אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)
| אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) | |
|---|---|
 רפי כהן, מניף את גביע הכדורסל לאחר זכיית נבחרת ישראל. |
|
| עיר מארחת | תל אביב,  ישראל [1] |
| מדינות משתתפות | 29 |
| ספורטאים משתתפים | 750 |
| תחרויות | 181 תחרויות ב-10 ענפי ספורט |
| טקס הפתיחה | 4 בנובמבר 1968 |
| טקס הנעילה | 13 בנובמבר 1968 |
| נפתח רשמית על ידי | יגאל אלון |
| האצטדיון הראשי | אצטדיון האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים |
אולימפיאדת הנכים השלישית התקיימה בשנת 1968 בעיר רמת גן, ישראל, אולם באופן רשמי המשחקים נקראים "תל אביב 1968".
שם נוסף, שהיה מקובל באותה תקופה לאולימפיאדות הנכים, הוא משחקי סטוק מנדוויל. משחקי סטוק מנדוויל קדמו לאולימפיאדות הנכים (נקראים על שם בית החולים האנגלי שבו החלו משחקים אלו), ועל כן האולימפיאדה ב-1968 מוכרת גם בשם זה.
המשחקים היו אמורים להתקיים במקסיקו סיטי - העיר שאירחה את אולימפיאדת 1968, אולם ממשלת מקסיקו החליטה בשנת 1966 שלא לקיים את אולימפיאדת הנכים בגלל קשיים טכניים. ממשלת ישראל ואיל"ן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים - פנו והציעו באותה שנה לקיים את המשחקים בישראל - לרגל חגיגות ה-20 לישראל, הצעה שהתקבלה על ידי סר לודוויג גוטמן, מי שעמד אז בראש אולימפיאדת הנכים.
טקס הפתיחה התקיים ב-4 בנובמבר 1968 באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, מול כ-10,000 צופים. האולימפיאדה נפתחה רשמית על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה. רוב התחרויות נערכו במרכז ספיבק - מרכז הספורט לנכים של איל"ן ברמת גן. הספורטאים שוכנו בכפר המכביה ובמלון "רמת-אביב". טקס הסיום נערך במרכז הירידים בתל אביב, בנוכחותו של יגאל אלון.
תחרויות שנכנסו לראשונה במשחקים אלה: משחק כדור Lawn Bowls (דומה לפטאנק), כדורסל נשים ומרוץ כיסאות גלגלים 100 מ' גברים. הספורטאי שזכה במירב מדליות הזהב הוא האיטלקי רוברטו מרסון (אז בן 25) שזכה ב-10 מדליות זהב בענפי ספורט שונים.
תוכן עניינים |
מדליות [עריכה]
| מקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
| 1 |  ארצות הברית |
33 | 27 | 39 | 99 |
| 2 |  בריטניה |
29 | 20 | 20 | 69 |
| 3 | ישראל |
18 | 21 | 23 | 62 |
| 4 |  אוסטרליה |
15 | 16 | 7 | 38 |
| 5 |  צרפת |
13 | 10 | 9 | 32 |
| 6 |  גרמניה המערבית |
12 | 12 | 11 | 35 |
| 7 |  איטליה |
12 | 10 | 17 | 39 |
| 8 |  הולנד |
12 | 4 | 4 | 20 |
| 9 |  ארגנטינה |
10 | 10 | 10 | 30 |
| 10 |  דרום אפריקה |
9 | 10 | 7 | 26 |
| 11 |  רודזיה |
6 | 7 | 7 | 20 |
| 12 |  קנדה |
6 | 6 | 7 | 19 |
| 13 |  נורבגיה |
5 | 3 | 1 | 9 |
| 14 |  ג'מייקה |
3 | 1 | 1 | 5 |
| 15 |  אוסטריה |
2 | 7 | 10 | 19 |
| 16 |  יפן |
2 | 2 | 8 | 12 |
| 17 |  שבדיה |
1 | 6 | 4 | 11 |
| 18 |  ניו זילנד |
1 | 2 | 1 | 4 |
| 19 |  אירלנד |
0 | 4 | 5 | 9 |
| 20 |  בלגיה |
0 | 3 | 3 | 6 |
| 21 |  ספרד |
0 | 3 | 1 | 4 |
| 22 |  שווייץ |
0 | 2 | 6 | 8 |
| סך הכול | 189 | 186 | 201 | 576 | |
המשלחת הישראלית [עריכה]
 |
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) |
ישראל הגיעה בדירוג המדליות למקום השלישי - לראשונה בתולדותיה, עם 18 מדליות זהב, 21 כסף ו-23 ארד. ישראל חזרה על הישג זה פעם אחת נוספת בלבד, כשהגיעה שוב למקום השלישי באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976). בין היתר, זכתה ישראל במדליית זהב בכדורסל גברים, אחרי שניצחה בגמר את נבחרת ארצות הברית 47-37. הישראלי שזכה במירב מדליות הזהב הוא ברוך חגאי, נכה שיתוק ילדים, אשר זכה ב-3 מדליות זהב: שתיים בטניס שולחן ואחת בכדורסל.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- Tel Aviv 1968 - International Paralympic Committee (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ בפועל, אף שרשמית מכונים המשחקים "משחקי תל אביב" אירחה העיר תל אביב רק את טקס הסיום. טקס הפתיחה נערך בירושלים, והמשחקים עצמם ברמת גן.
| המשחקים הפאראלימפיים | ||
|---|---|---|
| משחקי הקיץ |
רומא (1960) • טוקיו (1964) • תל אביב (1968) • היידלברג (1972) • טורונטו (1976) • ארנהם (1980) • ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016) |
|
| משחקי החורף |
אורנסקולדויק (1976) • גיילו (1980) • אינסברוק (1984) • אינסברוק (1988) • אלברוויל (1992) • לילהאמר (1994) • נאגנו (1998) • סולט לייק סיטי (2002) • טורינו (2006) • ונקובר (2010) • סוצ'י (2014) • פיונגצ'אנג (2018) |
|
