אוטובוס האמהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"אוטובוס האמהות" הוא אוטובוס שהוביל עובדים (רובם נשים, ומכאן כינויו) לקריה למחקר גרעיני בדימונה, והיה ב-7 במרץ 1988 מטרה לפיגוע טרור שבו נהרגו שלושה מנוסעיו.

באותו בוקר חדרה לישראל ממצרים חוליה של שלושה מחבלים פלסטינים, אנשי פת"ח. הם חטפו רכב צבאי שהיו בו ארבעה קצינים בלבוש אזרחי. הקצינים, שלא היו חמושים, נמלטו מהרכב. המחבלים השתמשו ברכב הננטש, ונסעו לצומת ערוער שבנגב, שם השתלטו על אוטובוס הקמ"ג, ואיימו לרצוח את נוסעיו בזה אחר זה אם לא ישוחררו אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל[1]. לאירוע הוזנקה יחידת הימ"מ, בפיקוד אליק רון, יוצא סיירת מטכ"ל. לוחמי היחידה נפרסו מסביב לאוטובוס והתכוננו לקבלת אישור לביצוע פעולת ההשתלטות. בשטח נכחו באותה עת הרמטכ"ל, דן שומרון, אלוף פיקוד הדרום, איציק מרדכי, מפכ"ל המשטרה דוד קראוס ותת-ניצב אסף חפץ, עוזר ראש אג"ם במשטרה ומקים הימ"מ, ושר הביטחון יצחק רבין. רבין הנחה את רון, כי במקרה של סכנת חיים לבני הערובה עליהם לפעול מיד ולהשתלט על האוטובוס. לאחר שירו המחבלים למוות באחד הנוסעים, נתן רון את הפקודה. אז פרצו לאוטובוס לוחמי הימ"מ והרגו את שלושת המחבלים‏[2]. לפני כן הספיקו המחבלים לרצוח עוד שתי נוסעות[3], ולפצוע שמונה אחרים. בין לוחמי הימ"מ שהשתתפו בפעולה היו: דוד בן-שימול[4], דוד צור[5] ויורם הלוי[6].

הפיגוע באוטובוס האמהות נחשב לאחד הגורמים שהביאו להחלטה על חיסולו של אבו ג'יהאד בתוניס שבועות ספורים לאחר מכן. בשנת 1993 טען שר המשפטים דאז, דוד ליבאי, כי את המידע הדרוש לביצוע פעולת טרור זו השיגו המחבלים מפרסומים בעיתונות הזרה שהתבססו על מידע שמסר מרגל האטום מרדכי ואנונו[7].

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]