-לגיטימציה" של האוורים.

[עריכה] האוורים בערבות רוס - האוורים והסלבים

האוורים, הידועים לכרוניקונים הרוסיים בשם "אוֹ‏בּ‏רי", ובפי הביזנטים כאוורי או וורכוניטים Abarai , Varchonitai (כלומר "אוורים- הונים") הופיעו בערבות שממערב לים הכספי באמצע המאה ה-6 אחה"ס.כשבתנועתם מערבה הגיעו מצפון לים השחור הם צרפו אליהם את האלנים ואת האוּ‏גרים. בשנות ה560 פלשו לשטחים מאוכלסים בשבטי האנטים הסלבים. לבסוף הקימו את ממלכתם - החאנאט (קגנאט או חקאנט) האוורי - על הדנובה האמצעית בפנוניה.גם בשטחי רוסיה ואוקראינה של היום אבל אחר כך גם יותר מערבה האוורים הכניעו שבטים סלביים רבים. הסלבים היוו חלק חשוב ביותר באוכלוסיית הממלכה האוורית ובצבאה - כחיילי רגלים (להבדיל מהאוורים שהיו פרשים) הסלבים ימרדו בשליטים האוורים במהלך המאה ה-7, לאחר התבוסה של האוורים ובני בריתם במצור על קונסטנטינופול בשנת 626.

[עריכה] פלישת האוורים לאירופה

[עריכה] ברית עם הביזנטים נגד עמים טורקים וסלבים

בשנת 558 מגיעה משלחת אוורית אל הקיסר בקונסטנטינופול. הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון השתכנע לכרות ברית עם עם זה ולממן את כוחותיו על מנת להגן על האימפריה שלו נגד האיום של ההונים, ושל שבטי הטורקיים הקרויים סבירים - אמני המלחמה וממציאי מכונות קרב חדשות - , ונגד שבטים פרוטוטורקיים - הוניים - פרוטובולגריים -אונוגור, אוטיגור , קוטריגור וסראגור , וגם כן מפני הסלבים. בשנת 559 התערבות האוורים בצפון עוזרת לביזנטים להדוף את המתקפה הקשה של הקוטוגורים ומנהיגם זברגאן ובני בריתם הסלבים על הבירה קונסטנטינופול . תוך 3 -4 שנים האוורים עמדו בהתחייבויותיהם ו"מחקו מעל פני האדמה " את השבטים ההוניים - טורקיים הנ"ל. לסבירים נתנו מכה ניצחת בצפון קווקז . את השבט הבולגרי (דווקא בן ברית של הביזנטים, הפעם) האוטורגור הביסו בין הנהרות וולגה (אז קרויה איטיל ) ודון ואת השבטים הסלביים של האנטים והזלים על גדות נהר הדון ובין הבוג והדנייסטר.באותה תקופה גם הכוזרים נחלו תבוסה מידי האוורים.

[עריכה] התפשטות מצפון לים השחור ובאגן הקרפטים.התנגשויות עם הפרנקים במרכז אירופה

ב560 ,אולי תחת הנהגתו של חאן בשם קנדיך (?) , השיגו האוורים שליטה בשטחים שבין נהר הוולגה (איטיל) ובין שפך הדנובה. הם השתלטו על הבסרביה הנוכחית, הקרויה אז אטיל - קוזי והרגו את המנהיג המקומי מסאמר. פלשו אחר כך מערבה לפנוניה (561) וניצחו שם שבטים בולגרים ,אולי קוטיגורים, וכמו כן ירדו גם דרומה לדוברוג'ה. (562). הם דחפו בשלב זה את הבולגרים לשטחי בסרביה (אטיל קוזי) ולואלכיה . ב562 בהגיעם לדנובה התחתית האוורים דרשו לחדש את הברית עם יוסטיניאנוס אך תמורת מחיר גבוה יותר ,לא רק בכסף אלא גם בשטחים-דרשו להתיישב במישור מדרום לנהר - הכלולים בסקיתיה מינור ומסיה,בבולגריה הנוכחית . אבל הפעם הביזנטים אטמו אזניהם וביצרו היטב את הגבולות,כך שהאוורים נאלצו לפי שעה לשנות כיוון - אל צפון הקרפטים והלאה צפון - מערבה . בשנים 562 - 565 משטח דרום פולין הנוכחית ה ,יחד עם בני ברית סלביים תקפו האוורים את ממלכת הפרנקים המרובינגיים . המלך הפרנקי זיגברט של אוסטרזיה עצר אותם בשנת 563 על נהר האלבה. אז הם הצטרכו לסגת אחורה בחזרה אל "הדנובה הסקיתית" שם הקימו ים של אהלים . אחרי מות יוסטיניאנוס הראשון בדצמבר 565 הקיסר הביזנטי החדש יוסטינוס השני סירב לשלם להם את סכומי הכסף שדרשו( את "שכר המשרתים" כפי שהתבטא בשחצנות ) בחורף 565-566 האוורים ניסו לשוא לפרוץ לתוך האימפריה הביזנטית ואז נאלצו לפנות שוב צפונה ומערבה ובסתיו של שנת 566 הגיעו עד לתורינגיה ונצחו את המלך המקומי גיזברט . לבסוף הגיעו עם הפרנקים להסכם הפסקת אש ושני הצבאות היריבים נסוגו.

[עריכה] החאן באיאן הראשון.הברית עם הלומברדים .הניצחון על הגפידים וכיבוש פנוניה

בחורף 566 - 567 מצאו האוורים את עצמם בסכנה גדולה מפני אויביהם הוותיקים - שבטי ה"גק-טורקיים המערביים" שחצו את הוולגה ואיימו להשמידם "לא בחרבות אלא לדרוס אותם כמו נמלים מתחת לרגלי הסוסים. " בחורף 566 - 567 נפגשו משלחותיהם של החאנים באיאן הראשון (562 - 602) ושל המלך אלבוין של הלומברדים, ייתכן בתיווך זיגברט, גיסו של אלבוין . הן הגיעו להסכם של "ברית נצח" ( foedus perpetuum ) ולהחלטה לתקוף את הממלכה הגפידית כדי להתיישב בה. באותו אזור מוקף על ידי הרי הקרפטים מצפון וממזרח, קיוו האוורים למצוא מקלט מפני האויבים הגק-טורקיים . ב567 פלשו לאגן הקרפטי . באפריל 567 יחד עם הלומברדים האוורים הביסו את הגפידים קרוב למבצרם המרכזי סירמיום ושמו קץ לממלכתם גפידיה בטרנסילבניה ופנוניה ,אבל לאחר מכן בשנת 568 התנכלו גם לבני בריתם הלומברדים ועודדו אותם לעזוב אל צפון איטליה.

[עריכה] שיא הממלכה האוורית- מלחמות ביוון ובבלקן. מכיבוש סירמיום ועד המצור על תסאלוניקי

באותה שנה 568 החאן באיאן הראשון נכנס עם פרשיו לבלקן וקטע את הקשר על היבשה בין האימפריה הביזנטית ובין איטליה והמערב אחרי קרבות ממשכים בשנת 570 המלך הפרנקי זיגיברט נופל בשבי בידי האוורים ומצליח להשתחרר תמורת כופר . אחרי כן חותם הסכם שלום איתם.

בשנת 578 כשהסלבים פלשו לתוך האימפריה הביזנטית - לתרקיה וליוון הקיסר קרא לחאן האוורי באיאן לעזרתו. הסלבים נוצחו ומנהיגם ,הנסיך דווריט נהרג.

בינתיים בשנים 570 - 580 האוורים השתלטו גם על שטחי צ'כיה וסלובקיה של היום . הם בעצמם דחפו את השבטים הסלבים המערביים -אבות הסרבים והקרואטים של היום לנוע מאזור נהר הויסלה דרומה אל הבלקן.

בשנת 581-582 ,בימי הקיסר הביזנטי טיבריוס השני קונסנטינוס הצליחו האוורים , אחרי מצור של שנתיים, לכבוש את המבצר שבינתיים נפל לידי הביזנטים בסירמיום (כיום סרמסקה מיטרוביצה) . הם הפכו אותו לבירת מנהיגם, החאן או הקגן. משם תקפו חילותיו תכופות בסיסים ביזנטיים סמוכים עד שהקיסר מאווריקיוס הוכרח לשלם לו מס שנתי של 80,000 מטבעות כסף. בשנת 583 פלשו האוורים עד לדלמטיה ואיליריה וזרעו הרס בדרכם. הם ניצחו את הכוחות הביזנטיים (בפיקודו של גנרל טיבריוס?) ובהסכם הפסקת האש השיגו מהקיסר סכום שנתי עוד יותר גדול - 100,000 מטבעות כסף. ב587 או 586 במתקפה חדשה בהנהגת באיאן חאן הרסו האוורים את הערים דורוסטורום (סיליסטרה) , סינגידונום) (היום בלגרד) ומרקיאנופוליס (כיום דבניה, בבולגריה). לא ברור אם אז או יותר מאוחר ב597 הכוחות האוורו - סלבים צרו על סלוניקי וכבשו אותה זמנית תוך שימוש במכונות מצור מתקדמות בזמנם - הטרבושה משיכה , כפי שמעיד הארכיבישוף של סלוניקי , יואניס, בחיבורו "הנס של דימיטרי הקדוש".

כשבשנת 590 לקחו האוורים בשבי 12,000 חיילים ביזנטיים , הקיסר מאווריקיוס סירב לשלם כופר תמורתם ואז כל השבויים הוצאו להורג. האוורים לא הרפו גם בשנים הבאות -ב592 וב598 שוב פלשו לבלקן. בשנים 593 ו601 פריסקוס פיקד על שני מסעות צבאיים מוצלחיםביזנטיים באזור בנאט מצפון לדנובה נגד האוורים ,הסלבים והגפידים. שלשה מהקרבות שבהם הביזנטים ניצחו את האוורים התקיימו בעליבונאר - בעמק מורביצה .

אחרי מותו של החאן באיאן הראשון הממלכה האוורית הייתה מפולגת בין מחנות שונים. אחד האירועים המשמעותיים בתקופה היה רצח המנהיג הבולגרי אלבורי בחצר החאן או החאקאן האוורי מעשה שעורר זעמם של הבולגרים. הקיסר מווריקיוס השאיר בגבולות עם האוורים ועם הסלבים צבא גדול שנותר ללא אמצעי אספקה ושכר מתאימים ואז פרץ בתוכו מרד בהנהגת הגנרל פוקאס שהחליש שוב פעם את כוח האימפריה באזור.

מצב המאזן האסטרטגי אילץ את פוקאס ,שהפך לקיסר במקום מווריקיוס המודח ,לשלם גם הוא לאוורים מס קבוע כבד ביותר.

אפשר לומר שהאוורים הגיעו אכן לשיא כוחם בסוף המאה ה-6 ובתחילת מאה ה-7 תחת הנהגתו של הקגן או חאן באיאן הראשון. אחרי שבשנת 600 יחד עם הסלבים ו הלומברדים נכנסו מספר פעמים לחצי האי איסטריה , בשנת 610 ניסו האוורים לפלוש לאיטליה עצמה.

[עריכה] האוורים בשערי קונסטנטינופול

בשנים 610 - 620 האוורים יחד עם סלבים מתקדמים עמוק לשטחי יוון - עושים גיחות לאפירוס, תסליה, אכאיה ולאזורים אחרים ביבשה, אך גם אל איי הים האגאי. קיימת השערה כי השם של המקום נאבארינו (פילוס) מקורו במילים היווניות "טון אוורינון" כלומר "של האוורים" שעוותו בפי הונציאנים. חושבים שייתכן באזור השתקעה בזמנו קבוצת אנשים ממוצא אוורי. <<(Britannica online - Avar (people >>

בשנת 615 - 616 פלשו שוב יחד עם כמה בני ברית סלבים, האוורים לתוך השטחים הביזנטיים בסרביה ומערב בולגריה הנוכחיות - לערים Naissus (היום ניש), Serdica (היום סופיה) ובדלמטיה לסלונה (היום סלין (על יד ספליט) ולאפידאורוס (כיום צ'רטאט, על יד דוברובניק. הם גרשו חלק מהאוכלוסייה היוונית המקומית לאזור סירמיום. אחרי הניצחונות המרשימים האלה של האוורים, חזרו הסלבים לכרות ברית איתם נגד הביזנטים. הקיסר הרקליוס הסכים להצעת החאן לבוא למשא ומתן איתו בהרקלאה בתרקיה אבל שם האוורים הכינו לו מלכודת וניסו לחטוף אותו. למזלו הצליח להימלט בחזרה לקונסטנטינופול. בעקבותיו האוורים הגיעו לראשונה על יד שערי קונסטנטינופול, נתקלו בחומות של תאודוסיוס ואז הסתפקו בפגיעה בכמה כנסיות ונסוגו.

בשנת 626 בברית עם הפרסים הסאסאניים ויחד עם כוחות סלביים והבולגרים פלשו שוב אל תוך האימפריה הביזנטית וצרו על קונסטנטינופול. הרסו את אמת המים של ולנס וגרמו לנזקים לכמה פרברים בחלק האירופי של העיר. קצין הטקסים של הארמון, בונוס, והפטריארך סרגיוס שנמצאו בעיר סירבו להיכנע. בסוף יולי החאן האוורי הגיע בעצמו למקום, הפעיל מכונות המצור ובסירות של בני בריתו הסלביים התחיל להעביר אלפי לוחמים פרסים אל הצד השני של הבוספורוס. אולם אחרי הצלחה ראשונה של חציית המצרים על ידי הסלבים, הצי הביזנטי הצליח להטביע סירות סלביות רבות עם החיילים הפרסים שבתוכם. בנוסף לידי הגנרל הפרסי שאהרווראז שנמצא כעת בקונסטנטינופול הגיע במקרה מכתב שבו מלכו השאח חוסרוו פקד בחשאי על אנשיו להוציא אותו להורג. אז שאהרווראז עזב את הלחימה ונמלט למצרים. האוורים נותרו בינתיים ללא בן ברית חשוב וגם ללא אספקה ונאלצו להפסיק את המצור ב-10 באוגוסט 626.

בתולדות העם הטורקי העכשווי מציינים את התקפות האוורים על קונסטנטינופול כקרב הראשון שניהלו שבטים ממוצא טורקי על מנת לכבוש את העיר שתיקרא בעתיד איסטנבול, למרות שארעה לפני כן גם המתקפה מ-559 של בולגרים, קוטיגורים, וסלבים.

גאולת קונסטנטינופול מהמצור של האוורים, הפרסים וסלבים יוחסה על ידי תושביה להתערבות הבתולה הקדושה. המנון דתי ביזנטי אקטיסטוס הוקדש לאירוע ההיסטורי.

[עריכה] שקיעת הממלכה האוורית

[עריכה] נסיגות מפני הבולגרים ומפני הסלבים

במהלך המאה ה-7 ממלכת האוורים נחלשה עקב מלחמות שבטיות פנימיות בין מנהיגים שונים ,בנים של באיאן ואחרים ,כפי שמעידה גם הכרוניקה של Fredegar פרדגאר סקולסטיקוס. השלטון על העמים הסלבים התחיל גם הוא להיחלש בשנת 623 פרצו מרידות מוצלחות של הסלבים נגד החאן, ביניהן המרד הקרוי "של ה וונדים". בין 623 - 665 סלבים מערביים באזור הצ'כיה וסלובקיה של היום מורדים באוורים , משיגים עצמאות ומקימים תחת שלטונו של סמו את המדינה הסלבית הראשונה - הנסיכות של סמו.

בסביבות 630 - 635 ה(כוזרים) וה בולגרים בהנהגת החאן קובראט גרשו את האוורים מהשטחים שמצפון הים השחור. הוא נקם אז את רצח אביו אלבורי על ידי החאן האוורי.

את התקופה היותר יציבה בין השנים 630 - 680 מציינים כתקופת החאנט או החאקנאט האוורי השני (הממלכה האוורית השניה ) בסביבות 678 הבולגרים פולשים לבולגריה העכשווית מדרום לדנובה.

בתקופה הקרויה על ידי אחדים החאנט (חקאנט או קגנאט) האוורי השלישי (685-795 בערך ) שלטון האוורים מופעל בעיקר באגן הקרפאטים ובפנוניה. מהתקופה הזאת התגלו ממצאים ארכאולוגיים חשובים כמו האוצר של 23 גביעי זהב מסניקולאול מארה (נאד'סנטמיקלוש ) שמקורו נחשב פרוטובולגרי .

[עריכה] תבוסה בידי קרל הגדול. נפילת הרינג האוורי

בשנת 788 ביצעו האוורים פשיטות שוד והרס לתוך האימפריה הפרנקית בבווריה ובפריוּ‏לי. בפשיטותיהם היו מחריבים ושודדים גם את הכנסיות. אז בין השנים 791 - 796 עם הפסקות ניהל קרול הגדול מלחמות נגדם. הן קיבלו ודאי גם גושפנקא דתית בהיותה מכוונת נגד כופרים פגאנים. לקראת המלחמה כינס קרל ברטיסבון (רגנסבורג) כוחות רבים של פרנקים , סכסונים , פריזים , תורינגים ו בווארים. הפרנקים ובני בריתם התקיפו משלשה כיוונים :מצפון לדנובה -בפיקודו של הרוזן תאודוריך , הקיסר עצמו מדרום לדנובה,בעוד כוח שלישי בפיקודם של פפין , מלך איטליה ובנו של קרל, יחד עם אריך, המושל של פריולי תקפו מהגבול של פריולי. הפרנקים השתמשו שדנובה כדרך תובלה ואספקה. 791 האוורים הצליחו עדיין לחדוף התקפה של הפרנקים של קרל הגדול,מפני שהקיסר הצטרך להתפנות לדיכוי מרידות של הסכסונים וקרבות עם הסלבים. האוורים נקטו נגד הפרנקים יותר בשיטת האדמה החרוכה. פפין הצליח לכבוש מבצר אוורי ולשודדו. אבל בשנת 795 מאבקים פנימיים בתוך המחנה האוורי - בין הקגאן ובין מנהיג בשם יוגורוס מהווים הזדמנות פז להתקפה חדשה ומוצלחת יותר של הפרנקים.במיוחד כאשר מנהיג אוורי אחר, ה"טוּ‏דוּ‏ן", מושל ה"ארצות המערביות", שלח שגרירים אל הפרנקים והביע רצון ל התנצר. הוא כרת ברית עם עם אריך, המושל של המארקה פריוּ‏לי ואחד מקציניו החשובים של קרל הגדול. סיפור כיבוש הממלכה האוורית מסופר בכמה כתבים, אחד מהם , הנחשב יותר ספרותי ומיופה במעשיות רבות היא הכרוניקה של הנגיר מההר סנקט גאלן. שם מתואר הביצור שנראה בלתי מובס בצורת מעגלי חומות שהגנו על ממלכת האוורים: מהמעגל הראשון מסביב לגבולות פנוניה ועד למעגלי החומות הפנימיים ביותר - ה"רינג" המפורסם - מסביב למושב החאן ( או הקגאן) על ארמונו ואוצרותיו הרבים שנאגרו שם משלל המלחמות ומהמסים שגבה מהקיסרי ביזנטיון . קרל הגדול החל את מלאכת כיבוש החומות בשנת 791 אך אחרי כמה הצלחות מזהירות נאלץ לסגת בגלל מגפה שהמיתה את סוסיו . שאר הביצורים שנותרו נחרבו כעבור זמן במסע של המרקיז או הדוכס מפריוּ‏לי, אריך. החאן האוורי נרצח בינתיים על ידי ה"טודון" ,קרוי כנראה בשם קאיד הכריז עצמו חאן ונכנע ללא קרב. למרות השלטון הידידותי כעת של האוורים , בנו של קרל , פיפין בפשיטה נוספת,שגם היא לא פגשה התנגדות, החריב את ארמון החאן ושדד גם את האוצרות שנותרו אחרי ההתקפות הקודמות. אומרים שבעזרת אוצרות אווריים אלו ( חמש-עשרה עגלות מלאות זהב) - המונרכיה הפרנקית הפכה מעניה לעשירה מופלגת. החאן הידודותי השבוי הובא לבירת האימפריה הפרנקית ל אקס - לה - שאפל (אאכן) שם התנצר בשם תאודורוס וזכה במתנות מכובדות. הוא התחנן בםני הפרנקים שישאירו לו שטחים מעבר לנחל ראב על מנת שיוכל להתגונן מפני הסלבים. הוא חזר להנהיג את האוורים כווסל של קיסר הפרנקים. חאן אחר שהתנצר בשם אברהם נסע בתורו לאאכן לבקש עזרה . בשנת 800 הכוחות הבולגרים בראש עם החאן קרום שבצעירותו ייתכן ששרת תחת פיקוד אוורי , חדרו לשטחיה המזרחיים של הממלכה האוורית (אווריה מזרחית) -אזור הקרפאטים , טרנסילבניה ומזרח פנוניה ונתנו מכת מוות למדינה האוורית. אחרי אברהם עוד כיהו חאן בשם הנוצרי איזאק (יצחק) שמלך בערך עד שנת 835.

[עריכה] היבטי תרבות חומרית ורוחנית של האוורים

האוורים הצטיינו כעם של פרשים. היו להם פרשים קלים וכבדים וכלי הנשק שלהם כללו: קשתות מורכבות מכופפות לאחור , רמחים ו חרבות ישרים. יש מיחסים להשפעת הפרשים האוורים (או לקרובי המשפחה שלהם ההונים) גם את הפצת השימוש ב ארכוף או משוורת מברזל בין רוכבי הסוסים באירופה. האוורים השתמשו גם במכונות מצור מסוג חדש - טרבושה משיכה. על פולחני הקבורה והמתים אצל האוורים נותרו עדויות בשטח אגן הקרפטים בצורת בורות נמוכים לקרבן שכללו חרבות, רסנים, ארכופים, כמו כן קברים מסוג "מזרחי" שבקברו בהם סוסים, רתמות סוסים וכלים בעלי ארבע ידיות על שפתם. קבורה במנהרות קצרות היוצאות מצד אחד של הקברים כםי שהתגלו בעמק ה טיסה במזרח הונגריה וקבורת חלקי סוסים ובעלי חיים אחרים מעידים על מסורות נוודים ממזרחי אירופה של אותם הימים. בקונבאבוני Kunbábony במקום המשוער כאתר הבירה של ממלכת האוורים במרכז הונגריה , בין הטיסה ובין הדנובה,נמצא ריכוז של קברות של קבוצות לוחמים ושל מנהיג אוורי ("חאן" , "חקאן"?).במישור ההונגרי הגדול, הפוסטה, ובטרנסדנוביה (עבר-הדנובה) במרכז ובמערב הונגריה נמצאו בתי קברות שבהם קברות לוחמים אוורים שנקברו בהתאם למעמדם יחד עם סוסיהם וכלי הנשק שלהם.

מבחינה אנתרופולוגית במעמד הגבוה של האוורים נמצא ששלט האלאמנט ה מונגולואידי. דתם הייתה שמאניסטית.

השלטון האוורי באגן הקרפטים היה די ריכוזי והצליח להטביע חותמו על האוכלוסיות הכבושות השונות. מתחילת הפלישה האוורית בתוך מאה-מאתיים שנה הגיוון התרבותי החומרי של האתניות השונות (סלביות , גרמניות, רומיות, יווניות ) שנמצאו תחת שליטת האוורים התרופף והושגה אחידות רבה פרט מלבד תרבות קסטהייKeszthely המאוחרת .

בגלל שמרנותה הרבה , (תוך אימוץ רק כמה מרכיבים אמנותיים וטכניים ביזנטיים כמו בתחום התכשיטים, הקדרות, החגורות וכו') התרבות האוורית לא השתלבה מבחינה כלכלית, פוליטית או אידאולוגית בתרבות האירופית מימי הביניים . התפוררותה הפנימית והמכות הקשות שספגה מהפרנקים והבולגרים גרמו לקריסתה.

[עריכה] אחרית דבר

הכיבוש הפרנקי הביא למבצע של העברת האוורים לנצרות תחת פיקוחו של אַ‏רן, הארכיבישוף של זלצבורג. הוא קיבל בהקשר זה עצות מידידו אַ‏לקוּ‏אין לנהוג יותר בנועם מאשר במקרה של התנצרות הסכסונים .למשל לא לכפות הטבלות בכוח ולדחות את הטלת המסים לטובת כנסייה למועד נאות יותר. תבוסת האוורים הביאה את קיסרי ביזנטיון לנשום לרווחה אחרי העלמות אויב ותיק .אחרי העלמות המעצמה האוורית הסלבים במורביה ,בצ'כיה הנוכחית, הקימו שוב ישות עצמאית תחת הנהגת הנסיך מוימיר . הבולגרים הרחיבו את שליטתם והגיעו עד לדנובה שבין בודפשט ובלגרד של היום.בסוף המאה ה-10 ההונגרים כבשו את פנוניה והקימו שם ממלכתם. לעם בפריולי בצפון - מזרח איטליה השתתפותו בניצחון על האוורים נחשב עד ימינו אירוע מכונן בתולדותיו. האוורים עדיין השתמשו בשם זה שלהם בערך עד שנות ה- 870 כשהתבוללו כליל בתוך העמים האחרים באזור - במיוחד הונגרים וסלבים . אצל סלבים הופיע הביטוי :"נעלם כמו האוורים..." משמע נעלם כלא היה.

[עריכה] רשימה של חאנים אוורים באירופה

•  ? -552 Lakhana לחאנה
• 552-562 Kandik קנדיק
• Bayan I Kağan (565 -602 באיאן הראשון
• 602-617 Bajan II באיאן השני
• 617-630 Onogunduri אונוגונדורי
• (624- 659 מרד הסלאבים בהנהגת סאמו)
• 729/730 Surakat סוראקאט
• 791-795 Yugurus יוגורוס
• 795 -? Kajd TudunI קאיד תודון הראשון
• 803 -? Zodan (וסל של הבולגרים )
•  ?-814 Theodorus (וסל של הפרנקים)
• 814-? Abraham (וסל של הבולגרים )
•  ?-835 Izaak Tudun II (וסל של הבולגרים)
• 899 Kursan

[עריכה] מקורות

• E. Breuer "Chronological Studies to Early-Medieval Findings at the Danube Region. An Introduction to Byzantine Art at Barbaric Cemeteries.", (Tettnang 2005)

(א. ברויר - מחקרים כרוולוגיים בנוגע לממצאים טרום -ביניימיים באזור הדנובה. מבוא לאמנות הביזנטית בבתי הקברות הברבריים, טטנאנג 2005

• Britannica online

(Avar (people אוורים - קישור לאנציקלופדיה בריטניקה

R.Fletcher - the Conversion of Europe- from Paganism to Christianity 371 - 1386 AD FontanaPress , 1998 London ר. פלצ'ר - התנצרותה של אירופה - מהפגאניות לנצרות 371 - 1386 פונטנה , לונדון 1988

• V.O Kliuchevski -

Russkaia Istoria 1993 Izdatelstvo Myslj - Moskva

ו.א.קליוצ'בסקי - דברי ימי רוסיה -הוצאת הקבוץ המאוחד ,תל אביב 1978

• Lászlo Makkai and András Mócsy, editors, 2001. History of Transylvania, II.4 "The period of Avar rule" (ל. מקאי וא.מוצ'י -תולדות טרנסילבניה - תקופת השלטון האוורי)

• A. Oţetea ,H. Matei et al.

Istoria lumii în date Editura enciclopedică română Bucureşti , 1969 (רומנית) (א. אוצטיה, ה. מאטיי ואחרים - תולדות העולם בתאריכים - הותאה לאור אנציקלופדית, בוקרשט, 1969 )

Tivadar Vida, Zsuzsa Mersdorf, László Schilling and Valéria Kulcsár . Institute of Archaeology of the Hungarian Academy of Sciences "Avars, Germans,Romans and Slavs in the Carpathian basin" (ט. וידה, ז'. מרסדורף. ל. שילינג וו. קולצ'אר - אוורים , גרמנים, רומאים וסלבים באגן הקרפטים - המכון הארכאולוגי של אקדמיית המדעים של הונגריה

Warren Treadgold, "Two Fights for Survival: 610-668," Chapter 9 of his A History of the Byzantine State and Society, Stanford University Press, 1997, pp. 287-322. (ווארן טריגולד - שני מאבקים להישרדות :610-668 פרק 9 מתוך תולדות המדינה והחברה הביזנטית סטנפורד יוניבריסיטי פרס 1997, ד. 232-287

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

קטלוגים של תערוכות: