אולריך צווינגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן של אולריך צווינגלי

אולריך צווינגלי (בלידה Ulrich Zwingli ‏, מאוחר יותר קרא לעצמו Huldrych Zwingli או Huldreych Zwingli, ‏1 בינואר 1484 - 1531) היה כומר נוצרי שווייצרי, מראשוני הרפורמטורים באירופה ומייסדה של הכנסייה הרפורמית בקרב דוברי הגרמנית בשווייץ. מושפע מרעיונות ההומניזם, מרד בכנסייה הקתולית והקים בציריך כנסייה בהתאם להשקפותיו. התאולוגיה שלו פותחה על ידי חתנו, היינריך בולינגר, והשפיעה גם על זו של ז'אן קלווין, מייסד הרפורמה הנוצרית בז'נבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולריך צווינגלי נולד ב- 1 בינואר 1484, שבועות אחדים אחרי לותר, בכפר ההררי וילדהאוס הנמצא בצד המזרחי של עמק טוגנבורג, בקנטון סנקט גאלן. הוא היה השלישי מבין תשעת הילדים של הוריו - יוהאן אולריך צווינגלי ומריה ברוגמן, איכרים אמידים, בעלי עדרי בקר. משפחת צווינגלי נחשבה לאחת האמידות והמכובדות באזור. האב מילא תפקיד של ראש הקהילה המקומית (Ammann). אביו היה נחוש להעניק לבנו חינוך מעולה. בגיל שש הילד נשלח ללמוד למשך ארבע שנים אצל דודו, הכומר ברתולומאוס צווינגלי, בווזן. לאחר מכן, בשנת 1494 נשלח לבית הספר (Lateinschule) על שם תאודור הקדוש בבזל.

בית הוריו של אולריך צווינגלי בוילדהאוס

אולריך למד שם דקדוק לטיני, דיאלקטיקה וכמו כן מוזיקה כנסייתית. הוא התגלה כתלמיד מצוין והתבלט בדיונים בכיתה. ב1497 הוא נשלח לבית הספר לשפות קלאסיות של היינריך לופולוס בברן. שם למד שנתיים, ובין היתר, למד גם לנגן בכלי נגינה רבים. בגלל כשרונותיו בתחום הזה הנזירים הדומיניקנים במקום ביקשו להשאירו במנזרם, אולם אביו התנגד לכך. בשנת 1498 בגיל 15, עזב צווינגלי את ברן כדי להירשם באוניברסיטת וינה. נרשם בשם Udalricus Zwinglij de Glaris». כעבור שלוש שנים עבר לאוניברסיטת בזל, בה סיים בשנת 1506 את התואר השני ב"אמנויות חופשיות" (Magister Artium). בדומה לרבים מבני זמנו, התחיל מיד קריירה של כמורה, מבלי להתעמק בלימוד יסודות התאולוגיה. לפי הזמנת תושבי הכפר גלארוס, הסמוך לכפר הולדתו, וילדהאוס, הסכים צווינגלי לשמש להם ככומר וזכה להסמכה בספטמבר 1506.

לאחר מכן התחיל לכהן בכנסייה המרכזית של ציריך. בשנת 1515 החל להטיף לדרך חדשה ומרדנית (בערך באותו זמן בו החל לפעול גם מרטין לותר בגרמניה). צווינגלי הציע מספר תפיסות שהיו מהפכניות לזמנו:

  • ראשית, הוא נמנע בקביעות מציטוט של טקסטים לטיניים, והחל לצטט פרקים שלמים מן הברית החדשה בשפה הגרמנית. הודות לכך הלך והתגבש סביבו קהל תומכים שנהנו לראשונה בחייהם מטקסטים שהיו נהירים להם.
  • בנוסף, בצעד מחאתי נגד הכנסייה הקתולית, החליט צווינגלי להתעלם מהצווים המאוחרים, כלומר, מכל מה שלא נכתב בברית החדשה אלא היו מנהג מאוחר יותר, כדוגמת הדרישה לצום בתקופת הלנט. הוא נשא נאום בזכות אכילת בשר בתקופה זו, שבה נהגו להימנע ממאכלים הקשורים בשמחה, לאות אבל על מותו של ישו על הצלב. האירוע שבו נישא הנאום, ושבו הוגשו נקניקיות צלויות, זכה לכינוי "פרשת הנקניקיות."

דוגמה נוספת היא האיסור על נישואי כמרים (צליבט), ממנו התעלם צווינגלי על ידי כך שנשא אישה בעצמו.

צווינגלי טען כי אין לעשות את מה שכתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה) לא מצווים לעשות, ולכן סילק מהכנסיות את הפסלים והציורים ואת העוגב.

גם בקשר לסעודת האדון היה לצווינגלי פירוש שונה מהמקובל על הקתולים ואפילו אצל הקלווניסטים. לפי דעתו, ישו הנוצרי לא התכוון שהלחם והיין הם באמת גופו ודמו, כי היו דרכים אחרות לפרש את המשפט "אני הגפן האמיתית" (יוחנן 15), למשל שניתן לפרש כאילו ישו העיד על עצמו שהוא עץ. לדבריו הלחם והיין מסמלים את גופו, וסעודת האדון היא זכר לעינויו של ישו.

בהשפעתו, יצאו חסידיו בבזל אל הכנסיות וניפצו את כל הצלמים.

בדומה לגורלה של גרמניה בעקבות הרפורמציה של לותר, גם בשווייץ נוצר קרע בין תומכי הנצרות הפרוטסטנטית שאך נוצרה, לבין מאמינים הקתוליים.

צווינגלי נהרג בשנת 1531 בקרב קאפל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.