אוזו
אוזו (Ούζο ביוונית) הוא משקה חריף מזוקק בטעם אניס מיוצר בדרך כלל ביוון. האוזו שייך למשפחת משקאות אניס והוא מקטגורית האפריטיפים המכילים אניס.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האוזו כמעט זהה למשקאות כמו הראקי הטורקי והערק המזרח תיכוני. משקאות אלו יוצרו כבר באימפריות הביזנטית והעות'מאנית, צורת ההגשה, המראה וצריכת האוזו הם בדיוק כמו ההגשה והצריכה של הראקי והערק כך ששלושת המשקאות ממלאים בדיוק אותה פונקציה.
ייצור האוזו המודרני קיבל תנופה במאה ה-19 בעקבות עצמאות יוון (השימוש בשם חדש היה כנראה ביטוי של התנתקות מן התרבות העות'מאנית והמזרח תיכונית). חלק גדול מהאוזו יוצר אז באי לסבוס, שלטענת תושביו שם הוא הומצא, ועד היום האי הוא יצרן מרכזי של אוזו. בשנת 1932 נכנסה לשימוש שיטה לזיקוק אוזו במבשלות נחושת ועד היום היא השיטה העיקרית.
[עריכה] ייצור
האוזו מתחיל כשיכר מענבים או צימוקים מעוכים, לעתים בתוספת תבלינים ופירות נוספים בשלב התסיסה. הריח החזק של המשקה נובע מתוספת האניס לשם הטעם, אך ישנם מרכיבים נוספים שמוכנסים לתערובת על פי בחירת היצרן, כגון כוסברה, ציפורן, שורש מלאכית, שוש, מנטה, שומר, שקדים, קינמון ותפרחת חושחש. האלכוהול וחומרי הטעם מוכנסים למבשלות נחושת ומבושלים, לפעמים יותר מפעם אחת. אחרי כן המשקה מקורר, מאוחסן למספר חודשים ואז מדולל, בדרך כלל לכ-40% אלכוהול.
[עריכה] הגשה
ביוון המודרנית ישנם מקומות המגישים אוזו לצד מזטים כגון תמנון, מיני סלט, סרדינים, קלמארי וצדפות. המסורת היא לגמוע את האוזו (בדרך כלל עם מים או קרח) באיטיות, תוך כדי אכילת המזטים בחברה במשך מספר שעות משעת ערב.
[עריכה] מראה
האוזו הוא שקוף וכשמוסיפים לו מים או קרח הוא נעשה לבן חלבי, משום שהשמנים האתריים שבו מסיסים באלכוהול וכשריכוז האלכוהול יורד כאשר מוהלים את המשקה עם מים, חלה קריסטליזציה והמשקה מקבל צבע לבן חלבי.
