אוכרנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור
של האימפריה הרוסית
Okhranka group photo.jpg
תצלום של קבוצת שוטרי אוכרנה מסנקט פטרבורג, 1905.
מטה גרוחובאיה אוליצה, בית מס' 2 (כיום מוזיאון המשטרות הפוליטיות ברוסיה),
סנקט פטרבורג, רוסיה
משרד ממשלתי אחראי משרד הפנים
שר אלכסנדר פרוטופופוב (אחרון)
שנת הקמה 1866
שנת פירוק 1917
מנהל הסוכנות קונסטנטין גלובאצ'ב (בסנקט פטרבורג)
אלכסנדר מרטינוב (במוסקבה)
אלכסנדר קרסילניקוב (בפריז) (אחרונים)

אוכרנההמחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבוררוסית: Охрана - Отделение по охранению общественной безопасности и порядка) הייתה משטרה חשאית בעלת אריינטציה פוליטית באימפריה הרוסית. מבחינה מנהלית הייתה כפופה למשרד הפנים הרוסי (אם.וה.דה). עסקה בחקירת פשעים פוליטיים ברוסיה ומחוצה לה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור" הוקמה ב־1866 בסנקט פטרבורג כצוות חקירה בן 12 חוקרים, זאת לאחר שדמיטרי קראקוזוב נכשל בניסיונו להתנקש בחיי הצאר אלכסנדר השני ב-4 באפריל אותה שנה. לאחר ניסיון התנקשות נוסף ב־6 באוגוסט 1880 הוקמה "מחלקת המשטרה" (Департамент полиции) כיורשת המחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 1906, מבנה האוכרנה אורגן באופן הבא, על מנת לבזר את תפקודו במחוזות השונים במדינה:

אלכסנדר השלישי הקים משרד נוסף שנקרא "אבטחה וחקירה", שהופעל על ידי אנשי הז'נדרמריה הרוסית בשני סניפים: מוסקבה וורשה. גוף זה היה בסיסו של האוכרנה. עלייתה של התנועה המרקסיסטית ברוסיה חייבה איחוד של כוחות הביטחון - וכך נוצרה האוכרנה. רציחות של אישים בכירים ברוסיה, כגון פיוטר סטוליפין, ואירועי מהפכת 1905, חייבו הגדלה של כוחות הביטחון. כך ב־1908 היו 31 תחנות של האוכרנה, וב־1911 היו מעל ל־60 תחנות. בסתיו 1913 נסגרו כל התחנות ופעולותיה של האוכרנה נפסקו. בקרב האוכרנה פעלו הפילורים, פילור (בצרפתית: fileur) היה בלש סוכן באוכרנה שעסק באיסוף מודיעין על פשעים פוליטיים ומפלגות פוליטיות במדינה.

ראשי אוכרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצרו של תעמולן בידי האוכרנה, ציור של איליה רפין (1880-1892)
כרטיס המידע של גנריך יגודה במסמכי האוכרנה של שנת 1912

ראשי האוכרנה בסנקט פטרבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיודור קולישקין (1867-1877)
  • מיטרופן אוסטימוביץ' (1877-1878)
  • ואסילי פורסוב (1878-1880)
  • גיאורגי סודייחין (1880 - 16 בדצמבר 1883); נרצח על ידי מתנקש.
  • ק. ולביצקי (1884-1885)
  • פיוטר סקרינסקי (1889-1897)
  • ולדימיר פירמידוב (1897 - 21 ביוני 1901); נרצח
  • נ. מצ'לוב (1901)
  • א. סאזונוב (1901-1903)
  • לאוניד קרמנצקי (1903-1905)
  • אלכסנדר גראסימוב (1905-1909)
  • סרגיי קארפוב (1909); נרצח ב-19 בדצמבר 1909
  • מיכאל פון קוטן (1909-1914)
  • פ. פופוב (1914-1915)
  • קונסטנטין גלובאצ'ב (1915-פברואר 1917)

ראשי האוכרנה במוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכסנדר סקאנדרקוב (1880-1884)
  • ניקולאי ברדיאייב (1885-1896)
  • סרגיי זובּאטוב (1896-1902)
  • ואסילי ראטקו (1902-1905)
  • ולדימיר טרג'ציאק (1905)
  • יבגני קלימוביץ' (1906-1907)
  • מיכאל קוטן (1907-1910)
  • פאבל זווארזין (1910-1912)
  • אלכסנדר מרטינוב (1912-27 בפברואר 1917)

ראשי האוכרנה בחו"ל (פריז)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיוטר איוואנוביץ' רצ'קובסקי (1885-1902)
  • לאוניד רטאייב (1902-1905)
  • ארקדי גארטינג (1905-1909)
  • אלכסנדר קרסילניקוב (1909- פברואר 1917)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הביטחון הרוסית

שירות הביטחון הפדרלי · שירות האבטחה הפדרלי · המשרד לענייני פנים · השירות הפדרלי למלחמה באלכוהול · השירות הפדרלי למלחמה בסמים · השירות הפדרלי למלחמה בהלבנות הון · שירות המכס הפדרלי של רוסיה · כוחות הפנים של משרד הפנים הרוסי · שירות בתי הסוהר הפדרלי


ארגוני עבר - פאפס"י · קג"ב · נקוו"ד · אוכרנה · המחלקה השלישית · הז'נדרמריה הרוסית
Emblem Security Council of Russia.png
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.