אולג בסילשווילי
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1934 (בן 89) מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| תקופת הפעילות |
מ-1954 |
| מקום לימודים |
בית ספר התיאטרון האמנותי של מוסקבה |
| בן או בת זוג |
טטיאנה דורונינה |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אוֹלֵג וָלֵרִיאָנוֹבִיץ' בָּסִילַשְׁווִילִי (ברוסית: Олег Валерианович Басилашвили, בגאורגית: ოლეგ ბასილაშვილი; נולד ב-26 בספטמבר 1934) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון רוסי וסובייטי. בנוסף לפעילותו האמנותית בסילשווילי השתתף גם בחיים הפוליטיים של רוסיה - הוא היה חבר ועידת צירי העם משנת 1990 עד פיזורה בשנת 1993. בשנת 1984 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסילשווילי נולד במוסקבה בשנת 1934 במשפחת משכילים. אביו, ולריאן ניקולאייביץ' בסילשווילי, ממוצא גאורגי, היה מנהל הפוליטכניקום לתקשורת של מוסקבה, ואמו, אירינה סרגייבנה אליינסקיה, ממוצא פולני, הייתה דוקטור לבלשנות ומחברת של מילון אוצר המילים של פושקין.
על פי עדותו, בסילשווילי לא הצטיין בלימודים ריאליים, אך התעניין מגיל צעיר בתיאטרון. בשנות החמישים הוא למד בסטודיו של התיאטרון האקדמי האמנותי של מוסקבה. במהלך לימודיו הכיר את טטיאנה דורונינה והם נישאו. בתום הלימודים דורונינה, שכבר הספיקה להרשים כמה במאים הוזמנה למספר תיאטראות בבירה ואילו בסילשווילי, שעוד היה אלמוני, הצליח לקבל עבודה רק בתיאטרון מקומי בעיר סטלינגרד, שעוד הייתה בתהליך שיקום לאחר שהוחרבה בקרב סטלינגרד, ודורונינה נסעה איתו לשם. דורונינה ובסילשווילי לא זכו שם להצלחה רבה וב-1956 עברו לעיר הולדתה של דורונינה, לנינגרד. שם הם מצאו עבודה בתיאטרון על שם הקומסומול (מ-1991 נקרא "הבית הבאלטי"), ואף התגוררו באחד מחדרי איפור במשכנו. באותה השנה בסילשווילי גם שיחק לראשונה בקולנוע. ב-1959 המנהל האמנותי של התיאטרון הדרמה הגדול של לנינגרד, גאורגי טובסטונוגוב, הציע לדורונינה להצטרף ללהקתו. היא הסכימה להצעה, אך התנתה זאת בכך שיצורף ללהקה גם בעלה, וטובסטונוגוב הסכים לכך. דורונינה ובסילשווילי שיחקו יחד במספר הפקות מצליחות בתיאטרון זה, אך למרות ההצלחה הם התגרשו ב-1959. אשתו השנייה היא עיתונאית הרדיו גלינה משאנסקיה.
במהלך שנות השישים והשבעים בסילשווילי פיתח תדמית של שחקן קומי אירוני, המגלם בעיקר דמויות של משכילים עם מאפיינים טרגיים. ב-1969 זכה בתואר האמן המצטיין של רוסיה ובשנת 1977 - בתואר האמן העממי של רוסיה. בסוף שנות השבעים הגיע לשיא ההצלחה בסרטים "אהבה במשרד" (Служебный роман), "ימי משפחת טורבין" (Дни Турбиных; עיבוד לספרו של מיכאיל בולגקוב), אובלומוב (Обломов; עיבוד לספרו של איוון גונצ'רוב) ומרתון סתווי (Осенний марафон).
ההצלחה של בסילשווילי בקולנוע המשיכה גם לאחר מכן, בסרטים "אמרו מילה על ההוסאר המסכן" (О бедном гусаре замолвите слово) ו"תחנת רכבת לשניים" (Вокзал на двоих). בנוסף לקומדיות, בסילשווילי השתתף גם בתפקידים רציניים: בסדרת הטלוויזיה "עימות" (Противостояние) גילם חוקר משטרה רוסי שמחפש אחר אזרח סובייטי שסייע לנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הפך לרוצח סדרתי ובסדרה המשחק הגדול (Большая игра) - עיתונאי שמנסה לסקר ביושר ובאומץ ניסיון הפיכה צבאית במדינה דמיונית בדרום אמריקה. בשנת 1984 זכה בתואר האמן העממי של ברית המועצות.
בסילשווילי השתתף בכמה מהסרטים הסובייטיים הידועים והסמליים ביותר של תקופת הפרסטרויקה. ביניהם הקומדיה החברתית שליח (Курьер), שבה גילם אבי משפחת משכילים אמידה שבתו מתאהבת בבחור ממשפחה פשוטה; סיפור האהבה הבלתי אפשרי הציג את השחיתות בברית המועצות ואת כישלון המהפכה הסוציאליסטית שהבטיחה לבטל את המעמדות. סרט בולט אחר מהתקופה הוא הקומדיה האוונגרדית הנועזת "העיר זרו" (Город Зеро), שבה בסילשווילי גילם סופר מקומי שגר בעיר רוסית קטנה והזויה. הסרט הוצג מעט בבתי קולנוע בברית המועצות וקיבל בזמנו ביקורות שליליות, אך עם הזמן הפך לסרט פולחן.
בשנת 1990 קבוצת אזרחים שתמכו בפרסטרויקה ובדמוקרטיה ביקשה מבסילשווילי להתמודד לבחירות לוועידת צירי העם, הפרלמנט החדש של רוסיה, שהיה אמור להיות המרכיב המרכזי במעבר של רוסיה לדמוקרטיה רב מפלגתית. בסילשווילי נענה להצעה, התמודד בבחירות באזור בחירה בלנינגרד וזכה. הוא כיהן בתפקיד עד שהנשיא בוריס ילצין פיזר את הוועידה בתום המשבר החוקתי של 1993.
לאחר פרישתו מחיים פוליטיים פעילים, בסילשווילי המשיך לבטא בציבור את דעותיו הליברליות ובבחירות שנערכו לאחר מכן הביע תמיכה פומבית במפלגת ברית כוחות הימין. הוא גם המשיך בקריירת המשחק. הסרט הבולט בתקופה המאוחרת בפעילותו הוא חלומות (Сны) - קומדיית מדע בדיוני פרועה המציגה באור גרוטסקי את הקריסה החברתית ברוסיה של ראשית שנות התשעים. בשנת 2005 גילם את וולנד בסדרת הטלוויזיה האמן ומרגריטה של הבמאי ולדימיר בורטקו; סדרה זו הייתה לאחד העיבודים המצליחים והמוערכים לרומן של בולגקוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולג בסילשווילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אולג בסילשווילי, באתר AllMovie (באנגלית)
אולג בסילשווילי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אולג בסילשווילי, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה ומקבץ ראיונות באתר peoples.ru (ברוסית)
- ביוגרפיה באתר russia-ic (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר rusactors.ru (ברוסית)
