אולימפיאדת אטלנטה (1996)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחקי האולימפיאדה ה-XXVI
עיר מארחת אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
מדינות משתתפות 197
ספורטאים משתתפים 10,318
(6,806 גברים, 3,512 נשים)
תחרויות 271 תחרויות ב-26 ענפים
טקס הפתיחה 19 ביולי 1996
טקס הנעילה 4 באוגוסט 1996
נפתח רשמית על ידי ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית
השביע את המשתתפים תרזה אדוורדס
הדליק את הלפיד האולימפי מוחמד עלי
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי סנטניאל, אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
הערים שהתמודדו על האירוח אתונה, בלגרד, טורונטו, מלבורן, מנצ'סטר

אולימפיאדת אטלנטה (1996) היא האולימפיאדה ה-26 בעת החדשה, שציינה גם 100 שנים למפעל האולימפי. היא נמשכה 16 ימים, מ-19 ביולי עד ל-4 באוגוסט 1996. השתתפו בה 10,318 ספורטאים מ-197 מדינות.

גל פרידמן שייצג את ישראל בגלישת מיסטרל (גברים) זכה בה במדליית ארד והיה לישראלי היחיד שזכה במדליה באולימפיאדה זו.

ב-27 ביולי, אירע פיגוע בפארק שבו פוצץ מטען צינור במהלך הופעת רוק. כתוצאה מהפיצוץ נהרגה אישה, 111 נפצעו ועוד כתב נפטר מהתקף לב כאשר רץ למקום הפיצוץ. המטען הונח על ידי אריק רוברט רודולף, אשר המניע שלו היה חוק ההפלות.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת אטלנטה (1996)

עשר המדינות המובילות במספר המדליות:

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הברית 44 32 25 101
2 רוסיה 26 21 16 63
3 גרמניה 20 18 27 65
4 סין 16 22 12 50
5 צרפת 15 7 15 37
6 איטליה 13 10 12 35
7 אוסטרליה 9 9 23 41
8 קובה 9 8 8 25
9 אוקראינה 9 2 12 23
10 קוריאה הדרומית 7 15 5 27

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת אטלנטה (1996)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקי שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
הולנדהולנד הולנד

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
הולנדהולנד הולנד
ספרדספרד ספרד
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הנשים של ארצות הברית זכתה במדליית זהב הקבוצתית לפני נבחרת רוסיה ונבחרת רומניה.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הגברים של רוסיה זכתה במדליית זהב הקבוצתית לפני נבחרת סין ונבחרת אוקראינה.

התעמלות אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת ניקוד
ספרדספרד ספרד 38.933 נק'
בולגריהבולגריה בולגריה 38.866 נק'
רוסיהרוסיה רוסיה 38.365 נק'

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה נערך טורניר כדורגל לנשים במשחקים האולימפיים. נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת סין 1–2. במדליית ארד זכתה נורווגיה שניצחה את נבחרת ברזיל 0–2.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ניגריה זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון במשחק הגמר את נבחרת ארגנטינה בתוצאה של 2–3 משער בדקה ה-90. כבר בדקה ה-3 למשחק, הובילה ארגנטינה. ניגריה השוותה בדקה ה-28, אך ארגנטינה עלתה שוב ליתרון בדקה ה-50 שהחזיק מעמד עד לדקה ה-74. במדליית ארד זכתה נבחרת ברזיל שניצחה את נבחרת פורטוגל 0–5.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
נורווגיהנורווגיה נורווגיה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ניגריהניגריה ניגריה
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
ברזילברזיל ברזיל

כדוריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
דנמרקדנמרק דנמרק
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
הונגריההונגריה הונגריה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
קרואטיהקרואטיה קרואטיה
שוודיהשוודיה שוודיה
ספרדספרד ספרד

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד זכתה במדליית הזהב בכדורמים לאחר ניצחון על נבחרת קרואטיה 5–7. במדליית ארד זכתה נבחרת איטליה, האלופה יוצאת, לאחר ניצחון על נבחרת הונגריה 18–20.

מקום נבחרת
ספרדספרד ספרד
קרואטיהקרואטיה קרואטיה
איטליהאיטליה איטליה

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ברזיל 87–111. במדליית ארד זכתה נבחרת אוסטרליה לאחר ניצחון על נבחרת אוקראינה 56–66.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת יוגוסלביה 69–95. במדליית ארד זכתה נבחרת ליטא לאחר ניצחון על נבחרת אוסטרליה 74–80.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברזילברזיל ברזיל
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
ליטאליטא ליטא

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
קובהקובה קובה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
ברזילברזיל ברזיל

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
הולנדהולנד הולנד
איטליהאיטליה איטליה
יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה

כדורעף חופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה נערך טורניר כדורעף חופים במשחקים האולימפיים, הן לגברים והן לנשים.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת אטלנטה (1996)

שישה שחיינים זכו ב-4 מדליות כל אחד.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמי ואן דיקן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות זהב, במשחה ל-50 מטר חופשי, במשחה ל-100 מטר פרפר ובשני משחי שליחות.
  • מישל סמית' (אירלנדאירלנד אירלנד), זכתה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי ובמשחה ל-400 מטר חופשי ומדליית ארד אחת במשחה ל-200 מטר פרפר.
  • ג'ני תומפסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-3 מדליות זהב כולם במשחי השליחות.
  • אנג'ל מרטינו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות, 2 מדליות זהב במשחי השליחות ו-2 מדליות ארד במשחה ל-100 מטר חופשי ובמשחה ל-100 מטר פרפר.
  • פני היינס (דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה), זכתה בשתי מדליות זהב במשחים ל-100 ול-200 מטר חזה וקבעה את השיא האולימפי היחידי לנשים במשחה ל-200 מטר לחזה.
  • לי ג'ינגהי (הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין), זכתה ב-3 מדליות, מדליית זהב אחת במשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי ושתי מדליות כסף במשחה ל-50 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.
  • קריסטינה אגרסגי (הונגריההונגריה הונגריה), זכתה בפעם השלישית ברציפות במשחה ל-200 מטר גב. השחיינית השנייה בהיסטוריה של השחייה האולימפית מתוך שתיים (דון פרייזר) שזכתה באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אטלנטה (1996)

לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל משלחת בת 25 ספורטאים, ובהם גל פרידמן, לימים זוכה מדליית הזהב האולימפית הראשון בישראל. במשחקים האולימפיים באטלנטה הצליח גל פרידמן לזכות במדליית ארד בתחרות גלשני מיסטרל, ולהיות הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית כלשהי.

בנוסף לו, העפיל דני קרסנוב לגמר בקפיצה במוט, וסיים במקום ה-11, תוך שהוא זוכה להיות הישראלי הראשון שמצליח להגיע לשני שלבי גמר ברציפות.

הצלחה נוספת הייתה של נבחרת השחייה הישראלית ב-4X100 מעורב, שהצליחה לראשונה להגיע לגמר בענף השחייה. השחיינים איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק סיימו את מקצה המוקדמות בתוצאת שיא ישראלי של 3:42.24 דקות, שהקנה להם את העלייה לגמר, בו סיימו במקום השמיני.

זוכי המדליות בברצלונה, אורן סמדג'ה ויעל ארד, השתתפו במשחקים האולימפיים באטלנטה, אך לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. יעל ארד הפסידה בקרב על המדליה ודורגה במקום החמישי. באותו מקום דורג גם גוצ'ה ציציאשווילי בענף ההיאבקות בסגנון יווני-רומי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]