אולגה זבלינסקיה
 | ||||||||||||||||||||
| אולגה זבלינסקיה במרוץ הכביש האולימפי, 2012 | ||||||||||||||||||||
| לידה |
10 במאי 1980 (בת 43) ברית המועצות | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גובה |
175 ס״מ  | |||||||||||||||||||
| משקל |
61 ק"ג | |||||||||||||||||||
| תחום | מרוץ אופני כביש | |||||||||||||||||||
| התמחות | מרוץ נגד השעון | |||||||||||||||||||
| קבוצה נוכחית | Tashkent City Women | |||||||||||||||||||
| קבוצות עבר |
סאפי פסטה (Safi Pasta) רוס ולו (RusVelo) בי פינק (BePink) רולאנד קוגאס אדלווייס (Roland Cogeas Edelweiss Squad) | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
אולגה סרגייבנה זַבֶלינסקיה (ברוסית: Ольга Сергеевна Забели́нская; נולדה ב-10 במאי 1980) היא רוכבת אופניים רוסית, המתמחה במרוץ אופני כביש ובמיוחד במרוץ נגד השעון. היא רוכבת בקבוצת Tashkent City Women. היא בעלת מדליית כסף מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) במרוץ נגד השעון ושתי מדליות ארד אולימפיות (לונדון 2012) במרוץ הכביש ובמרוץ נגד השעון. אלופת אסיה במרוץ נגד השעון ב-2019 וב-2023 ובמרוץ הכביש ב-2019.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בלנינגרד שבברית המועצות (כיום סנט פטרסבורג ברוסיה). אביה, סרגיי סוחרוצ'נקוב, הוא מנצח מרוץ הכביש האולימפי באולימפיאדת מוסקבה (1980). בצעירותה היא גדלה ללא אביה וגם לאחר חידוש יחסיהם, לטענתה, הוא לא עודד אותה להתמקד ברכיבת אופניים מקצועית בהאמינו כי "מרוצי אופניים אינם מתאימים לנשים".[1]
ב-1997 ניצחה באליפות העולם לנערות (עד גיל 18), שנערכה בסן סבסטיאן, במרוץ נגד השעון. ב-1998 סיימה שנייה באליפות העולם לנערות, שנערכה בפולקנבורג (הולנד), הן במרוץ הכביש והן במרוץ נגד השעון. כמו כן, זכתה באותה שנה במדליית הכסף באליפות העולם לנערות במרוצי מסלול ב"מרוץ הנקודות" (Points Race).
ב-2001 זכתה במדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 23 במרוץ נגד השעון וב-2002 זכתה במדליית הזהב באליפות אירופה עד גיל 23, גם כן במרוץ נגד השעון. ב-2001 החלה להתחרות במדי קבוצת Itera הרוסית והתחרתה במסגרתה גם בעונת 2002. ב-2003 עברה לקבוצת Velodames - Colnago ובמדיה זכתה במקום השלישי ב"טור הנשים של הולנד" וניצחה בקטע אחד ב"טור דה פראנס לנשים". ב-2006 פרשה למשך ארבע שנים מהספורט כדי ללדת ולגדל שני ילדים. ב-2010 שבה להתחרות במדי קבוצת סאפי פסטה וניצחה באותה שנה במרוץ הקטעים, "טור תורינגיה לנשים". ב-2011 סיימה במקום השלישי בכרונו דה נסיון (Chrono des Nations), ממרוצי נגד השעון החשובים בעולם.
ב-2012 זכתה בשתי מדליות ארד במסגרת אולימפיאדת לונדון. תחילה במרוץ הכביש, היא יזמה בריחה כ-40 קילומטר מהסיום,[2] אליה הצטרפו מריאנה פוס וליזי ארמיטסטד. השלוש הצליחו לשתף פעולה ולהקדים את דבוקת הרוכבות. במאוץ הסיום הקדימה פוס את ארמיטסטד וזבלינסקיה, שנחשבה כבעלת סיכויים פחותים במאוץ, אכן סיימה שלישית. גם במרוץ האולימפי נגד השעון הפתיעה זבלינסקיה כשסיימה שלישית בהקדימה כמה מהמועמדות המובילות למדליה במרוץ זה. באליפות העולם שנערכה בסוף עונת 2012 סיימה זבלינסקיה במקום החמישי במרוץ האישי נגד השעון. באליפות העולם ב-2013 סיימה שביעית במרוץ האישי נגד השעון באליפות העולם.
בתחילת מרץ 2014 ניצחה זבלינסקיה במרוץ הקטעים וואלטה קוסטה ריקה לנשים. היא ניצחה בקטע השני (מתוך חמישה קטעים במרוץ) בקטע של מרוץ אישי נגד השעון ועלתה לראש הדרוג הכללי במרוץ, והצליחה לשמור על הבכורה עד סיום המרוץ.[3] הישגה הבולט במרוץ חד-יומי באותה שנה, היה מקום שביעי במרוץ טרופאו אלפרדו בינדה, מרוץ הנכלל בסבב הגביע העולמי לנשים.
ב-2016 עברה לקבוצה האיטלקית "Bepink". באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכתה זבלינסקיה במדליית כסף לאחר שסיימה שנייה במרוץ האישי נגד השעון. ב-2017 ניצחה באליפות רוסיה במסלול, במרוץ הנקודות. ב-2018 עברה לקבוצה הרוסית Cogeas Mettler, בשורותיה ניצחה באוקטובר 2018 במרוץ נגד השעון Chrono des Nations.
בקיץ 2018 ניסתה זבלינסקיה לייצג את אזרבייג'ן במשחקי אסיה (2018). השתתפותה סורבה על רקע אי יכולת מוסדות הספורט של אזרבייג'ן לספק אישור על שחרורה מהתאחדות האופניים הרוסית. ניסיון המעבר לאזרבייג'ן היה על רקע חששה שספורטאים רוסים לא יוכלו להשתתף באולימפיאדת טוקיו (2020) על רקע החשדות הבינלאומיים בדבר שימוש בסמים בספורט ברוסיה.[4]
שימוש בחומרי אמרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2014 נמצא החומר האסור אוקטופמין (octopamine) בדמה. התאחדות האופניים הרוסית קבעה בדצמבר 2015 כי לא עברה עבירה ספורטיבית והפסיקה את תהליך הענישה. האיגוד הבינלאומי לאופניים ערער על פסיקה זו בפני בית הדין לבוררות בספורט. לפני שזה פסק הגיעו הצדדים לפשרה, על-פיה זבלינסקיה הושעתה ל-18 חודשים שהסתיימו בספטמבר 2015.[5]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זבלינסקיה חיה מ-2003 בלרנקה שבקפריסין ומגדלת שם את שלושת ילדיה.[6][7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולגה זבלינסקיה, ברשת החברתית אינסטגרם
אולגה זבלינסקיה, ברשת החברתית VK- אולגה זבלינסקיה, באתר olympedia.org
- אולגה זבלינסקיה, באתר Cycling Archives
- אולגה זבלינסקיה, אתר Cycling Archives
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Laura Weislo, Double bronze an Olympic achievement for Zabelinskaya, אתר cyclingnews.com, 2 באוגוסט 2012
- ^ Laura Weislo, Vos wins Olympic women's road race, אתר cyclingnews.com, 29 ביולי 2012
- ^ Vuelta Internacional Femenina a Costa Rica 2014 (2.2), באתר cyclingfever, 2 במרץ 2014
- ^ Olga Zabelinskaya out of Asian Games as she tries to switch nationalities, באתר ESPN, 23 באוגוסט 2018
- ^ Zabelinskaya accepts 18-month suspension for octopamine positive, באתר cyclingnews.com, 18 בפברואר 2016
- ^ Russian living in Cyprus wins bronze medal, אתר parikiaki, 2 באוגוסט 2012
- ^ Zabelinskaya betters London time trial result with silver in Rio, באתר "cyclingnews.com", 11 באוגוסט 2016
- רוכבי אופניים רוסים
- רוכבות אופניים באולימפיאדת לונדון (2012)
- רוכבי אופניים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
- זוכות מדליית כסף אולימפית מרוסיה
- זוכות מדליית ארד אולימפית מרוסיה
- זוכות מדליית כסף אולימפית: רכיבת אופניים
- זוכות מדליית ארד אולימפית: רכיבת אופניים
- רוכבות אופניים באולימפיאדת טוקיו (2020)
- רוסיות שנולדו ב-1980
- רוסים שנולדו ב-1980