אוטוביוגרפיה של יוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אוטוביוגרפיה של יוגי",כריכת הוצאה ראשונה,1946

אוטוביוגרפיה של יוגי, הוא רומן מאת פרמהנסה יוגאננדה (1893–1952), יצא לאור לראשונה באנגלית בשנת 1946. תרגום עברי של הספר הופיע בהוצאת אבן חושן רעננה 2006.


תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הזה הוא רומן אוטוביוגרפי של מורה היוגה ההודי, יוגאננדה, אך הוא למעשה גם סיפור חייה הרוחניים של הודו. הוא סיפור של אדם רוחני, שהיה לאחד המורים המובילים בתחום היוגה והמדיטציה בעולם. מנקודת המבט של תלמידיו הרבים במערב, הספר הזה הוא הקלאסיקה הרוחנית של הודו בעולם המערבי.

הכותב חושף בצורה כמעט נאיבית, כמעט כאילו דיבר על מישהו אחר, את חייו שלו, את הדרך שהובילה אותו להגשמה עצמית, ובמיוחד את המפגשים האמיתיים אותם חווה עם גדולי המורים הרוחניים והיוגים הידועים והפחות ידועים של הודו ושל האנושות.

הספר מתאר מערכת יחסים בין תלמיד למורה ברמות שונות. יוגאננדה זוכה לפגוש את גדול המורים, על-פי הידוע במערב, את המהאווטאר באבאג'י, (בדומה למורה אומרם מיכאל איבנהוב, שזכה לסוג של חניכות אצל המהאווטאר באבאג'י). יחסיו של יוגנאננדה עם מוריו, זוהי מערכת ייחודית בה מחבר ספר מתעד בצורה מדויקת את הטוב והרע ביחסי מורה תלמיד, מול הרגעים בחייו שנשאו בחובם דיכאונות, כאב, מפח נפש וכיצד גבר עליהם. הספר יוצר ניגוד בין ההתנגדות הנחרצת של הוריו לדרכו המיסטית בצעירותו, בעיקר, מול רגעי החסד הנשגבים במחיצתו של מורה דגול הודי.

תולדותיו של יוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגאננדה נולד בשנת 1893 במשפחה מסורתית ואולי אפילו דתית. היו לו נטיות מיסטיות מגיל צעיר. הוא רצה תמיד להשתייך לשושלת של המאסטרים המסתורית ביותר. ואכן, הוא היה תלמיד שהוריו התנגדו לדרך חייו הסגפנית, ועמדו בדרכו כדי למנוע אותו מרוחניותו. התלמיד הזה זכה להיות תלמידם של המורים הדגולים ביותר בהודו. שרי יוקטשוור, היה המורה הישיר של יוגאננדה, ובעצמו היה תלמידו של להירי מאסיה, ואילו המורה להירי מאסיה היה תלמידו הישיר של המהאווטאר באבאג'י.

יוגאננדה ניסה, מספר פעמים, להגיע למנזר אך הוריו התנגדו לניסיונותיו ומנעו אחדים מהם. לכן, בהמלצת המורה שלו, ובמקביל להתנסות ערכית זו באשראם, במשך עשר שנים למד גם לימודים מסודרים ורגילים בבית הספר. אם כי במקביל המשיך להשקיע את כל יהבו במנזר, ליד מורו המקודש. הוטל עליו לסיים את הבחינות בהצלחה בבית ספר, כמו שאר הילדים, כדי להוכיח יכולותיו, בין היתר גם להוריו, שטעו בו. במספר מקרים מתאר הכותב כיצד משפחתו, שהטילה ספק בדרכו זו, מתחילה להשתכנע, אט-אט, אם בידי ההיגיון הצרוף ואם בידי הניסים והנפלאות‏[1] שמחוללים המורים והמאסטרים אליהם הצטרף יוגאננדה כבר בילדותו. תחושה פנימית חזקה של שליחות ושייכות לעולם הרוחני, מתעוררת אצלו, ולכן אינו מוכן לוותר על מוריו הרוחניים, בעד שום הון שבעולם. כך הקדיש את כל חייו למען אמונתו וקידש את דרכו המיסטית הרוחנית והיוגית.

הספר מלא בתאורים מיוחדים, בדגש רב על דרכו הרוחנית של יוגאננדה. אך הוא משלב לתוך המהלך הרוחני, את חיי היומיום, ונותן תחושה ריאליסטית, מטריאליסטית, של המציאות כפי שכולנו, לכאורה, מכירים אותה מניסיוננו על פני האדמה. אך במקביל הוא מעמיד בפנינו אתגר לא קטן, וזו שאלה מרכזית שהוא מפנה אל הקורא במודע או שלא במודע: האם הקורא יצליח להתעלות על עצמו, כפי שיוגאננדה הצליח, ויקבל את אמונתו. האם נאמין לסיפורי הניסים והנפלאות אותם הוא מתאר בפרטי פרטים.

ניסים ונפלאות, לא תיזה אוניברסיטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השני ובו מתוארים לפרטי פרטים, הניסים והנפלאות‏[2], איננו מתואר בצורה של תיזה אוניברסיטאית או בצורה אינטלקטואלית יבשה. החלק המיסטי האמונתי, הניסים והנפלאות הם כחלק בלתי נפרד מחיי המציאות היומיומיים שלו. הוא מתאר את תגובותיהם של האנשים שהניסים נועדו למענם. כאן נכנסים לתמונה בני משפחתו של יוגאננדה, אשר חווים יחד עימו תהליכים רוחניים מהמדרגה הזו ומהרמה הזו שאנו רגילים להגדיר כניסים ונפלאות. רמה זו של ניסים, אותה הוא מגדיר כאירועים רגילים שכל מאסטר מסוגל לבצע. השינויים שחלו בסביבתו של יוגאננדה, האמונה שהחלה למלא את לבם, היא בעצם הסיבה שהמורים, המאסטרים מוכנים לצאת מגופם, ולעזור להם לשנות את גורלם ולתת להם עוד ועוד הזדמנות על מנת שיוכלו להבין את המבנה האמונתי, ואולי גם את המבנה של הבורא, ומדוע האל פועל דרך מורים דגולים כדי להשיב אליו את ילדיו האהובים. הניסים והנפלאות שמתרחשים בסיפוריו, ככל שיהיו יפים נעימים או מפתיעים, משולבים היטב בחיי הסיפור האוטוביוגרפי של יוגאננדה. מדובר באדם שבנה את מפעל חייו הרוחני עם מאות ואלפי תלמידיו, וזכה להצלחה רבה בעולם המערבי.

בתרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להקת הרוק המתקדם יס, הוציאה אלבום בשנת 1973 בשם, Tales from Topographic Oceans אשר הרעיון העולה בו הוא מתוך הספר הזה. סולן הלהקה ג'ון אנדרסון קרא את הספר וכך הביא את ההשראה לאלבום. באלבום יש ארבעה שירים ואורך השירים הוא מ-18 דקות עד ל-21 דקות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוד 459, "קרישנה! דמותו המפוארת של האווטאר הופיעה אפופה אור מסנוור מעל לגג של מבנה נישא העומד בצידו השני של הרחוב". עמוד 460, "החיזיון הנפלא פרץ לפתע אל ראייתי כשהבטתי דרך החלון הגבוה של חדרי".
  2. ^ עמוד 460, "כשישבתי על מיטתי במלון... - שבוע לאחר החיזיון עם קרישנה - האיר אותי אור גדול מן המדיטאציה שלי. לעיני הפקוחות והנדהמות השתנה כל החדר והפך לעולם מוזר. אור היום היה לזוהר שמימי. גלים של גיל שטפו אותי כשחזיתי בשרי יוקטשוור בדמות בשר ודם!"