אולי הנס
 | ||||
| אולי הנס, 2013 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 בינואר 1952 (בן 72) אולם שבגרמניה המערבית | |||
| שם מלא | אולריך הנס | |||
| גובה | 1.81 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אוּלְרִיך (אוּלִי) הֵנֵס (גרמנית: Uli Hoeneß; נולד ב-5 בינואר 1952 באולם שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדות הקשר ההתקפי והחלוץ. הנס ערך 35 הופעות במדי נבחרת מערב גרמניה, עמה זכה ביורו 1972 ובמונדיאל 1974, והיה אחד משחקניה הבולטים של קבוצת באיירן מינכן בשנות ה-70, עמה זכה שלוש פעמים בגביע אירופה לאלופות. הנס שימש כמנכ"ל באיירן מינכן במשך כשלושים שנים, ומשנת 2009 כיהן כנשיא המועדון עד להתפטרותו בשנת 2014 לאחר הרשעתו בהעלמות מס, שבגינן אף ריצה עונש מאסר. לאחר שחרורו מהמאסר, התמודד הנס על נשיאות באיירן מינכן, והחל מנובמבר 2016 הנס הוא שוב נשיא המועדון.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנס שיחק כנער במועדון אולם 1846, ובשנת 1970 התגלה על ידי מאמן באיירן מינכן אודו לאטק, שהביא אותו לקבוצה, כאשר הנס היה בן 18 בלבד. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, 1970/71, הבקיע הנס שישה שערים, ובאיירן מינכן סיימה במקום השני בליגה, מרחק שתי נקודות מהאלופה בורוסיה מנשנגלדבך. באותה עונה, זכה הנס עם באיירן מינכן בגביע הגרמני, לאחר ניצחון בגמר בתוצאה 1–2 על פ.צ. קלן בהארכה. בעונת 1971/72 הבקיע הנס 13 שערים והיה חלק חשוב בזכיית הקבוצה באליפות הבונדסליגה, כשהוא שיתף פעולה בהתקפה עם גרד מילר, פרנץ רוט ופרנץ קראוטהאוזן. בעונת 1972/73 זכה הנס עם באיירן מינכן באליפות שנייה ברצף, כשהוא מבקיע 17 שערי ליגה. בעונת 1973/74 זכה הנס עם באיירן מינכן באליפות שלישית ברצף, כשהוא מבקיע 18 שערי ליגה. בעונה זו, זכה הנס עם באיירן מינכן בגביע אירופה לאלופות, לאחר שהבקיע חמישה שערים במפעל זה. שניים מהם הובקעו בגומלין משחק הגמר, בו ניצחה באיירן מינכן את אתלטיקו מדריד בתוצאה 0–4, לאחר שהמשחק הראשון הסתיים בתיקו 1-1 ונדרש משחק חוזר. בעונת 1974/75 הבקיע הנס שמונה שערי ליגה, אך רצף האליפויות של באיירן מינכן נקטע, כשהקבוצה סיימה רק במקום העשירי בבונדסליגה. עם זאת, זכה הנס עם באיירן מינכן בפעם השנייה ברציפות בגביע אירופה לאלופות, לאחר שהקבוצה ניצחה במשחק הגמר את לידס יונייטד בתוצאה 0–2. הנס פתח בהרכב במשחק זה, אך נפצע והוחלף בדקה ה-42 על ידי קלאוס וונדר. בעונת 1975/76 היה הנס פצוע בחלק גדול מהמשחקים, והבקיע ארבעה שערי ליגה בלבד, כאשר באיירן מינכן סיימה שלישית בבונדסליגה. למרות זאת, זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות בפעם השלישית ברציפות, לאחר ניצחון 0–1 בגמר על סנט אטיין. הנס שיחק 90 דקות בגמר זה. בנובמבר 1976 זכה הנס עם באיירן מינכן בגביע הביניבשתי, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על קרוזיירו. בעונת 1976/77 הבקיע הנס תשעה שערי ליגה, ובאיירן מינכן סיימה במקום השביעי, ובעונת 1977/78 סיימה במקום ה-12, למרות 11 שערים של הנס. את עונת 1978/79 החל הנס בבאיירן מינכן, אך הושאל לאחר מכן לנירנברג במטרה להשתקם לאחר פציעות רבות שעבר. הנס ערך בנירנברג 12 הופעות בכל המפעלים ולא התאקלם, ואף ירד ליגה עם המועדון. בתום העונה, פרש הנס ממשחק פעיל בגיל 27 בלבד, לאחר שלא הצליח להתגבר על ריבוי הפציעות. הנס ערך בסך הכל 250 הופעות בבונדסליגה, בהן הבקיע 86 שערים.
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנס ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת גרמניה המערבית במרץ 1972, בניצחון 0–2 על נבחרת הונגריה במשחק ידידות. באותה שנה, היה הנס אחד משישה שחקני באיירן מינכן שנכללו בסגל של מערב גרמניה ליורו 1972. הנס ונבחרת גרמניה המערבית זכו בטורניר, לאחר ניצחון 0–3 בגמר על נבחרת ברית המועצות, בו שיחק הנס 90 דקות. הנס נכלל בנבחרת מצטייני הטורניר של יורו 1972. באותה שנה השתתף הנס עם הנבחרת הגרמנית האולימפית באולימפיאדת מינכן, ממנה הודחה הנבחרת במפתיע בשלב הבתים השני, לאחר הפסד 2–3 לנבחרת גרמניה המזרחית במשחק טעון פוליטית שנערך על אדמת גרמניה המערבית. הנס הבקיע שער שוויון זמני במשחק זה, שלא הספיק לגרמניה המערבית, שהודחה במגרשה הביתי מוקדם מהצפוי.
בשנת 1974 השתתף הנס עם נבחרת גרמניה המערבית במונדיאל 1974, שגם הוא נערך בגרמניה המערבית. הנס היה בורג חשוב בזכייתה של גרמניה המערבית במונדיאל זה, לאחר ניצחון 1–2 במשחק הגמר על נבחרת הולנד. הנס גרם לפנדל בדקה השנייה של המשחק, לאחר שביצע עבירה על יוהאן קרויף. את הפנדל תרגם יוהאן ניסקנס ליתרון 0–1 להולנד, אך שערים של פול ברייטנר וגרד מילר הפכו את התוצאה וגרמניה המערבית זכתה במונדיאל זה.
הטורניר הגדול האחרון בו הנס השתתף היה יורו 1976, בו הפך לדמות טראגית. משחק הגמר של הטורניר מול נבחרת צ'כוסלובקיה, הסתיים בתיקו 2-2 בתום 120 דקות, והוכרע בבעיטות הכרעה. לאחר שאף נבחרת לא החמיצה וצ'כוסלובקיה הייתה ביתרון 3–4, החטיא הנס את הפנדל שלו, וכל שנותר לאנטונין פננקה הוא להבקיע את הפנדל שלו בבעיטת הפננקה הראשונה בהיסטוריה, ולהעניק את הגביע לצ'כוסלובקיה. לאחר משחק זה, הנס לא שיחק יותר במדים הלאומיים, בהם ערך בסך הכל 35 הופעות והבקיע חמישה שערים.
קריירת הניהול, העלמת המס והמאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר פרישתו, מונה הנס כמנכ"ל באיירן מינכן. בתקופת כהונתו בתפקיד, שארכה כשלושים שנה, הצליחה הקבוצה מאוד, הגדילה משמעותית את מספר חבריה, והפכה למעצמה כלכלית, זכתה ב-15 אליפויות הבונדסליגה, שבעה גביעים גרמניים, גביע אופ"א, הגביע הביניבשתי וליגת האלופות, כאשר עד לתחילת כהונתו של הנס, הקבוצה זכתה בשבעה תארים בכל ההיסטוריה שלה. הנס יזם את הקמתו של אצטדיון האליאנץ ארנה במינכן, בעלות של 340 מיליון אירו. אצטדיון זה החליף את האצטדיון האולימפי במינכן כמגרשה הביתי של באיירן מינכן, ואירח משחקים במונדיאל 2006 ואת גמר ליגת האלופות 2012. בשנת 2012, דיווח הנס שהונה העצמי של באיירן מינכן עומד על 249 מיליון אירו, סכום שיא למועדון. כחלק מניהול הקבוצה, הנס סייע כלכלית למועדונים בבונדסליגה שהיו במצוקה, כמו פ.צ. סנט פאולי, הרטה ברלין והאנזה רוסטוק, ואף לקבוצות להן יש יריבות עם באיירן מינכן, כמו בורוסיה דורטמונד והיריבה העירונית מינכן 1860. בשנת 2009, לאחר יותר משלושים שנים כמנכ"ל, החליף הנס את פרנץ בקנבאואר בתפקיד נשיא באיירן מינכן.
נוסף על תפקידיו בבאיירן מינכן, הנס, בן למשפחת קצבים, מפעיל בית חרושת לנקניקיות בראטוורסט הממוקם בעיר נירנברג, ומחזיק בחלק מהבעלות על עסק זה.
באפריל 2013 דווח כי הנס נחקר בעוון העלמת מס, והחזקת כספים שלא כחוק בבנק שווייצרי. הסכומים עליהם דובר נעו בין 3.2 מיליון לשבעה מיליון אירו. במאי 2013 הודיע הנס כי יתפטר זמנית מתפקידו כנשיא באיירן מינכן, וזאת בעקבות חקירת מיסים המתנהלת נגדו. במהלך המשפט הודה הנס בהעלמות מיסים בסך של כ-28 מיליון אירו מרווחי העסקים המשפחתיים, והציג זאת כטעות הגדולה של חייו. במרץ 2014 נידון הנס על ידי בית משפט בגרמניה לשלוש וחצי שנות מאסר. למחרת, פרש הנס מנשיאות באיירן מינכן ומכל תפקידיו בקבוצה, והודיע כי לא יערער על העונש, ובמקומו מונה קארל הופפנר כנשיא המועדון. הנס ריצה את עונשו בכלא לנדסברג, על אף שביקש להיכלא בבית סוהר אחר. בשבועיים הראשונים של המאסר, הנס שהה בתא עם אסיר נוסף, במטרה להתאקלם, ולאחר מכן קיבל תא אישי, ללא שותפים. בינואר 2015 זכה הנס להקלה בעונשו, כאשר הותר לו לשהות מחוץ לכלא במהלך היום, ולחזור בשש בערב לכלא מדי יום. במהלך תקופת המאסר, נעשה ניסיון לסחוט 200 אלף אירו מהנס, תוך איום שהוא ומשפחתו ייפגעו אם לא ישלם. הסוחט נעצר בגין הניסיון.
ב-29 בפברואר 2016 שוחרר הנס מהכלא, לאחר שקוצר עונשו בגין התנהגות טובה. באוגוסט 2016 הצהיר הנס כי יתמודד שוב על נשיאות באיירן מינכן. בנובמבר 2016 נבחר הנס לנשיאות באיירן מינכן ברוב של 97 אחוזים מהמצביעים, כאשר לא היו מתמודדים נוספים על התפקיד מולו, וזכייתו נחשבה כמובנת מאליה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולי הנס הוא אחיו הגדול של כדורגלן העבר דיטר הנס, שגם לו הייתה קריירה מרשימה כשחקן בבאיירן מינכן, ולאחר מכן קריירה ניהולית במספר קבוצות כדורגל, ודודו של מאמן הכדורגל סבסטיאן הנס.
בשנת 1982 שרד הנס התרסקות של מטוס קל, כאשר היה היחיד שניצל, ושלושת הנוסעים האחרים נהרגו.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות גרמניה (3): 1971/72, 1972/73, 1973/74
- הגביע הגרמני: 1970/71
- גביע אירופה לאלופות (3): 1974, 1975, 1976
- הגביע הביניבשתי: 1976
- אישיים
- הנבחרת המצטיינת של יורו 1972
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- אולי הנס בהיכל התהילה של באיירן מינכן
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1972 (תואר ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 קלף • 3 בקנבאואר • 4 בלה • 5 ברייטנר • 6 הוטגס • 7 שוורצנבק • 8 פוגטס • 9 בונהוף • 10 הנס • 11 קופל • 12 נצר • 13 גרבובסקי • 14 היינקס • 15 קרמרס • 16 להר • 17 מילר • 18 וימר • מאמן: שן |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – אולימפיאדת מינכן 1972 | ||
|---|---|---|
|
1 וינהולד • 2 בלטס • 3 הולמן • 4 שמיט • 5 הברמן • 6 בליידיק • 7 ביץ • 8 זליגר • 9 וונדר • 10 הנס • 11 וורם • 12 מיץ • 13 ניקל • 14 קאלץ • 15 זילמן • 16 קאלב • 17 היצפלד • 18 האמס • 19 בראדלר • מאמן: דרוואל |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1974 (אלופת העולם) | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 ברייטנר • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 הוטגס • 7 וימר • 8 קולמן • 9 גרבובסקי • 10 נצר • 11 היינקס • 12 אובראט • 13 מילר • 14 הנס • 15 פלוהה • 16 בונהוף • 17 הולצנביין • 18 הרצוג • 19 קאפלמן • 20 קרמרס • 21 ניגבור • 22 קלף • מאמן: שן |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1976 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 וימר • 7 בונהוף • 8 הנס • 9 מילר • 10 ביר • 11 הולצנביין • 12 וורם • 13 דאנר • 14 בונגארץ • 15 פלוהה • 16 נוגלי • 17 קאלץ • 18 קארגוס • מאמן: שן |
| |
