אולנזאפין
 | |
| מבנה כימי של אולנזאפין | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 2-methyl-4-(4-methyl-1-piperazinyl)-10H-thieno[2,3-b][1,5]benzodiazepine | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| אולנזאפין, זאפה, זיפאדהרה, זיפרקסה | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C17H20N4S |
| מסה מולרית | 312.439 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 87% |
| מטבוליזם | בכבד |
| זמן מחצית חיים | 21–54 שעות |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | בישראל תרופת מרשם, כלולה בסל הבריאות |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C  |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N05AH03 |
| מספר CAS | 132539-06-1 |
| PubChem | 135398745 |
| ChemSpider | 10442212 |
  | |
אולנזאפין (Olanzapine) היא תרופה ממשפחת התרופות האנטי-פסיכוטיות הלא טיפוסיות. זוהי תרופה אנטגוניסטית לדופמין ולסרוטונין. התרופה משמשת לטיפול בעיקר במצבים פסיכוטיים ולמניעתם בסכיזופרניה ובהפרעה הדו-קוטבית ובמחלות נפש אחרות המלוות בפסיכוזה. כמו כן מיוחסת לה השפעה של ויסות מצב הרוח ומניעת חזרת אפיזודות מניות ועל ידי כך של מעגליות מנית-דיכאונית בהפרעה הדו־קוטבית (תימורגולציה).
התרופה משווקת על ידי חברת אלי לילי החל משנת 1996 תחת השם זִיפּרֶקסָה. צורות גנריות בישראל נקראות Olanzapine ו- Zappa.. המולקולה סונתזה וזכתה לפטנט בארצות הברית בשנת 1971. היא אושרה לשימוש ברפואה ב-1996. בשנת 2004 הופקה הצורה הניתנת לזריקה תוך שרירית של 10 מ"ג. בשנת 2010 פג תוקף הפטנט לתרופה Zyprexa והיא התחילה להיות משווקת בארצות רבות תחת שמות שונים. התרכובת Symbyax הכוללת זיפרקסה יחד עם פלואוקסטין (פרוזק) משמשת לפעמים בטיפול באפיזודות הדיכאוניות של ההפרעה הדו-קוטבית. מומלץ מעקב המשקל, הסוכר והשומנים בדם בגלל הסיכון הגבוה להשמנת יתר ולסוכרת.
התרופה זיפרקסה הייתה התרופה שהשיגה את שיא המכירות בתולדותיה של חברת אלי לילי. בשנת 2010 המכירות שלה הגיעו ל 5 מיליארד דולר, כ-20% מכלל הכנסות החברה.[1]
פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאולנזאפין מבנה כימי הדומה לקלוזפין והיא מוגדרת בין השאר, כטיינובנזודיאזפין.
פרמקוקינטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
85% מן התרופה נספג במערכת העיכול, וכ־40% מן התרופה עוברת אינאקטיבציה על ידי פירוק בכבד. התרופה מגיעה לרמות שיא בדם כעבור 5 שעות, וזמן מחצית החיים שלה הוא בממוצע 31 שעות (נע בין 21 ל-54 שעות). התרופה ניתנת אחת ליום.
פרמקודינמיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לו זיקה גדולה לקולטן של סרוטונין 5HT2A ולקולטן דופמין D2.בנוסף האולנזפין הוא אנטגוניסט של קולטנים D1, D4, α1, 5HT1A מוסקריניM1 -M5 ו-H1. בדומה לתרופות נוגדות פסיכוזה אחרות מן הדור השני (אטיפיות) יש לה גם זיקה מסוימת לקולטני היסטמין, לקולטנים מוסקרינים ואלפא-אדרנרגים. אופן הפעולה האנטיפסיכוטית אינו ידוע. הוא יכול לערב את ההשפעה האנטגונית ביחס לקולטנים של סרוטונין. ההשפעה האנטגונית על הקולטנים של דופמין עלול, במיוחד במינונים גבוהים יותר, לגרום לתופעות לוואי אקסטרה-פירמידליות. האנטגוניזם לקולטני היסטמין 1 עלול לגרום לסדציה.
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרעה טורדנית-כפייתית ממקור תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר תיאורי מקרה דווח כי התרופות האנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות אולנזאפין, קלוזאפין וריספרידון עשויות לגרום להתפרצות של הפרעה טורדנית-כפייתית במטופלים, בעיקר בחולי סכיזופרניה[2][3][4][5][6].
תסמונת מטבולית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תסמונת מטבולית
תרופה אנטי-פסיכוטית זו מביאה אצל מטופלים רבים (אבל לא אצל כולם) לעליה הגדולה ביותר במשקל מתוך כלל התרופות השייכות לתרופות אנטי-פסיכוטיות הא-טיפיות. המנגנון אינו ידוע. העלייה במשקל נותרת ברמה קבועה גם לאחר הפסקת השימוש, למשך כ-10 חודשים[דרוש מקור: האם אחרי 10 חודשים המשקל יורד??]. אפקט העלייה במשקל אינו מקושר למינון התרופה ונמשך עם הזמן. מחקר קליני מצביע על כך שהעלייה במשקל מגיעה לשיא לאחר 9 חודשים ולאחר מכן לעיתים ממשיכה לעלות, אולם יותר באיטיות. היא אינה שכיחה בגיל מבוגר יותר. קיים סיכון מוגבר לסוכרת ולדיסליפדמיה.
האמצעים לטיפול ומניעה כוללים הערכה אנמנסטית, קלינית ומעבדתית בהתחלת הטיפול ובמהלכו; טיפול בהשמנה, בסוכרת ובעלייה בשומנים בדם; טיפול חירום במקרים הנדירים של אצידוצטוזיס סכרתי, כמו כן שקילת מעבר לתרופה אנטיפסיכוטית אטפית אחרת.[7]
תופעות לוואי נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולנזאפין וקלוזאפין גורמות להיפרפרלוקטינמיה, תופעה המלווה לאלווסת, הפרשת חלב מהשדיים (גלקטוראה), גינקומסטיה, אין אונות, אם כי מעט פחות מתרופות אנטי פסיכוטיות לא-טיפוסיות אחרות.[8][9]
תופעות לוואי נוספות של אולנזאפין הן נמנום, יובש בפה, סחרחורות, עצירות, אי-נוחות בקיבה (דיספפסיה), עלייה בתיאבון, אקתיזיה ורעד. עד 2% מהחולים נאלצים להפסיק את השימוש בתרופה לאור עליה של טרנס-אמינזות בכבד. לאור האמור קיימת המלצה למדידת רמות הסוכר ורמות טרנס-אמינזות בדם מדי תקופה, בעת השימוש באולנזאפין.
כמו כן, קיימות תופעות לוואי אקסטרה-פירמדיליות שהן קשורות במינון התרופה. קיים סיכון לשבץ בשימוש בתרופה זו אצל חולים עם דמנציה ויש לשקול אותו כנגד התועלת הטמונה בתרופה. ניתן להשתמש בהתנהגויות מסוכנות.
דרך מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרופה קיימת בצורת טבליות של 2.5 מ"ג, 5 מ"ג, 7.5 מ"ג, 10 מ"ג, 15 מ"ג ו-20 מ"ג. כמו כן בצורת טבליות נמסות במים (divitabs או Zyprexa Zydis) (בישראל - olanzapine odt, zappa odt ) של 5, 10, 15 ו-20 מ"ג. קיימות גם אמפולות של 5 מ"ג או 10 מ"ג. זריקות לשחרור מושהה ניתנות בעזרת אמפולות Zyprexa Relprevv או Zypadhera של 210 מ"ג, 300 מ"ג, 405 מ"ג (פעם לחודש)
מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיפרקסה בדרך פומית ניתנת במינונים שנעים בין 2.5 מ"ג ועד 20 מ"ג ליום. המינון הראשוני במצבים של פסיכוזה נע בין 5 מ"ג ל-10 מ"ג, והטיפול במאניה חריפה הוא בין 10 מ"ג ל-15 מ"ג לרוב. התרופה נמכרת גם בצורה של הזרקה (10 מ"ג) למצבים בהם קיים קושי לתת את התרופה בבליעה (קושי להשתלט על מטופל במצבי אגיטציה קיצוניים הקיימים בסכיזופרניה או בהפרעה דו־קוטבית). מינון התחלתי של 5 מ"ג עד 10 מ"ג מומלץ במרבית המקרים הסטנדרטיים. לאחר שבוע ניתן לשקול את העלאת המינון. בהתחשב כי זמן מחצית החיים של התרופה הוא ארוך יחסית, יש להמתין לצורך הגעה לשיווי משקל חדש של ריכוז התרופה בדם. המינון במצבים של אשפוז יכול לנוע לפעמים גם עד מתן של 30 מ"ג ואף 40 מ"ג, אצל מטופלים העמידים לטיפול. עם זאת, מינונים גבוהים אלו מעלים את הסיכון לתופעות לוואי כפי שצוינו לעיל ועל כן יש לשקול זאת בהתאם להמלצות הרופא המטפל. הזריקה לטווח ארוך ניתנת אל תוך השריר פעם בשבועיים או במינון הגבוה פעם בחודש.[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Benjamin James Sadock, Virginia Alcott Sadock, Pedro Ruiz - Synopsis of Pyschiatry - Behavioral Sciences/Clinical Psychiatry 11th Edition, Wolters Kluwer, 2015,
- Steven M.Stahl Psychopharmacologie essentielle - Le guide du prescripteur Flammarion, Paris 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העלון לצרכן - זיפרקסה, אתר משרד הבריאות
- באתר drugs מעודכן 2018 - (ניו זילנד-ארצות הברית)
- האתר drugdevelopment
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באתר drugdevelopment
- ^ Alevizos B, Papageorgiou C, Christodoulou GN (בספטמבר 2004). "Obsessive-compulsive symptoms with olanzapine". The International Journal of Neuropsychopharmacology. 7 (3): 375–377. doi:10.1017/S1461145704004456. PMID 15231024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Kulkarni G, Narayanaswamy JC, Math SB (1 בינואר 2012). "Olanzapine induced de-novo obsessive compulsive disorder in a patient with schizophrenia". Indian Journal of Pharmacology. 44 (5): 649–650. doi:10.4103/0253-7613.100406. PMC 3480803. PMID 23112432.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Lykouras L, Zervas IM, Gournellis R, Malliori M, Rabavilas A (בספטמבר 2000). "Olanzapine and obsessive-compulsive symptoms". European Neuropsychopharmacology. 10 (5): 385–387. doi:10.1016/s0924-977x(00)00096-1. PMID 10974610. S2CID 276209.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Schirmbeck F, Zink M (במרץ 2012). "Clozapine-induced obsessive-compulsive symptoms in schizophrenia: a critical review". Current Neuropharmacology. 10 (1): 88–95. doi:10.2174/157015912799362724. PMC 3286851. PMID 22942882.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Psychosis or Obsessions? Clozapine Associated with Worsening Obsessive-Compulsive Symptoms, by, Jonathan G Leung and Brian A Palmer, Case Rep Psychiatry . 2016
- ^ S.Stahl 2007 עמ' 293
- ^ [האתר drugs]
- ^ Sadock, Kaplan - Synopsis 2015 עמ' 485
- ^ האתר drugs 2018
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.