אולנזאפין
אולנזאפין (באנגלית: Olanzapine), ששמה המסחרי בישראל הוא זִיפּרֶקסָה (Zyprexa), היא תרופה ממשפחת התרופות המשמשות כתרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות. זוהי תרופה ממשפחת התרופות שהן אנטגוניסטיות לדופמין ולסרוטונין. תרופה זו ניתנת לחולים בסכיזופרניה, חולים בהפרעה דו-קוטבית, וכן מצבים כגון דיכאון כרוני פרסיסטנטי (בשילוב עם פלואוקסטין).
תוכן עניינים |
[עריכה] פרמקולוגיה
85% מן התרופה נספג במערכת העיכול, וכ- 40% מן התרופה עוברת אינאקטיבציה על ידי פירוק בכבד. התרופה מגיעה לרמות שיא בדם כעבור 5 שעות, וזמן מחצית החיים שלה הינו בממוצע 31 שעות (נע בין 21 ל- 54 שעות). התרופה ניתנת אחת ליום.
[עריכה] תופעות לוואי
תרופה אנטי-פסיכוטית זו מביאה לעליה הגדולה ביותר במשקל מתוך כלל התרופות השייכות לתרופות אנטי-פסיכוטיות הא-טיפיות. העלייה במשקל נותרת כפלטו גם לאחר הפסקת השימוש, למשך כ-10 חודשים. אפקט העלייה במשקל אינו מקושר למינון התרופה ונמשך עם הזמן. מחקר קליני מצביע על כך שהעלייה במשקל מגיעה לשיא לאחר 9 חודשים ולאחר מכן לעתים ממשיכה לעלות, אולם יותר באיטיות.
תופעות לוואי נוספות כוללות נמנום, יובש בפה, סחרחורות, עצירות, אי-נוחות בקיבה (דיספפסיה), עלייה בתיאבון, אקתיזיה ורעד. עד 2% מהחולים נאלצים להפסיק את השימוש בתרופה לאור עליה של טרנס-אמינזות בכבד. לאור האמור קיימת המלצה למדידת רמות הסוכר ורמות טרנס-אמינזות בדם מדי תקופה, בעת השימוש בתרופה זו.
כמו כן, קיימות תופעות לוואי אקסטרה-פירמדיליות שהן כתלות במינון התרופה.
קיים סיכון לשבץ בשימוש בתרופה זו אצל חולים עם דמנציה ויש לשקול אותו כנגד התועלת הטמונה בתרופה.
[עריכה] מינון
זיפרקסה קיימת במינונים שנעים בין 2.5 מ"ג לטבלית ועד 20 מ"ג לטבלית (קיימות גם טבליות שהן 5 מ"ג, 7.5 מ"ג, 10 מ"ג, 15 מ"ג). המינון הראשוני במצבים של פסיכוזה נע בין 5 מ"ג ל- 10 מ"ג, והטיפול במאניה חריפה הינו בין 10 מ"ג ל- 15 מ"ג לרוב. התרופה גם נמכרת גם בצורה של הזרקה (10 מ"ג) למצבים בהם קיים קושי לתת את התרופה בבליעה (קושי להשתלט על מטופל במצבי אגיטציה קיצוניים הקיימים בסכיזופרניה או בהפרעה דו קוטבית).
מינון התחלתי של 5 מ"ג עד 10 מ"ג הינו מומלץ במרבית המקרים הסטנדרטיים. לאחר שבוע ניתן לשקול את העלאת המינון. בהינתן כי זמן מחצית החיים של התרופה הינו ארוך יחסית, יש לאפשר לשבוע לחלוף לצורך הגעה לשיווי משקל חדש של ריכוז התרופה בדם. המינון במצבים של אשפוז יכול לנוע גם עד מתן של 30 מ"ג ואף 40 מ"ג, אצל מטופלים העמידים לטיפול. עם זאת, מינונים גבוהים אלו מעלים את הסיכון לתופעות לוואי כפי שצוינו לעיל ועל כן יש לשקול זאת בהתאם להמלצות הרופא המטפל.
[עריכה] אינטראקציות בין-תרופתיות
זיפרקסה מעלה את הריכוז בסרום של תרופות כגון Fluvoxamine ו-Cimetidine, ומורידה את הריכוז בסרום של תרופות כגון טגרטול ופנטואין. אתנול מעלה את הספיגה של זיפרקסה ביותר מ- 25%, ובכך מביא לעליה בסדציה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
