אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית היא תחרות שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון. היא אחת מתחרויות המדע הבינלאומיות המתקיימות כיום. התחרות נערכה לראשונה בוורשה, בירת פולין ב-1967.

כל מדינה המשתתפת בתחרות שולחת משלחת בת חמישה תלמידים, ושני מלווים. המשלחת נבחרת על ידי תחרויות מקדימות ברמה ארצית. כל מדינה רשאית לשלוח משגיחים יחד עם המשלחת. התלמידים נבחנים כיחידים, באמצעות מבחנים תאורטיים ומעבדתיים. בתום התחרות מוענקות מדליות זהב, כסף וארד לתלמידים המצטיינים. ציונים לשבח מחולקים למספר תלמידים נוספים.

אורך הבחינה התאורטית הוא חמש שעות, והיא מורכבת משלוש שאלות. על פי רוב לכל שאלה יש מספר סעיפי משנה. אורך הבחינה המעשית אף הוא כחמש שעות. לעתים הבחינה המעשית מחולקת לשני חלקים.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

מספר חודשים לפני אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית הראשונה ב-1967, מארגני התחרות שבפולין שלחו הזמנות לכל מדינות מרכז אירופה. בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה נענו להזמנה (5 מדינות, כולל פולין המארגנת). כל מדינה שלחה נבחרת בת 3 תלמידי תיכון, ומלווה אחד. אופי התחרות נקבע על פי כללי שלב הגמר של אולימפיאדת הפיזיקה הפולנית: היום הראשון מוקדש לשאלות תאורטיות וביום השני לביצוע ניסוי. הבדל אחד בין התחרות הבינלאומית לזו הפולנית הוא בכך שהתלמידים היו צריכים להמתין עד לבדיקת תשובותיהם. בזמן הבדיקה התלמידים נסעו לסיור בקרקוב וגדנסק. בתחרות הראשונה התלמידים נדרשו לענות על ארבע שאלות תאורטיות, ואחת ניסויית.

האולימפיאדה השנייה אורגנה על ידי פרופסור קונפלבי בבודפשט, בירת הונגריה בשנת 1968. בשנה זו השתתפו 8 מדינות בתחרות. למדינות שהשתתפו שנה קודם הצטרפו גרמניה המזרחית, ברית המועצות ויוגוסלביה. גם הפעם כל מדינה שלחה שלושה תלמידי תיכון ומלווה אחד. זמן מה לפני התחרות השנייה, יוסדו החוקים והכללים של החוקים באופן מפורש. המסמכים אושרו על ידי מלווי המשלחות מספר חודשים אחרי התחרות בפגישה שערכו בצ'כוסלובקיה.

האולימפיאדה אורגנה בפעם השלישית על ידי פרופסור קוסטיאל בברנו שבצ'כוסלובקיה ב-1969. כל מדינה שלחה חמישה תלמידי תיכון ושני מלווים. התחרות בברנו נעשתה בהתאם לכללים שגובשו מספר חודשים קודם לכן.

בפעם הרביעית, האולימפיאדה התקיימה במוסקבה, בירת ברית המועצות ב-1970. כל מדינה מהמדינות המשתתפות יוצגה על ידי שישה תלמידים ושני מלווים. בשנה זו הוכנסו שינויים קלים לתקנון התחרות.

מאז הפעם החמישית שהתחרות התקיימה בסופיה, בירת בולגריה ב-1971, ועד היום, כל קבוצה מנתה חמישה תלמידים ושני מלווים. התחרות לא התקיימה ב-1978 וב-1980, בגלל כניסתן של מדינות מערביות לתחרות. המדינה הקפיטליסטית הראשונה שהשתתפה בתחרות הייתה מערב גרמניה. הוצעה האפשרות שלסירוגין התחרות תאורגן על ידי מדינות הגוש המזרחי והמערבי. אולם מספר מדינות מערביות דחו את ההצעה. מדינות הגוש המזרחי סירבו לארגן את התחרות ב-1978 וב-1980. ב-1982 התחרות חזרה להתקיים במתכונת שנתית, משום שהצטרפו מספיק מדינות מערביות לחלוק את עול הארגון. כיום, רשימת המדינות המארחות נקבעת מבעוד מועד. לאחר הצטרפות מדינה חדשה לתחרות, עליה להודיע תוך שלוש שנים על מוכנותה לארח את האולימפיאדה. לאחר הודעה זו, המדינה נכנסת לרשימת המתנה, שאורכה מספר עשרות שנים. מדינה אשר לא תעשה כך, תושעה מהתחרות באופן זמני. צרפת הושעתה באופן זה בשנת 2000.

[עריכה] מבנה התחרות

התחרות מתבצעת בשני ימים. יום אחד מוקדש לשאלות תאורטיות (שלוש שאלות המכסות לפחות ארבעה נושאים אשר נלמדים בבית ספר תיכון). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 30. יום נוסף מוקדש לשאלות ניסוייות (שאלה אחת או שתיים). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 20. בין שני ימים אלו יש לפחות יום אחד של מנוחה. שני המבחנים אורכים כחמש שעות כל אחד. המשתתפים הם תלמידי תיכונים, אך לא תלמידי מכללות או אוניברסיטאות. לרוב כל קבוצה מורכבת מחמישה תלמידים, ושני מלווים.

כמות הנקודות המינימלית הנדרשת על מנת לזכות במדליות אולימפיות או ציון לשבח נקבעת על ידי המארגנים בהתאם לחוקים הקבועים. לפני כמה שנים חל שינוי בתקנון, וכעת חלוקת המדליות היא: מדליית זהב מוענקת ל-8% המשתתפים הראשונים, על פי דירוג הנקודות. מדליית כסף או זהב מוענקת ל-25% הראשונים. מדליה אולימפית מוענקת ל-50% הראשונים. ציון לשבח או מדליה אולימפית מוענקים ל-67% הראשונים. יתר המתחרים מקבלים תעודות השתתפות. המתחרה בעל הציון הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב.

[עריכה] התחרות בישראל

תהליך המיון של נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית (ולאסייתית) נמשך כשנה. משתתפים בו תלמידי כיתות י' ויא'. השלב הראשון מורכב ממבחן בן כ-20 שאלות סגורות. בשלב זה משתתפים מדי שנה כ-3000 תלמידי פיזיקה מרחבי הארץ. כ-300 מהתלמידים שהשתתפו בשלב הראשון ממשיכים אל השלב השני. השלב השני מורכב ממבחן עם שאלות סגורות, ומשתי שאלות פתוחות. השלב השלישי מתקיים בחופשת הקיץ בטכניון. במחנה ההכנה, התלמידים לומדים בצורה אינטנסיבית שלל נושאים בפיזיקה, כהכנה לאולימפיאדות. במהלך המחנה מתקיימים מדי יום מבחן ומעבדה. מתוך ה-30 עוברים כ-15 לשלב הרביעי. ה-15 הנותרים עוברים שלב של למידה עצמית, תוך הגשת תרגילים ועבודות במתכונת שבועית לצוות האולימפיאדה. בחופשת פסח מתקיים מחנה נוסף, שבו נבחרים 8 תלמידים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית, שמתקיימת באביב. לאחר שהנבחרת שבה מהאולימפיאדה האסייתית, נבחרים חמישה תלמידים שיסעו לאולימפיאדה הבינלאומית, שמתקיימת בקיץ. כך, לאחר למעלה משנה של מיונים, נבחרים הנציגים של ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית.

[עריכה] השתתפות ישראל באולימפיאדות

ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדה הבינלאומית ה- 25 שהתקיימה בסין בשנת 1994.

ישראל עתידה לארח את האולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה בשנת 2019.

עד כה זכתה ישראל ב-4 מדליות זהב באולימפיאדה הבינלאומית, על ידי:

  • אריאל אמיר (1999)
  • איתמר חסון (2009)
  • גל דור (2011)
  • אסף רוזן (2011).

[עריכה] רשימת המדינות המארחות

מספר שנה מדינה עיר מארחת
54 2023 איראן איראן לא נבחרה
53 2022 יפן יפן לא נבחרה
52 2021 אינדונזיה אינדונזיה לא נבחרה
51 2020 ליטא ליטא לא נבחרה
50 2019 ישראל ישראל לא נבחרה
49 2018 פורטוגל פורטוגל לא נבחרה
48 2017 מולדובה מולדובה לא נבחרה
47 2016 שוויץ שווייץ וליכטנשטיין ליכטנשטיין לא נבחרה
46 2015 הודו הודו לא נבחרה
45 2014 סלובניה סלובניה לא נבחרה
44 2013 דנמרק דנמרק לא נבחרה
43 2012 אסטוניה אסטוניה טרטו וטאלין
42 2011 תאילנד תאילנד בנקוק
41 2010 קרואטיה קרואטיה זאגרב
40 2009 מקסיקו מקסיקו מרידה
39 2008 וייטנאם וייטנאם האנוי
38 2007 איראן איראן אספהאן
37 2006 סינגפור סינגפור סינגפור
36 2005 ספרד ספרד סלמנקה
35 2004 דרום קוריאה דרום קוריאה Pohang
34 2003 טייוואן טייוואן טאיפיי
33 2002 אינדונזיה אינדונזיה באלי
32 2001 טורקיה טורקיה אנטליה
31 2000 בריטניה בריטניה לסטר
30 1999 איטליה איטליה פאדובה
29 1998 איסלנד איסלנד רייקיאוויק
28 1997 קנדה קנדה Greater Sudbury
27 1996 נורבגיה נורבגיה אוסלו
26 1995 אוסטרליה אוסטרליה קנברה
25 1994 סין סין בייג'ינג
24 1993 ארצות הברית ארצות הברית Williamsburg
23 1992 פינלנד פינלנד הלסינקי
22 1991 קובה קובה הוואנה
21 1990 הולנד הולנד חרונינגן
20 1989 פולין פולין ורשה
19 1988 אוסטריה אוסטריה באד אישל
18 1987 גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית יינה
17 1986 בריטניה בריטניה לונדון
16 1985 יוגוסלביה יוגוסלביה Portorož
15 1984 שבדיה שבדיה Sigtuna
14 1983 רומניה רומניה בוקרשט
13 1982 גרמניה המערבית גרמניה המערבית Malente
12 1981 בולגריה בולגריה ורנה
11 1979 ברית המועצות ברית המועצות מוסקבה
10 1977 צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה Hradec Králové
9 1976 הונגריה הונגריה בודפשט
8 1975 גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית Güstrow
7 1974 פולין פולין ורשה
6 1972 רומניה רומניה בוקרשט
5 1971 בולגריה בולגריה סופיה
4 1970 ברית המועצות ברית המועצות מוסקבה
3 1969 צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה ברנו
2 1968 הונגריה הונגריה בודפשט
1 1967 פולין פולין ורשה

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא