אולוס אטיליוס קלטינוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אָוּלוּס אַטִילְיוּס קָלָטִינוּסלטינית: Aulus Atilius Calatinus) היה מצביא רומאי, שפיקד על כוחות צבא וצי במלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס). הוא נבחר פעמיים לקונסול ופעם אחת לדיקטטור ונתכבד בתהלוכת ניצחון.

קלטינוס נבחר בפעם הראשונה לקונסול שנת 258/7 לפנה"ס יחד עם גאיוס סולפיקיוס פטרקולוס. השניים קיבלו לידיהם את המשך ניהול המלחמה בסיקיליה (סיציליה),‏[1] אך לדברי מקורות אחדים פיקד קלטינוס לבדו על כוחות הצבא שנלחמו בקרתגים. תחילה כבש את העיר היפאנה (Hippana) ואחר כך הכניע את מיטיסטראטון (Mytistraton) הבצורה והחריבה עד היסוד.‏[2] זמן קצר לאחר מכן תקף את קמרינה (Kamarina), אך תוך כדי פעולות המצור נקלע עם חייליו למארב, ואלמלא מאמציו העילאיים של טריבון בשם מרקוס קלפורניוס פלאמה (Marcus Calpurnius Flamma), אפשר שהוא וצבאו היו נשמדים.‏[3] לאחר שנחלץ מן המארב, כבש את הערים קמרינה, אנה (Enna), דרפאנה (Drepana) ומקומות נוספים, שהיו עד אז בידי הקרתגים. לקראת סוף כהונתו פתח בהתקפה על ליפארה (Lipara), אותה המשיך מחליפו. בשובו לרומא נתכבד בתהלוכת ניצחון.

ב-254 לפנה"ס נבחר לקונסול בפעם השנייה. זמן קצר קודם לכן איבדו הרומאים את ציים המלחמתי בסערה ליד כף פכינוס (Pachynus); אטיליוס קלאטינוס ועמיתו לקונסולאט גנאיוס קורנליוס סקיפיו אסינה בנו צי חדש בן 220 אניות בתוך זמן קצר ביותר של שלושה חודשים, והפליגו בראשו אל סיקיליה. הפעולה הצבאית העיקרית במהלך כהונתם הייתה כיבוש פנורמוס.‏[4]

ב-249 לפנה"ס מונה אטיליוס קלטינוס במקום מרקוס קלאודיוס גליקיה (M. Claudius Glycia) לדיקטטור לצורך בחירת קונסולים חדשים, שכן הקונסולים המכהנים נמצאו אותה שעה עם הצבא בסיקיליה.‏[5] שנים אחדות לאחר מכן, ב-241 לפנה"ס, נבחר כבורר במחלוקת בין הפרוקונסול גאיוס לוטאטיוס קאטולוס והפראיטור קווינטוס ואלריוס, למי משניהם הזכות לקבל תהלוכת ניצחון והוא הכריע לטובת הפרוקונסול.‏[6] הדבר האחרון הידוע אודותיו הוא כי בנה מקדש לאלת התקווה סְפֶּס (Spes).‏[7] אולוס אטיליוס קלטינוס זכה להערכה רבה הן בימיו הן לאחר מותו, ועל קברו נחקקה הכתובת: 'עמים רבים תמימי-דעים – איש זה היה מראשוני העם'.‏[8]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערך זה כולל קטעים מתורגמים מתוך החיבור: Smith, William (editor). A Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology. London. John Murray, 1873 הנמצא כיום ברשות הכלל.
  • מרקוס טוליוס קיקרו, כתבים נבחרים. תרגם והוסיף הערות ומפתחות ארנסט דוד קולמן. ירושלים, מוסד ביאליק, תשמ"ו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Polybius 1.24
  2. ^ Zonaras, 8.11. הוא מכונה אצלו בטעות בשם לטינוס במקום קלטינוס.
  3. ^ Livius, Epitoma 17, 22.60; Plinius, Naturalis Historia 22.6; Orosius 4.8; Florus 2.2.13, אשר מכנה בטעות את קלטינוס דיקטטור; Aurelius Victor, De Viribus Illustribus 38; Aullus Gellius 3.7; Frontinus, Stratagema 4.5.10
  4. ^ Polybius 1.38; Zonaras, 8.14 .
  5. ^ Livius, Epitoma, 19; Suetonius, Tiberius, 2; Zonaras 8.15; Dio Cassius 36.17
  6. ^ Valerius Maximus 2.8
  7. ^ Cicero, De Legibus, 2.11; De Natura Deorum 2.23; Tacitus, Annales 2.49; comp Livius 24.47, 25.7
  8. ^ קיקרו, על הזיקנה, יז (בתרגום א"ד קולמן); וגם - Cicero, De Finibus 2.35, pro Planc. 25 .