אולי ג'ון רות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולי ג'ון רות'
Uli-Jon-Roth.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 18 בדצמבר 1954 (בן 59)
מקור דיסלדורף, בגרמניה המערבית
שנות פעילות 1968—היום
סוגה הארד רוק, מוזיקה קלאסית, הבי מטאל
כלי נגינה גיטרה חשמלית
חברת תקליטים SPV
www.ulijonroth.com/sky/main.htm

אולריך רות'אנגלית: Ulrich Roth;‏ נולד ב-18 בדצמבר 1954), המוכר יותר בשם אולי ג'ון רות', הוא גיטריסט גרמני ואחד התורמים העיקריים לז'אנר המטאל הנאו-קלאסי. הוא המייסד של אקדמיית סקיי לסמינרים ולקונצרטות וכן ממציא גיטרת סקיי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקורפיונז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70 רות' הקים הרכב מוזיקלי בשם "Dawn Road". בשנת 1973 החליף באופן זמני את מייקל שנקר על הגיטרה בלהקת הסקורפיונס. למייקל יצא מוניטין של נגן טכני ברמה גבוהה, והסקורפיונס התפרקו מיד לאחר עזיבתו. למעשה, ההרכב החדש של להקת הסקורפיונס היה מורכב מחברי להקת "Dawn Road" (אולי ג'ון רות', אכים קירשנינג, פרנסיס בוכהולץ ויורגן רוזנטל) ושניים מחברי להקת סקורפיונס הנותרים (רודולף שנקר וקלאוס מיינה). בזמן שהותו של רות' בלהקה כגיטריסט מוביל וככותב שירים, הלהקה הוציאה לאור חמישה אלבומים משפיעים מאוד בז'אנר, ביניהם אלבום ההופעה החיה Tokyo Tapes, שמכר קרוב למיליון עותקים והגיע לאלבום זהב בכמה ארצות.

אלבומים מאוחרים יותר של הלהקה הציגו הפרדה משמעותית בין סגנונות. סגנונו של רות' הושפע מהמוזיקה הקלאסית וכן מג'ימי הנדריקס, ואילו סגנונו של רודולף שנקר היה של הארד רוק. בעקבות אי שביעות רצונו מהתפתחות זו, עזב רות' את הלהקה בשנת 1978 וחיפש אחר אפיקים רוחניים חדשים, כשם שג'ימי הנדריקס עשה במהלך שנותיו האחרונות.

בשנות האלפיים, כמעט שני עשורים לאחר פרידתם המקצועית, הופיעו רות' ולהקת הסקורפיונס יחד בהופעה בדונינגטון, אנגליה. חברי הלהקה התרשמו מאוד לנוכח התפתחותו המוזיקלית של רות', והזמינו אותו להופיע עימם בין השנים 2005-2008.

אלקטריק סאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עזיבתו את הסקורפיונס, רות' הקים להקה בשם "Electric Sun", שהוציאה שלושה אלבומים. האלבום הראשון, Earthquake, יצא ב-1979 והוקדש לזכרו של הנדריקס. עטיפת האלבום אויירה על ידי חברתו של הנדריקס, מוניקה דנמאן, אשר גם הפכה לשותפתו של רות' לאחר מכן. שנתיים לאחר מכן יצא אלבומם השני Fire Wind, שהוקדש לזכרו של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שניסה להשכין שלום במזרח התיכון. הסינגל העיקרי מתוך האלבום, "Enola Gay (Hiroshima Today?)‎",‏[1] עסק בהפצצה אטומית על יפן.

בינתיים, להקת הסקורפיונס נחלה הצלחה עם סגנון ההארד רוק בעוד רות' המשיך עם סגנונו השקט. הדבר נבע גם מהעובדה שחברת התקליטים הגרמנית איתה חתם רות' הייתה בקנה מידה קטן יותר מזו של להקתו הקודמת. כמו כן, חיפושו של רות' אחר נושאים רוחניים ופוליטיים נגד ניגוד גמור לתדמית השמחה אותה יצרה הסקורפיונס, ששילבה בקריירה שלה קליפים בנוסח MTV.

בשנת 1985 הוציא רות' את אלבומו השלישי יחד עם להקתו - "Beyond the Astral Skies", שהוקדש לזכרו של מרטין לותר קינג ולמעריציו של רות'. בשלב זה, רות' פצח בכיוון חדש בקריירה המוזיקלית שלו כאשר החל לנגן סימפוניות במבנה מלא ושתי קונצרטות, ולעתים אף מנגן עם תזמורת ברחבי אירופה.

פרויקטים מוזיקליים ואלבום הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 הוציא לאור רות' שני אלבומים במסגרת פרויקטים מוזיקליים שונים שערך. בשנת 1991 הוציא רות' אלבום ראשון בשם "Aquila Suite - 12 Arpeggio Concert Etudes for Solo Piano", שכלל 12 אטיודות ארפג'ו קצרות לפסנתר. האלבום הוקדש למלחין ולפסנתרן ההונגרי פרנץ ליסט. בשנת 1996 הוציא אלבום שני שנקרא "Sky of Avalon - Prologue to the Symphonic Legends", ובו שני חידושים ליצירות של ג'אקומו פוצ'יני.

בשנים 1998-2000 הוציא רות' שני אלבומים נוספים. הראשון, "Transcendental Sky Guitar", כלל ביצועים מחודשים ליצירות ממלחינים כוולפגנג אמדאוס מוצארט, פרדריק שופן, אנטוניו ויוואלדי, ניקולו פאגאניני, לודוויג ואן בטהובן, יוהאן סבסטיאן באך, ז'יל מאסנה, מודסט מוסורגסקי, חואקין רודריגו ופרנסיסקו טארגה. השני, "Metamorphosis of Vivaldi's Four Seasons", כלל 24 יצירות. 13 הראשונות הן ביצוע מחודש לארבע העונות של ויוואלדי.

ב-2 ביוני 2007 הצטרף רות' ללהקת הסמאשינג פאמפקינס במהלך הביצוע לשירם Gossamer בפסטיבל רוק אמ רינג בגרמניה, וכן בשנית ב-26 בפברואר 2008.

אלבומו הנוכחי של רות', "Under a Dark Sky", הוא גם אלבום הסולו הראשון שלו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הסקורפיונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם אלקטריק סאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 Earthquake
  • 1981 Fire Wind
  • 1985 Beyond the Astral Skies

אלבומי סולו ויצירות קלאסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 Aquila Suite - 12 Arpeggio Concert Etudes for Solo Piano
  • 1996 Sky of Avalon - Prologue to the Symphonic Legends (עם סימפוניית סקיי)
  • 2000 Transcendental Sky Guitar Vol. I & II
  • 2003 Metamorphosis of Vivaldi's Four Seasons
  • 2008 Under A Dark Sky

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא להתבלבל עם אנולה גיי, שירה הנודע של להקת OMD.