אולפני אילינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולפני אילינג, כיום

אולפני אילינג הם אולפני טלוויזיה וקולנוע הפועלים בשכונת אילינג במערב לונדון. האולפנים החלו את פעולתם בשם "אולפני אילינג" בשנות ה-30, וידעו תקופת זוהר בה ייצרו קומדיות הנחשבות כיום לקלאסיות, בשנות ה-50. בסוף שנות ה-50 הופסק ייצור הסרטים תחת השם "אולפני אילינג" אך חודש לקראת אמצע שנות ה-90, והוא ממשיך אף כיום (2009).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנים הם בין אולפני הסרטים הוותיקים בעולם. במקום פעלו מפיקי קולנוע שונים וביניהם ויל בארקר מחלוצי הקולנוע הבריטי, שהקים את האולפנים במקום בשנת 1896 ובזיל דין, שרכש את האולפנים בשנת 1929. בשנת 1931 החל דין להסריט במקום סרטים במסגרת חברת "אולפני אילינג". בשנת 1933 הוחלף שם החברה ל-"Associated Talking Pictures" (סרטים מדברים מאוגדים), ובמקום הוסרטו כ-60 סרטים עד לשנת 1938 בה רכש את החברה איל הקולנוע מייקל בלקון בשיתוף עם חברת MGM. בלקון החל מחדש להשתמש בשם "אולפני אילינג". בשנת 1944 נרכשה החברה על ידי תאגיד ראנק, אך המשיכה בפעילותה הקולנועית תחת שמה.

בשנות ה-30 ושנות ה-40 הפיקה החברה בעיקר קומדיות בהשתתפות בדרנים כג'ורג' פורמבי שהיה ידוע כזמר ונגן יוקולילי-בנג'ו, וויל היי שרכש את פרסומו על במת המיוזיק הול. כן עסקה החברה בהסרטת סרטי תעודה. החברה הייתה חלוצה בשימוש בבמאי תעודה ליצירת סרטי מלחמה בעלי מראה ריאליסטי.

לאחר המלחמה החלה אילינג בייצור קומדיות, שהפכו לסימן ההיכר של האולפן, ונקראות עד היום "קומדיות אילינג". אלו היו לעתים סאטיריות באופן קליל ונראו כמשקפות מאפיינים שונים של האופי הבריטי והחברה הבריטית. הקומדיות התבססו על מספר במאים קבועים וביניהם צ'ארלס קרייטון, אלכסנדר מקנדריק וצ'ארלס פרנד, ומספר כוכבים קבועים, ובראשם אלק גינס. הראשונה שביניהן הייתה הקומדיה "Hue and Cry" משנת 1947, והאחרונה "Barnacle Bill" משנת 1957. בין הטובות שבקומדיות היו "Whisky Galore!" ‏(1949), "דרכון לפימליקו" ‏ (1949), "דם כחול" (1949), "The Lavender Hill Mob" ‏ (1951), "The Man in the White Suit" ‏(1951), "The Titfield Thunderbolt" ‏ (1953 ו-"הרוצחים והגברת" (1955). סרטים אלו נחשבים כיום כקלאסיקה של הקולנוע הבריטי, וכלולים בין הקומדיות המשובחות ביותר שהופקו מעולם. הקומדיות זכו במספר פרסי אוסקר ומספר פרסי באפט"א ופרסים נוספים.

בשנת 1955 רכש ה-BBC את האולפנים, על אף שהפקות הנושאות את הכותרת "אולפני אילינג" המשיכו להיווצר באולפני MGM באלזטרי למשך שנתיים נוספות. ה-BBC השתמש באולפנים לצילומי סדרות טלוויזיה ידועות כגון "הבלש המזמר" (1986) וסדרות רבות נוספות.

בשנת 1995 נרכשו האולפנים על ידי בית הספר הלאומי לטלוויזיה וקולנוע, ובאמצע שנות ה-2000 נרכשו על ידי קבוצת אנשי עסקים בראשות אורי פרוכטמן, ברנבי תומפסון, הארי הנדלסמן וג'ון קאו. בשנת 2001 החל האולפן ביצירת סרטים בכותרת "אולפני אילינג" והוא ממשיך בכך עד היום.

הקומדיות של אילינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה זו מרוכזים פרטים באשר ל"קומדיות של אילינג" שנוצרו בתקופה שבין 1947 ל-1957 והקנו לאולפנים את עיקר פרסומם.

שם הסרט שנה במאי שחקנים פרסים והערות
Hue and Cry‏ 1947 צ'ארלס קרייטון אלאסטייר סים, הארי פאולר
Another Shore‏ 1948 צ'ארלס קרייטון רוברט ביטי, מוירה ליסטר
דרכון לפימליקו 1949 הנרי קורנליוס סטנלי הולוויי, מרגרט רתרפורד, ברברה מאריי מועמד לפרס אוסקר על התסריט הטוב ביותר (ט. א. ב. קלארק). מועמד לפרס באפט"א כסרט הבריטי הטוב ביותר.
Whisky Galore!‏ 1949 אלכסנדר מקנדריק בזיל רדפורד, ברוס סטון, ג'ואן גרינווד, גורדון ג'קסון
דם כחול 1949 רוברט היימר דניס פרייס, ואלרי הובסון, ג'ואן גרינווד, אלק גינס מועמד לפרס באפט"א בקטגוריית הסרט הטוב. מועמד לפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה. זוכה פרס איגוד המבקרים הלאומי בארצות הברית
A Run for Your Money‏ 1949 צ'ארלס פרנד דונלד יוסטון, מרדית אדוארדס, מוירה ליסטר, אלק גינס, יו גריפית
The Magnet ‏ 1950 צ'ארלס פרנד סטיבן מאריי, קיי וולש, ג'יימס פוקס
The Lavender Hill Mob‏ 1951 צ'ארלס קרייטון אלק גינס, סטנלי הולוויי, סיד ג'יימס, אלפי באס פרס אוסקר לתסריט הטוב ביותר (ט. א. ב. קלארק). מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (אלק גינס). פרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר. מועמד לפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר מכל מקור שהוא. מועמד לפרס גילדת הבמאים של אמריקה לבמאי הטוב ביותר (צ'ארלס קרייטון). מועמד לפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה
האיש בחליפה הלבנה 1951 אלכסנדר מקנדריק אלק גינס, ג'ואן גרינווד ססיל פרקר מועמד לפרס אוסקר על התסריט הטוב ביותר (רוג'ר מקדוגל, ג'ון דייטון, אלכסנדר מקנדריק). מועמד לפרס באפט"א כסרט הבריטי הטוב ביותר, והסרט הטוב ביותר מכל מקור שהוא.
The Titfield Thunderbolt ‏ 1952 צ'ארלס קרייטון סטנלי הולוויי, ג'ורג' רלף, נונטון ויין
Meet Mr. Lucifer‏ 1953 אנתוני פליסייה סטנלי הולוויי, פגי קאמינגס, ג'ק ווטלינג
The Love Lottery‏ 1954 צ'ארלס קרייטון דייוויד ניבן, פגי קאמינגס, אן וורנון, הרברט לום
The Maggie ‏ 1954 אלכסנדר מקנדריק פול דאגלס אלכס מקנזי
הרוצחים והגברת 1954 אלכסנדר מקנדריק אלק גינס, ססיל פרקר, הרברט לום, פיטר סלרס, דני גרין, ג'ק וורנר, קייטי ג'ונסון מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר (ויליאם רוז), זוכה 2 פרס באפט"א - התסריט הבריטי הטוב ביותר (ויליאם רוז), השחקנית הטובה ביותר (קייטי ג'ונסון). מועמד לפרס באפט"א כסרט הבריטי הטוב ביותר, והסרט הטוב ביותר מכל מקור שהוא. בשנת 2004 הוסרטה גרסה מחודשת בכיכובו של טום הנקס בשם "לחסל את הליידי".
Who Done It?‏ 1956 בזיל דירדן בני היל, בלינדה לי
Barnacle Bill ‏ 1957 צ'ארלס פרנד אלק גינס, איירין בראון

סרטים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט שנה
בעל אידאלי 1999
נוטינג היל 1999
מזמור לחג המולד 1999
לשבור את המזל 2001
חשיבותה של רצינות ‏ 2002
Shaun of the Dead ‏ 2004
פגוש את היונים 2005
אני רוצה ממתק ‏ 2007
St Trinian's ‏ 2007
Dorian Gray ‏ 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]