אוטופיה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטופיה
Libellus vere aureus, nec minus salutaris quam festivus, de optimo rei publicae statu deque nova insula Utopia
מידע כללי
מאת תומאס מור עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים אמברוזיו הולביין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מחשבה מדינית, ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אוטופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיתוך עץ למהדורה הראשונה של הספר

אודות משטר המדינה המשובח באי החדש אוּטוֹפּיהלטינית: De Optimo Reipublicae Statu deque Nova Insula Utopia; מוכר בקיצור כ"אוּטוֹפּיה") הוא ספר אוטופי שנכתב על ידי המלומד והמדינאי הבריטי תומאס מור בשנת 1516. הספר הולך בעקבות "הפוליטאה" של אפלטון ו"עיר האלוהים" של אוגוסטינוס ומציע גרסה של המשטר הטוב והתקין של חברה המיוסדת על עקרונות של רציונליות ושוויון. בספר מנגיד מור בין החיים החברתיים הבעייתיים של המדינות הנוצריות באירופה של המאה ה-16 לבין הסדר החברתי המושלם וההגיוני של מדינת אוטופיה, שאינה נוצרית. רבים העירו שהמדינה הקומוניסטית האידיאלית של קרל מרקס דומה במידה רבה לאוטופיה של תומאס מור. היחס של מור עצמו כלפי השיטה הפוליטית שהוא מתאר שנוי במחלוקת.

מבנה הספר ועלילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספר שני חלקים. המספר נשלח על ידי הנרי השמיני לפלנדריה בשליחות דיפלומטית ומתארח אצל ידידו תושב אנטוורפן פטרוס אגידיוס שמפגיש אותו עם ספן בשם רפאל היתלודיאוס. היתלודיאוס, שהכיר במסעותיו בעולם החדש עמים וחברות שונות ומגוונות, מנהל בחלק הראשון של הספר רב שיח עם המספר, אגידיוס ואחרים, בו הוא מנגיד את המידות הטובות שמצא בניכר לניהולה של החברה האירופית, המלאה עוולות הגורמות סבל רב לבני האדם. חלקו השני והעיקרי של הספר הוא רובו ככולו מונולוג של היתלודיאוס, בו הוא מספר על אי אחד אידיאלי בעולם החדש ששמו אוטופיה. מור עצמו ביאר את השם אוטופיה, וכתב שגזר אותו משורשים יווניים באופן שאפשר יהיה לפרשו בשני אופנים: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום" ("מקום שאינו קיים"). במדינה שעל האי מתקיימת חברה בה נפתרו בעיותיה של החברה האירופית.

היסוד המארגן הבסיסי של החברה הוא הרציונליזם. באוטופיה כל הרכוש מוחזק במשותף. בנוסף, יש לה מעט חוקים, אין שם עורכי דין וכמעט שאין היא שולחת את אזרחיה להילחם, אך היא שוכרת שכירי חרב מאזרחי המדינות הקרובות.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוטופיה" היא מונח שנטבע על ידי תומאס מור בספר זה, ומתאר "חברה מושלמת". מקור המילה מיוונית והיא הלחם בסיסים של המילה "οὐ" שפירושה "אינו" ומהמילה "τόπος" שפירושה "מקום", כלומר משמעות המילה היא "לא מקום".[1]

פרשנות ומחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונו הספרותי של הספר מרבה במשחקי מילים וכפלי משמעות וכולל שילוב מתעתע בין הרקע ההיסטורי הממשי של חייו של תומאס מור לבין סיפורו הבדיוני של היתלודיאוס. הסגנון מקשה על ההבנה הבסיסית האם ניסה מור אכן לתאר "אוטופיה" שתפקידה לכונן תוכנית-אב למהפכה חברתית או שהסתכלותו היא סרקסטית וצינית וכל תפקידה להטיל ספק. האם הספר הוא "מדריך למלך הנבון", כמו הנסיך של מקיאוולי או שהוא סאטירה על החברה האנגלית, שנועדה להאיר את פגמיה ותחלואיה? במאה התשע עשרה היללו הוגים מרקסיסטיים את תומאס מור כאחד ממבשרי הסוציאליזם המוקדם, עם קריאתו לביטול הקניין הפרטי. במקביל זכה מור לביקורת מצד מבקרים ליברליים, כגון קרל פופר (החברה הפתוחה ואויביה), כאחד מאבות המחשבה הטוטליטרית.

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטופיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stephen Duncombe and Silas Harrebye, Political Imagination, The Palgrave Encyclopedia of the Possible, Palgrave Macmillan, Cham., 2022, עמ' 3