אולגה סחרוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אולגה ניקולבנה סחרוף (28 במאי 1889, טביליסי, גאורגיה - 1967, ברצלונה) הייתה ציירת ספרדית ממוצא גאורגי, שהשתייכה לזרם אמנות נאיבית ולסגנון הסוריאליזם.

חייה ועבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה בגאורגיה, שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה הרוסית. אמה הייתה ממוצא פרסי. אחרי שלמדה בבית הספר לאמנות בטביליסי, היא עברה למינכן ובאה במגע עם האקספרסיוניזם הגרמני. שם היא פגשה את בעלה לעתיד, הצלם והצייר אוטו לויד, שחי חיים אמידים מכספי אמו בשווייץ.

סחרוף עברה לפריז בשנת 1911, הושפעה בתחילה על ידי פול סזאן ומאוחר יותר על ידי הקוביזם הקיצוני, או הקוביזם הסינתטי. היא ולויד השתתפו במעגל חבריה של המהגרת הרוסיה מארי ואסיליאף.

מלחמת העולם הראשונה גרמה לסחרוף ולויד לעבור לספרד בשנת 1915. הזוג התמקם תחילה במיורקה, והתיישב בשנת 1916 בברצלונה. היא שתפה פעולה עם פרנסיס פיקבייה במגזין 391, שפורסם בברצלונה ונחשב כמייצג את הזרם הדאדאיסטי. בין אלה המופיעים בארבע חוברות המגזין היו גיום אפולינר ומארי לורנסן.

סחרוף הציגה בסלוני הסתיו של פריז אבל חיה בעיקר בברצלונה. כשהיא ולויד נפרדו בשנת 1929, סחרוף סבלה מדיכאון, והפסיקה לצייר למשך כחמש שנים. היא שבה והופיעה בשנת 1934 בתערוכה בגלריית Layetanas בברצלונה.

סחרוף עבדה באיור ספרים, כולל בספרה של קולט "ביתה של קלודין", ונייטוצקה (תורגם לעברית תחת השם: לילות לבנים) של פיודור דוסטוייבסקי.