אולפנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בלבד, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות, המשמש בעיקר את בנות הציונות הדתית. אולפנה לבנות היא למעשה המקבילה לישיבה תיכונית אצל הבנים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם אולפנה הוא בארמית ומובא בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג,ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה. השם נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל, מצד אחד, ומצד שני שלא להשתמש במונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים. במקור אולפנא נכתבה ב-א', אולם ע"פ כללי האקדמיה ללשון העברית, כיוון ש"שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת םָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית...לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a:".

ייחוד האולפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולפנה לומדות הבנות מקצועות יהדות עם מקצועות חול, במטרה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות, אך גם עם הישגים בתחום הרוחני, מידות טובות, ואהבת התורה, העם והארץ. האולפנות גובות מההורים שכר לימוד שבין 5,000-10,000 שקלים ויותר מכך בשנה, על מנת לתגבר את התלמידות בשיעורים נוספים ובפעילויות חברתיות. ברבות מהאולפנות פועלת פנימייה חלקית או מלאה.

התגבור בלימודי היהדות באולפנה מתבטא בלימוד מוגבר לבגרות (5 יחידות תורה שבעל פה, 5 יחידות תנ"ך), שעות של למידה עצמית בזוגות (המכונות פרקא, חברותא או מוסר, בהתאם לאולפנה), וכן יוזמות העשרה שונות כשיעורי בחירה למתמידות ושעות לימוד עם רב. מנהל האולפנה הוא לרוב רב, המקרין מבחינה חינוכית על הכיוון של האולפנה.

נוסף לפן הלימודי, האולפנות שמות דגש רב על קשר עם הבנות והמחנכות מצופות להעביר שיעורי חינוך רבים וליצור קשרים אישיים עם התלמידות.

באולפנות קיימות פעילויות חברתיות רבות. אלה הפעילויות המקובלות ברובן:

מכולן הפעילות המרכזית של השנה היא בחודש אדר כאשר השמינית, כתה י"ב, מפיקות הצגה - טקס הכתרה לרבנית פורים שתחליף את הרב, (מנהג שמקורו בישיבה תיכונית - הנהגת רב פורים) הלא הוא מנהל ביה"ס, למשך כל החודש (או לפחות עד פורים), החודש הזה הוא כמו מסיבת הפרידה של השמיניסטיות מהאולפנא והן משקיעות בהעלאת ההצגה ובפעילויות שיעסיקו את האולפנא עד פורים. פעילות ידועה בהרבה אולפנות היא ה"אולפזמון" - תחרות שירים מקוריים באולפנא, שעל הפקתו אחראיות גם אחת השכבות הבוגרות - השישית או השביעית, תלוי במסורות שעוברות עם השנים.

אולפנות בתנאי פנימייה נשארות בדרך כלל לשבתות פעם בשבועיים או שלוש, אך גם אולפנות אקסטרניות מקפידות להוציא את הבנות כמה פעמים בשנה לשבתות משותפות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמה ראשונה להקמת אולפנה הייתה במרחשוון תש"ג (1943), בעין גנים ליד פתח תקווה, במתכונת דומה לזו של הישיבה בכפר הרואה. באולפנה היו שבע תלמידות ששילבו לימודי קודש עם עבודה חקלאית. האולפנה הראשונה במתכונתה הנוכחית היא אולפנת כפר פינס, המכונה "אם האולפנות". היא נוסדה בשנת תש"ך (1960) כדי למלא את הצורך של הורים לתת לבנותיהם חינוך תורני, מעבר לזה הניתן בתיכון המקיף הדתי, שיתאים לבנות הציונות הדתית. בהמשך שנות השישים נוסדו עוד שלוש אולפנות: אולפנת סגולה בקרית מוצקין שנוסדה בשנת תשכ"ה (1965), אולפנת אמנה בכפר סבא שנוסדה בתשכ"ד (1964) ואולפנת צפירה במושב צפריה שנוסדה בתשכ"ה (1965). אולפנות אלו שימשו קבוצה קטנה של בנות שיצאו לחינוך פנימייתי, כאשר רוב הבנות הדתיות נשארו ללמוד בבתי ספר תיכוניים דתיים במקומות מגוריהן.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה התעוררות בחינוך הדתי לכיוון של הקמת אולפנות נוספות. בדרום הארץ, שבו לא היו אולפנות, הוקמו אולפנת ערד בתשל"ח (1978)‏[1] ואולפנת אבן שמואל במושב אבן שמואל בשנת תש"מ (1980).

עם הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, הוקמו בהן מספר אולפנות, בהן האולפנה בקרית ארבע, אולפנת השומרון באלקנה, אולפנת עפרה ואולפנת להבה בקדומים בשנת תשמ"ב. אולפנה נוספת, נווה חנה בגוש עציון, הוקמה בשנת תשמ"ד (1984).

בשנת תשל"ח (1978) הוקמה האולפנית בתל אביב שנועדה להיות אולפנה לימודית בעיקרה, ללא פנימייה וללא הפעילויות הרבות בערבים. אולפנה זאת ענתה על הרצון של תלמידות והוריהן למסגרת לימודית תורנית ללא פנימייה. בהמשך, הוקמו אולפנות של רשת צביה ברחבי הארץ, גם הן ללא פנימייה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפך המושג אולפנה למותג ורבים מבתי הספר התיכוניים לבנות במגזר הציוני דתי שינו את שמם לאולפנה או הקימו נתיב אולפני. הדבר חייב במקרים מסוימים הוספות שיעורי לימודי קודש על מנת לעמוד במינימום הנדרש על מנת להקרא אולפנה. כמו כן, הוקמו אולפנות נוספות ברחבי הארץ.

הוקמו מספר אולפנות לבנות המתקשות בלימודים, בהן האולפנה בדולב והאולפנה בנוב.

אולפנות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב בית הספר יישוב בית הספר יישוב בית הספר יישוב בית הספר
כפר סבא אולפנת בנ"ע "אמנה" פתח תקווה אולפנית ישורון בת ים צביה בת ים מודיעין אולפנת בנ"ע "אורות מודיעין"
אולפנית "הראל" אולפנת דרכי נועם בית אל אולפנת רעיה קריית גת אולפנת גרוס+אולפנת צביה
צפריה אולפנת בנ"ע "צפירה" אולפנת בנ"ע רעות אולפנית בנ"ע תאיר דולב אולפנת דולב
טבריה אולפנית אורט "אמונה" טבריה גדרה אולפנת הרב בהר"ן חפץ חיים צביה חפץ חיים דימונה אולפנת נריה צביה דימונה
אבן שמואל אולפנת בנ"ע אבן-שמואל באר-שבע אמי"ת אוריה (מקיף ב') באר- שבע אשקלון אולפנת צביה אשקלון בני ברק אולפנת צביה בני ברק
נוף איילון-שעלבים אולפנת-קריית חינוך שעלבים אולפנת בנ"ע "אוהל שלמה" ערד אולפנת בנ"ע נאות-אברהם
קרית מוצקין אולפנת בנ"ע סגולה חיפה צביה חיפה עפולה "צביה" עפולה
תל אביב אולפנית בני עקיבא תל אביב הרצליה צביה הרצליה כוכב יעקב צביה כוכב יעקב
מעלות תרשיחא צביה מעלות מירון אולפנת בנ"ע מירון אלקנה אולפנת השומרון
לוד צביה לוד רמת בית שמש אולפנת "גילה" שעלי תורה ראש העין אולפנת "זבולון"
ירושלים אולפנת חורב אולפנית אמי"ת נגה עפרה אולפנת עפרה
צביה ירושלים בית שמש אולפנת "פירסט" מעלה לבונה אולפנת מעלה לבונה
צביה לאומניות קדומים אולפנת להב"ה מעלה אדומים צביה מעלה אדומים
אולפנית "נווה רוחמה" אילת אולפנת "תהילת ישראל" קרית ארבע אולפנת ק"א "אשת חיל"
ראש צורים אולפנת "אורות-עציון" כרגע בגבעת וושינגטון אולפנת נווה דקלים חדרה אולפנית "מבשרת ברוך"
נתיבות צביה נתיבות רחובות צביה רחובות צפת אולפנת אמי"ת צפת
חצור הגלילית אולפנת אמי"ת חצור פסגת זאב אולפנת בנ"ע פסגת זאב בני ברק אולפנית "נווה-שרה הרצוג"

אולפנת "אמונה"

אופקים אולפנת איילת השחר נריה אולפנת בנ"ע נריה כפר פינס אולפנת בנ"ע כפר פינס
אשדוד אולפנא אשדוד אלון שבות אולפנת "אוריה" אלון שבות אולפנת "נווה חנה"
באר-שבע בנ"ע "חן במדבר"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החינוך הדתי בגבורותיו, המרכז לחינוך דתי בישראל, עמודים 395-397.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 31.5.2012)