אוליגוקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוליגוקן היא התקופה הגאולוגית האחרונה בפלאוגן השייך לתור השלישון בעידן הקנוזואיקון. משך תקופתה 12 מיליוני שנים, מלפני 33.9 מיליוני שנים עד לפני 23.03 מיליוני שנים.

השם הוטבע על-ידי היינריך ארנסט בייריך, ד"ר לפלאונטולוגיה באוניברסיטת ברלין, בשנת 1854. מקור השם מיוונית עתיקה: ὀλίγος - מעט, καινός - חדש.[1]

האוליגוקן נחשבת תקופת זמן חשובה בקשר בין העולם הקדום והטרופי של תקופת אאוקן לבין המערכת האקולוגית המודרנית יותר של המיוקן. בתקופה זו גדל שטח העשב על חשבון היערות הטרופיים, שמעתה שטחם הצטמצם לאזור קו המשווה.

תחילת האוליגוקן מסומן באירוע הכחדה המונית, המכונה Grande Coupureצרפתית: "השבר הגדול"), אם כי הכחדה זו קטנה משמעותית מאירועי הכחדה גדולים בהרבה (כמו הכחדת פרם-טריאס ואחרות). בהכחדה זו נפגעו בעיקר בעלי-חיים ימיים (כמו משפחת הלווייתנים הקדומים). סיום האוליגוקן והמעבר למיוקן אינו מוגדר בצורה חד-משמעית, אך בכללות הוא מעבר מתקופת האוליגוקן החמה למיוקן הקרה יותר.

האוליגוקן עצמו מחולק לשני גילים: צ'אטיאן ורופליאן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קנוזואיקון
שלישון רביעון
פלאוגן נאוגן פליסטוקן הולוקן
פלאוקן אאוקן אוליגוקן מיוקן פליוקן גלס פליסטוקן תחתון פליסטוקן תיכון פליסטוקן עליון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוליגוקן באתר המילון האטימולוגי המקוון
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.