אולימפיאדת טוקיו (1964)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחקי האולימפיאדה ה-XVIII
עיר מארחת טוקיו, יפן
מדינות משתתפות 93
ספורטאים משתתפים 5,151
(4,473 גברים, 678 נשים)
תחרויות 163 תחרויות ב-19 ענפים
טקס הפתיחה 10 באוקטובר 1964
טקס הנעילה 24 באוקטובר 1964
נפתח רשמית על ידי הירוהיטו, קיסר יפן
השביע את המשתתפים טקאשי אונו
השביע את השופטים יבגני אסנסיו
הדליק את הלפיד האולימפי יושינורי סאקאי
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי

אולימפיאדת טוקיו (1964) היא האולימפיאדה ה-18 בעת החדשה. היא נמשכה 15 ימים, מ-10 באוקטובר עד 24 באוקטובר 1964, ובתחרויות במסגרתה השתתפו 5,140 ספורטאים מ-93 מדינות.

האולימפיאדה בטוקיו, הראשונה להיערך על אדמת יבשת אסיה, נערכה בשיאו של הזינוק הכלכלי שחוותה יפן בראשית המחצית השנייה של המאה ה-20. עבור יפנים רבים, אולימפיאדה זו לא רק שסימלה את סיום התקופה שלאחר המלחמה,[1] אלא גם שעצם בחירתה של טוקיו סימלה את חזרתה של יפן אל הבמה העולמית לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה והכיבוש האמריקאי. כמו כן, היא תרמה לפיתוח רשת התחבורה של יפן, עת לקראתה נבנתה בטוקיו מערכת כבישים עיליים מהירים ונחנכה רכבת השינקנסן, שקיצרה את זמן הנסיעה מטוקיו לאוסקה לכארבע שעות, מרחק של 515 ק"מ.[2]

על 93 המדינות שהשתתפו באולימפיאדה לא נמנתה דרום אפריקה, אשר הורחקה מהם בשל משטר האפרטהייד שהונהג גם בתחום הספורט במדינה. זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שממנה הורחקה דרום אפריקה.

המכרז האולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1964[3]
עיר מדינה סיבוב 1
טוקיו יפןיפן יפן 34
דטרויט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 10
וינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה 9
בריסל בלגיהבלגיה בלגיה 5

העיר טוקיו נבחרה לארח את האולימפיאדה ה-12 שתוכננה להיערך בשנת 1940, אולם זו בוטלה בשל מלחמת העולם השנייה. בכינוס הוועד האולימפי ה-55 שנערך במינכן, מערב גרמניה ב-26 במאי 1959, הוחלט כי מבין טוקיו, דטרויט, וינה ובריסל תהא זו טוקיו שתארח את המשחקים.

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחקים האולימפיים הונצחו בסרט תיעודי ארוך בבימויו של קון איצ'יקאווה שיצא למסכים ב-1965 והוקרן בצורה מסחרית ברחבי העולם בשם "אולימפיאדת טוקיו" (Tokyo Olympiad).

באולימפיאדה זו הוכנס לראשונה הכדורעף כענף ספורט אולימפי, טורניר לנשים וטורניר לגברים. היה זה משחק הכדור הראשון שבו נשים השתתפו במשחקים האולימפיים. נוסף לכך, הוכנס ענף הג'ודו למשחקים אולימפיים. כמו כן, נוספו שתי תחרויות לנשים באתלטיקה, ריצת 400 מטר ותחרות קרב חמש. בשחייה נוספה תחרות 400 מטר מעורב אישי לנשים וגברים ותחרות שליחים 4x100 מטר חופשי לגברים.

טקס הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושינורי סאקאי נושא את הלפיד האולימפי בדרכו להדלקת המשואה האולימפית

טקס הפתיחה של האולימפיאדה נערך בהאצטדיון האולימפי בטוקיו. על תחילת המשחקים הכריז קיסר יפן, הירוהיטו, שאף נשא נאום בטקס. מדליק הלפיד, הרץ יושינורי סקארי, נולד בהירושימה ביום הטלת פצצת האטום על הירושימה, 6 באוגוסט 1945.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת טוקיו (1964)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקי שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרת הגברים של יפן (יפןיפן), שמרה על תוארה בתחרות הקבוצתית.
  • יוקיו אנדו (יפןיפן יפן), זכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב-רב אישי ו-1 כסף.

חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת טוקיו (1964)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרון סטודר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב. במשחה ל-100 מטר פרפר ובמשחי השליחות 4x100 מטר חופשי ומעורב בהם קבעה שיא עולם חדש.
  • קאתי פרגוסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
  • דונה דה וארונה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.
  • קתי אליס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 2 זהב במשחי השליחות ו-2 ארד במשחים האישיים (100 מטר פרפר ו-100 מטר חופשי).
  • דון פרייזר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), זכתה בשתי מדליות, מהן אחת זהב. הייתה זו המדליה השלישית שלה ברציפות במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ובסך הכול צברה בקריירה שלה 8 מדליות מהן 4 זהב ו-4 כסף.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר המדינות שגרפו את מרב המדליות במשחקים האולימפיים 1964:

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 36 26 28 90
2 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 30 31 35 96
3 יפןיפן יפן מארחת 16 5 8 29
4 המשלחת הכלל-גרמנית 10 22 18 50
5 איטליהאיטליה איטליה 10 10 7 27
6 הונגריה (1957–1989)הונגריה (1957–1989) הונגריה 10 7 5 22
7 פוליןפולין פולין 7 6 10 23
8 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 6 2 10 18
9 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 5 6 3 14
10 בריטניהבריטניה בריטניה 4 12 2 18

מזרח גרמניה ומערב גרמניה יוצגו במשלחת משותפת. משלחת זו ייצגה אותן גם במשחקי 1956 ו-1960.

המשלחת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)

לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, בעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציג קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת טוקיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן עמי שילוני, יפן במבט אישי, שוקן, עמ' 164
  2. ^ בן־עמי שילוני, יפן המודרנית, תל אביב: שוקן, 1997, עמודים 283–284
  3. ^ "Past Olympic host city election results". GamesBids. ארכיון מ-2011-03-17. נבדק ב-17 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)