אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחקי האולימפיאדה ה-XXIII
Losangeles1984.gif

סמל אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
עיר מארחת לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מדינות משתתפות 140
ספורטאים משתתפים 6,829
(5,263 גברים, 1,566 נשים)
תחרויות 221 תחרויות ב-23 ענפים
טקס הפתיחה 28 ביולי 1984
טקס הנעילה 12 באוגוסט 1984
נפתח רשמית על ידי רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית
השביע את המשתתפים אדווין מוזס, אלוף אולימפי ב-400 משוכות
הדליק את הלפיד האולימפי ראפר ג'ונסון, אלוף אולימפי בקרב עשר
האצטדיון הראשי קולוסיאום הזיכרון, לוס אנג'לס, ארצות הברית
טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) בקולוסיאום הזיכרון

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) היא האולימפיאדה ה־23 במספר בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים, מ־28 ביולי עד ה־12 באוגוסט 1984. השתתפו בתחרויות 6,829 ספורטאים מ־140 מדינות.

בעקבות החרם שהוטל בהנהגת ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980) החליטו 14 מדינות מן הגוש המזרחי להחרים את אולימפיאדת לוס אנג'לס. בהן ברית המועצות, קובה, גרמניה המזרחית. רומניה השתתפה במשחקים. שתי מדינות נוספות, איראן ולוב החרימו אף הן את המשחקים מסיבות אחרות. החרם של ארצות הגוש המזרחי פגע ברמת התחרויות בתחומים שנשלטו באופן מסורתי על ידי נציגיהן. אותן מדינות קיימו במקביל תחרויות משלהן בשם "משחקי הידידות".

בניגוד לאולימפיאדות קודמות, שגרמו הפסדי עתק לערים ולמדינות המארגנות, התאפיינה אולימפיאדת לוס אנג'לס בהוצאות קטנות יחסית (עקב תשתית מוכנה של מתקנים ראויים שחסכה את הצורך בהקמת חדשים) ובהכנסות גבוהות, עקב עירוב תאגידים כספונסורים של המשחקים, המתקנים, והמוצרים הנלווים. כתוצאה מכך, הייתה זו האולימפיאדה הראשונה שמיצתה עד תום את הפוטנציאל המסחרי שלה והסתיימה ברווח כספי - וכך פרצה את הדרך לאולימפיאדות הבאות אחריה.

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואלרי בריסקו-הוקס מארצות הברית זכתה ב-3 מדליות זהב, בריצת 200 מטר, בריצת 400 מטר ובריצת שליחות 4x400 מטר. היא האתלטית הראשונה בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים, שזכתה הן בריצת 200 מטר והן בריצת 400 מטר במדליית זהב באותה אולימפיאדה.
  • צ'נדרה צ'יזבורו מארצות הברית זכתה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף, מדליות זהב בריצות השליחות 4x100 מטר ו-4x400 מטר ומדליית כסף בריצת 400 מטר.
  • אוולין אשפורד מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב, בריצה היוקרתית ל-100 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר.
  • נאוול אל מוטאווקל ממרוקו זכתה בריצת 400 מטר משוכות ובכך הייתה לאישה המרוקאית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית.
  • ג'ואן בנויט מארצות הברית זכתה במדליית הזהב בריצת מרתון לנשים שנערכה לראשונה במשחקים אלו. ריצה זו זכורה בשל התמונות הקשות של האתלטית השווייצרית גבריאלה אנדרסן-שיס שהתמוטטה בקו הסיום בשל התייבשות. את ההקפה האחרונה באצטדיון היא רצה בקצב איטי למדי של 5 דקות ו-44 שניות. כעבור שעתיים היא התאוששה ושוחררה לאחר שטופלה במקום.
  • אולריקה מייפארת ממערב גרמניה זכתה פעם שנייה במדליית זהב, בקפיצה לגובה, לאחר 12 שנים.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקי שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of the Netherlands.svg  הולנד
Med 2.png Flag of Germany.svg  מערב גרמניה
Med 3.png Flag of the United States.svg  ארצות הברית

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of Pakistan.svg  פקיסטן
Med 2.png Flag of Germany.svg  מערב גרמניה
Med 3.png Flag of the United Kingdom.svg  בריטניה

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הנשים בהתעמלות של רומניה זכתה במדליית זהב לפני נבחרת ארצות הברית ונבחרת סין.

  • המתעמלת אקטרינה סאבו מרומניה זכתה ב-5 מדליות, מהן 4 זהב ו-1 כסף.
  • המתעמלת מרי לו רטון מארצות הברית זכתה ב-5 מדליות, מהן אחת זהב בתחרות הקרב רב אישי, 2 כסף ו-2 ארד.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הגברים בהתעמלות של ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר 80 שנה, מאז אולימפיאדת סנט לואיס (1904) בתחרות הקבוצתית, לפני נבחרת סין ונבחרת יפן.

  • המתעמל לי נינג מסין זכה ב-6 מדליות מהן 3 זהב, 2 כסף ו-1 ארד.
  • המתעמל קוג'י גושיקן מיפן זכה ב-5 מדליות מהן 2 זהב, כולל בתחרות הקרב רב אישי, 1 כסף ו-2 ארד.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of France.svg  צרפת
Med 2.png Flag of Brazil.svg  ברזיל
Med 3.png Flag of SFR Yugoslavia.svg  יוגוסלביה

כדוריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of SFR Yugoslavia.svg  יוגוסלביה
Med 2.png Flag of South Korea.svg  דרום קוריאה
Med 3.png Flag of the People's Republic of China.svg  סין

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of SFR Yugoslavia.svg  יוגוסלביה
Med 2.png Flag of Germany.svg  מערב גרמניה
Med 3.png Flag of Romania.svg  רומניה

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of SFR Yugoslavia.svg  יוגוסלביה
Med 2.png Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Med 3.png Flag of Germany.svg  מערב גרמניה

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Med 2.png Flag of South Korea.svg  דרום קוריאה
Med 3.png Flag of the People's Republic of China.svg  סין

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Med 2.png Flag of Spain.svg  ספרד
Med 3.png Flag of SFR Yugoslavia.svg  יוגוסלביה

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of the People's Republic of China.svg  סין
Med 2.png Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Med 3.png Flag of Japan.svg  יפן

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Med 2.png Flag of Brazil.svg ברזיל
Med 3.png Flag of Italy.svg  איטליה

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

נבחרת השחייה של ארצות הברית לגברים ולנשים שלטה ללא עוררין בתחרויות השחייה, בהיעדרן של נבחרת השחייה לנשים של מזרח גרמניה, בשל החרם על המשחקים. היא זכתה ב-21 מדליות זהב מתוך 29 אפשריות ו-34 מדליות בסך הכל מתוך 53 אפשריות.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ננסי הוגסהד מארצות הברית זכתה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב ומדליית כסף אחת. מדליות זהב, במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ביחד עם קרי סטיינסייפר ובשני משחי השליחות ומדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי.
  • טרייסי קולקינס מארצות הברית זכתה ב-3 מדליות זהב, במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. במשחה ל-200 מטר מעורב אישי היא קבעה שיא אולימפי.
  • מרי טי מאהר מארצות הברית זכתה ב-3 מדליות זהב, במשחים ל-100 ול-200 מטר פרפר ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. במשחה ל-200 מטר פרפר היא קבעה שיא אולימפי.
  • קרי סטיינסייפר מארצות הברית זכתה ב-3 מדליות זהב, במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ביחד עם ננסי הוגסהד ובשני משחי השליחות.
  • טיפני כהן מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב במשחים ל-400 ול-800 מטר חופשי בשיא אולימפי בכל אחד מהמשחים.
  • אן אוטנברייט מקנדה זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה, מדליית כסף במשחה ל-100 מטר חזה ומדליית ארד במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראודי גיינס מארצות הברית זכה ב-3 מדליות זהב, כולל במשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי ובשני משחי שליחים.
  • מיכאל גרוס ממערב גרמניה זכה ב-4 מדליות, מהן 2 מדליות זהב תוך כדי קביעת שני שיאי עולם, במשחה ל-100 מטר פרפר ובמשחה ל-200 מטר חופשי ו-2 מדליות כסף במשחה ל-200 מטר פרפר ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי
  • ריק קארי מארצות הברית זכה ב-3 מדליות זהב, במשחי הגב ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב.
  • מייק הית' מארצות הברית זכה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב במשחי השליחים ומדליית כסף אחת במשחה ל-200 מטר חופשי.
  • ויקטור דייוויס מקנדה זכה ב-3 מדליות, מהן מדליית זהב אחת במשחה ל-200 מטר חזה תוך כדי קביעת שיא עולם חדש ו-2 מדליות כסף במשחה ל-100 מטר חזה ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב.
  • פאבלו מוראלס מארצות הברית זכה ב-3 מדליות, מהן מדליית זהב אחת במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב ושתי מדליות כסף במשחה ל-100 מטר פרפר ובמשחה ל-200 מטר מעורב אישי.
  • אלכס באומן מקנדה זכה ב-2 מדליות זהב תוך כדי קביעת שני שיאי עולם חדשים במשחי המעורב אישי.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 Flag of the United States.svg ארצות הברית 83 61 30 174
2 Flag of Romania (1965-1989).png רומניה 20 16 17 53
3 Flag of Germany.svg מערב גרמניה 17 19 23 59
4 Flag of the People's Republic of China.svg סין 15 8 9 32
5 Flag of Italy.svg איטליה 14 6 12 32
6 Flag of Canada.svg קנדה 10 18 16 44
7 Flag of Japan.svg יפן 10 8 14 32
8 Flag of New Zealand.svg ניו זילנד 8 1 2 11
9 Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה 7 4 7 18
10 Flag of South Korea.svg דרום קוריאה 6 6 7 19

המשלחת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל את המשלחת הגדולה ביותר שלה עד אז, עם 33 ספורטאים ב-11 ענפים שונים. על אף זאת, אף אחד מנציגי ישראל לא הצליח להגיע להישגים משמעותיים באולימפיאדה. בשנה זו ייצג עמוס מנסדורף לראשונה את ישראל בענף הטניס באולימפיאדה, ואבירם מזרחי היה הקיאקיסט הישראלי הראשון, כאשר סיים במקום הרביעי בחצי הגמר. כמו כן, נרשמה השתתפות ישראלית ראשונה באיגרוף, התעמלות אמנותית וגלשני רוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות שהחרימו את אולימפיאדות 1976, 1980, 1984 מסיבות שונות


המשחקים האולימפיים (קיץ)

אתונה (1896)פריז (1900)סנט לואיס (1904)אתונה (1906)לונדון (1908)סטוקהולם (1912)אנטוורפן (1920)פריז (1924)אמסטרדם (1928)לוס אנג'לס (1932)ברלין (1936)לונדון (1948)הלסינקי (1952)מלבורן (1956)רומא (1960)טוקיו (1964)מקסיקו סיטי (1968)מינכן (1972)מונטריאול (1976)מוסקבה (1980)לוס אנג'לס (1984)סיאול (1988)ברצלונה (1992)אטלנטה (1996)סידני (2000)אתונה (2004)בייג'ינג (2008)לונדון (2012)ריו דה ז'ניירו (2016)טוקיו (2020)

אולימפיאדות שבוטלו: 191619401944
Olympic rings with white rims.svg
אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ
אתונה , 1896פריז, 1900סנט לואיס, 1904אתונה , 1906לונדון, 1908סטוקהולם, 1912ברלין, 1916אנטוורפן, 1920פריז, 1924אמסטרדם, 1928לוס אנג'לס, 1932ברלין, 1936הלסינקי, 1940לונדון 1944לונדון, 1948הלסינקי, 1952מלבורן, 1956רומא , 1960טוקיו, 1964מקסיקו סיטי, 1968מינכן, 1972מונטריאול, 1976מוסקבה, 1980לוס אנג'לס, 1984סיאול, 1988ברצלונה, 1992אטלנטה, 1996סידני, 2000אתונה, 2004בייג'ינג, 2008לונדון, 2012 אצטדיון פאנאתינאיקו