| משחקי האולימפיאדה ה-XXVII |
סמל אולימפיאדת סידני (2000) |
| עיר מארחת |
סידני, אוסטרליה |
| מדינות משתתפות |
199 |
| ספורטאים משתתפים |
10,651
(6,582 גברים, 4,069 נשים) |
| תחרויות |
300 תחרויות ב-28 ענפים |
| טקס הפתיחה |
15 בספטמבר 2000 |
| טקס הנעילה |
1 באוקטובר 2000 |
| נפתח רשמית על ידי |
סר וויליאם דיין, מושל אוסטרליה |
| השביע את המשתתפים |
רשל הוקס |
| הדליק את הלפיד האולימפי |
קתי פרימן |
| האצטדיון הראשי |
האצטדיון האולימפי, סידני, אוסטרליה |
| הערים שהתמודדו על האירוח |
איסטנבול, בייג'ינג, ברלין, מנצ'סטר |
אולימפיאדת סידני (2000) (כונתה גם "משחקי המילניום") היא האולימפיאדה ה-27 בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים, מה-15 בספטמבר עד ה-1 באוקטובר 2000. הייתה זו האולימפיאדה השנייה בחצי הכדור הדרומי ובאוסטרליה, כאשר קדמו להם המשחקים האולמפיים במלבורן. טורניר הכדורגל של האולימפיאדה התחיל לפני טקס הפתיחה.
מיכאל קלגנוב שייצג את ישראל בחתירה בקיאק (גברים) זכה במדליית ארד במקצה ל-500 מטר יחידים והיה לישראלי היחיד שזכה במדליה באולימפיאדה זו.
[עריכה] המכרז האולימפי
סידני זכתה בזכות לארח את המשחקים האולמפיים בישיבת הוועד האולימפי הבינלאומי שנערכה ב 23 בספטמבר 1993. סידני זכתה במכרז כשהיא מועדפת על בייג'ינג, ברלין, איסטנבול ומנצ'סטר. כמקובל, המכרז הותיר לסידני 7 שנים להמשיך בהכנות למשחקים.
עבור המשחקים הוקם בסידני פארק אולימפי ענק, ובו קומפלקס גדול למגורי הספורטאים, המאמנים והשופטים. בפארק האולימפי עצמו נבנה אצטדיון אוסטרליה, בו נערכו טקסי הפתיחה והסיום, תחרויות האתלטיקה הקלה וגמר טורניר הכדורגל. בקרבת האצטדיון הוקמה הבריכה ובה נערכו תחרויות השחייה, קפיצה למים, שחייה צורנית וכדורמים. באולמות הקרובים שהוקמו סביב נערכו מרבית התחרויות הנוספות. בפארק האולימפי עצמו נמצאים גם המטווח (לתחרויות הקשתות) ומגרשי הטניס.
מספר אתרים ומתקנים אחרים בעיר, מחוץ לפארק האולימפי, שימשו למספר תחרויות: תחרויות כדורעף החופים נערכו בבונדי ביץ'. תחרויות אופני המסלול נערכו בוולודרום גריי דאנק שבפרבר בנקסטאון. מרכז הכנסים של סידני שימש לתחרויות הסייף, ההאבקות, האגרוף והג'ודו.
מרוץ אופני הכביש ומרוץ המרתון נערכו ברחובות העיר. עבור מרוץ המרתון סומן בעיר קו כחול, ששרידים ממנו ניתן עדיין לראות, על גבי הכביש במסלול המיועד.
מחוץ לסידני עצמה נערכו רק משחקי המוקדמות של טורניר הכדורגל.
[עריכה] טקס הפתיחה
המשחקים נפתחו בטקס חגיגי, כנהוג. מספר שיא של 199 מדינות השתתפו במשחקים, מתוכן מספר שיא של 80 מדינות זכו לפחות במדליה אחת. משלחות צפון קוריאה ודרום קוריאה צעדו יחדיו תחת דגל האיחוד אך התחרו בנפרד. מזרח טימור שלחה ארבעה ספורטאים שהתחרו תחת הדגל האולימפי.
הדגל האולימפי נישא באצטדיון על ידי שמונה אלופים אולימפים אוסטרלים.
הלפיד האולימפי הובא לאצטדיון על ידי האתלט הרב אליוט, ונישא סביב האצטדיון על ידי שש ספורטאיות אוסטרליות מהגדולות בהיסטוריה, לציון 100 שנים להשתתפות נשים במשחקים האולימפיים: האתלטית בטי קת'ברט (בכיסא גלגלים), מלווה על ידי האתלטית רלין בויל, השחיינית דון פרייזר, האתלטית שירלי סטריקלנד, השחיינית שיין גולד והאתלטית דבי פלינטוף קינג. הלפיד נימסר לקתי פרימן שהדליקה את האש האולימפית. פרימן היא אצנית אוסטרלית אבוריג'ינית, באותה העת הייתה אלופת עולם ומועמדת עיקרית למדליית זהב בריצת 400 מטר שבסופו של דבר זכתה במדליית הזהב.
[עריכה] אירועים בולטים
- מוריס גרין מארצות הברית זכה בשתי מדליות זהב, בריצה היוקרתית ל-100 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר.
- רוברט קוז'ניובסקי מפולין זכה בשתי מדליות זהב, בתחרות הליכה ל-20 ק"מ ובתחרות הליכה ל-50 ק"מ ובכך היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה בשתי תחרויות אלו בכלל ובאולימפיאדה אחת בפרט.
- יאן ז'לזני מצ'כיה זכה בפעם השלישית ברציפות בהטלת כידון, מייקל ג'ונסון מארצות הברית (ריצת 400 מטר) והיילה גבריסלאסי מאתיופיה (ריצת 10000 מטר) שהגנו על תוארם. ג'ונסון זכה אף הוא בשתי מדליות זהב, אך אחת מהן (שליחים 4x400 מטר) נשללה ממנו בגלל שפטיגרו השתמש באימרוץ.
- מריון ג'ונס מארצות הברית זכתה ב-5 מדליות מהן 3 מדליות זהב ושתי מדליות ארד. היא זכתה במדליות זהב בריצות ל-100 מטר ול-200 מטר. בשנת 2007 היא החזירה את המדליות לאחר שהודתה שהשתמשה בסמים אסורים.
- פולין דייוויס-תומפסון מבהאמה זכתה בשתי מדליות זהב (שליחות 4x100 מטר) והשנייה לאחר שלילת מדליית הזהב מג'ונס (ריצת 200 מטר) וגבריאלה סאבו מרומניה שזכתה בשתי מדליות, זהב (ריצת 5000 מטר) וארד (ריצת 1500 מטר).
- דררטו טולו מאתיופיה (ריצת 10000 מטר) והייקה דרקסלר מגרמניה (קפיצה לרוחק) זכו כל אחת פעם נוספת במדליית זהב, 8 שנים לאחר זכייתן הראשונה.
נבחרת הנשים של רומניה זכתה במדליית זהב הקבוצתית לפני נבחרת רוסיה ונבחרת ארצות הברית.
- סימונה אמאנר מרומניה זכתה ב-3 מדליות, מהן 2 מדליות זהב ו-1 ארד. מדליות זהב בתחרות הקרב רב אישי ובתחרות הקבוצתית ומדליית ארד בתרגיל קרקע.
- ילנה זמולוצ'יקובה מרוסיה זכתה ב-3 מדליות, מהן 2 זהב ו-1 כסף. שתי מדליות זהב, בתרגיל שולחן הקפיצות ובתרגיל הקרקע ומדליית כסף בתחרות הקבוצתית.
- סבטלאנה חורקינה מרוסיה זכתה ב-3 מדליות, מדליית זהב בתרגיל מקבילים מדורגים ושתי מדליות כסף בתחרות הקבוצתית ובתרגיל קרקע.
- ליו סיואן מסין זכתה במדליית זהב בתרגיל קורה ומדליית ארד בתחרות הקרב רב אישי.
נבחרת הגברים של סין זכתה במדליית זהב הקבוצתית לפני נבחרת אוקראינה ונבחרת רוסיה.
- אלכסיי נמוב מרוסיה זכה ב-6 מדליות, מהן 2 מדליות זהב בתרגיל המתח ובתחרות הקרב רב אישי, מדליית כסף בתרגיל הקרקע ו-3 מדליות ארד בתחרות הקבוצתית, בתרגיל הסוס סמוכות ובתרגיל המקבילים.
- לי שיאופנג מסין זכה ב-2 מדליות זהב, בתרגיל מקבילים ובתחרות הקבוצתית.
- נורבגיה זכתה במדליית הזהב בכדורגל לנשים לאחר ניצחון במשחק הגמר על ארצות הברית 2-3. במדליית ארד זכתה גרמניה שגברה על ברזיל 0-2.
- קמרון זכתה במדליית הזהב בכדורגל לגברים לאחר ניצחון במשחק הגמר על ספרד 3-5 בפנדלים. המשחק הסתיים בתוצאה של 2-2. במדליית ארד זכתה צ'ילה שגברה על ארצות הברית 0-2.
- ארצות הברית זכתה במדליית הזהב בכדורסל לנשים לאחר ניצחון במשחק הגמר על אוסטרליה 54-76. במדליית ארד זכתה ברזיל שגברה על דרום קוריאה 73-84.
[עריכה] כדורעף חופים
- הסייפת ולנטינה וצאלי מאיטליה זכתה בשתי מדליות זהב בתחרות רומח אישי ובתחרות רומח קבוצתי.
- הסייפת ג'ובנה טריליני מאיטליה זכתה בשתי מדליות, מדליית זהב בתחרות רומח קבוצתי ומדליית ארד בתחרות רומח אישי.
- איאן ת'ורפ מאוסטרליה זכה ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא עולם ובשני משחי שליחים חופשי.
- פיטר ואן דן הוחנבאנד מהולנד זכה ב-4 מדליות, מהן 2 מדליות זהב אישיות, במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ובמשחה ל-200 מטר חופשי בשיא עולם חדש וכן ב-2 מדליות ארד.
- גארי הול ג'וניור מארצות הברית זכה ב-4 מדליות, מהן 2 מדליות זהב במשחה ל-50 מטר חופשי במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב בשיא עולם חדש.
- לני קרייזלברג מארצות הברית זכה ב-3 מדליות זהב, במשחים ל-100, ל-200 מטר גב ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב בשיא עולם חדש.
- מייקל קלים מאוסטרליה זכה ב-4 מדליות מהן, 2 מדליות זהב במשחי השליחים חופשי ו-2 מדליות כסף
- דומניקו פיורבנטי מאיטליה זכה ב-2 מדליות זהב במשחים ל-100 ול-200 מטר חזה ובכך היה לשחיין האיטלקי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית בשחייה.
- מאסימיליאנו רוסולינו מאיטליה זכה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-200 מטר מעורב אישי.
- דארה טורס מארצות הברית זכתה ב-5 מדליות, מהן 2 זהב במשחי השליחות תוך כדי שברית שיאי העולם ו-3 מדליות ארד במשחים האישיים.
- אינגה דה ברוין מהולנד זכתה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב אישיות במשחים ל-50 ול-100 מטר חופשי ובמשחה ל-100 מטר פרפר בשיא עולם חדש. נוסף לכך היא זכתה במדליית כסף במשחה שליחות4x100 מטר מעורב.
- יאנה קלוצ'קובה מאוקראינה זכתה ב-3 מדליות, מהן 2 מדליות זהב במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי ובשיא עולם חדש אחד ומדליית כסף במשחה ל-800 מטר חופשי.
- ברוק בנט מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב במשחים ל-400 ול-800 מטר חופשי.
- דיאנה מוקאנו מרומניה זכתה בשתי מדליות זהב במשחים ל-100 ול-200 מטר גב.
- סוזי אוניל מאוסטרליה זכתה ב-4 מדליות, מהן מדליית זהב אחת במשחה ל-200 מטר חופשי ו-3 מדליות כסף.
[עריכה] הסמליל, הקמעות והמדליות
הסמליל שנבחר עבור המשחקים מורכב מאצן הבנוי מבומרנגים ומציור חופשי של בית האופרה של סידני. לאולימפיאדה עוצבו שלושה קמעות:
מדליות הארד הוכנו ממטבעות הסנט של הדולר האוסטרלי שהוצאו מהמחזור בשנת 1992.
עשר המדינות המובילות במספר המדליות:
[עריכה] המשלחת הישראלית
משלחת ישראל לאולימפיאדת סידני כללה 40 ספורטאים שהתחרו ב-9 ענפי ספורט. החותר מיכאל קלגנוב זכה במדליית ארד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
-
מוריס גרין, אחרי זכייתו בריצת ה-100 מ' באולימפיאדה
-
הזוכים בריצת ה-100 מ' באולימפיאדה
-
-
-
-
| אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ |
| אתונה , 1896 • פריז, 1900 • סנט לואיס, 1904 • אתונה , 1906 • לונדון, 1908 • סטוקהולם, 1912 • ברלין, 1916 • אנטוורפן, 1920 • פריז, 1924 • אמסטרדם, 1928 • לוס אנג'לס, 1932 • ברלין, 1936 • הלסינקי, 1940 • לונדון 1944 • לונדון, 1948 • הלסינקי, 1952 • מלבורן, 1956 • רומא , 1960 • טוקיו, 1964 • מקסיקו סיטי, 1968 • מינכן, 1972 • מונטריאול, 1976 • מוסקבה, 1980 • לוס אנג'לס, 1984 • סיאול, 1988 • ברצלונה, 1992 • אטלנטה, 1996 • סידני, 2000 • אתונה, 2004 • בייג'ינג, 2008 • לונדון, 2012 |
 |
|
|
: 
אוסטרליה - נטלי קוק וקרי פוטהרסט
: 
ברזיל - שלדה בדה ואדריאנה בכר
: 
ארצות הברית - דיין בלנטון וארקי פונוימונה
גרמניה - אקסל הגר וירג האמן
