אום א-זינאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אום א-זינאת
أمّ الزينات
מחוז חיפה
נפה חיפה
שנת הקמה אמצע התקופה העת'מאנית (המאות ה-17 וה-18)
שטח נכון ל-1945 22,156‏[1] דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 1,470‏[1]
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה 15 במאי 1948
יישובים יורשים אליקים
מיקום אום א-זינאת
אום א-זינאת
אום א-זינאת

אום א-זינאתערבית: أمّ الزينات - "אם הקישוטים") היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הכרמל כ-20 קילומטר דרומית מזרחית לחיפה. במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר על ידי תושביו. על פי יהודה זיו מקור שמו של הכפר "אום א-זינאת" (מקור היפהפיות) בא לו בעקבות המוניטין שיצאו לבנותיו. באותו אופן כונתה דרך הגישה אל הכפר "דריב אל ערוס" (דרך החתנים).‏[2]

הכפר הוקם במאה ה-17 או ה-18, אך ננטש על ידי תושביו הדרוזים בסוף המאה ה-18.[דרוש מקור] במאה ה-19 הוא יושב בידי מוסלמים בעיקר. רוב התושבים התפרנסו מחקלאות, ובפרט מייצור שמן זית. בסוף המאה ה-19 מנו תושבי הכפר כ-350 נפש.[דרוש מקור] בתקופת שלטון המנדט הבריטי התרחב הכפר ומספר תושביו הגיע בשנת 1931 לכדי 1,029 נפש.[דרוש מקור] על פי סקר הכפרים מ-1945 הוערכה כמות התושבים בכפר 1,470 נפש וקרקעות הכפר השתרעו על 22,156 דונם, מהם 51 דונם בבעלות יהודית‏[1].

בתקופת המרד הערבי הגדול התמקמה בכפר כנופייתו של יוסוף אבו דורה שפגעה קשות בכפרי הדרוזים בכרמל.‏[3] במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר מתושביו. ב-28 באפריל דיווח עיתון "דבר" על עזיבתם של תושבי הכפר בעקבות ניצחון אנשי ההגנה על הערבים בקרב על חיפה.‏[4] ב-15 במאי נכבשה אום-זינאת על ידי כוח מגדוד 14 של חטיבת גולני. כיבוש הכפר אשר חלש על ואדי מילק הסיר את המכשול האחרון שהיה בו כדי לסכן תנועה חופשית של יהודים בוואדי.‏[5] בכפר נותרו המוכתר, כתריסר גברים, ומעט נשים וילדים שגורשו בידי החיילים.[דרוש מקור]

מבני הכפר נהרסו,[דרוש מקור][דרושה הבהרה] אך שרידים מבית הספר ובית הקברות מצויים כיום ביער קק"ל הסמוך למושב אליקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבת השלט "אליקים", 1950

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com. שם היישוב מאוית UMM ez Zinat.
  2. ^ יהודה זיו, רגע של מקום, צבעונים, 2004, עמ' 116
  3. ^ יואב גלבר, ‏ראשיתה של הברית היהודית-הדרוזית (1948-1930), קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 181-141
  4. ^ הערבים עוזבים את כפריהם במחוז חדרה, דבר, 28 באפריל 1948
  5. ^ נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, מסדה, 1967, עמ' 56.