אום ח'אלד

אום חאלד
أمّ خالد
מבנה משרידי הכפר אום חאלד
מחוז	מחוז שומרון
נפה	נפת טולכרם
שנת הקמה	יישוב היה קיים במקום מאז התקופה ההלניסטית. בשם "אום חאלד" - כפי הנראה מאז המאה ה-7
שטח נכון ל-1945	2,894 דונם
אוכלוסייה נכון ל-1948	1,060
שפה	ערבית
דת	מוסלמים
סיבת עזיבה	מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה	20 במרץ 1948
יישובים יורשים	נתניה, בית יצחק-שער חפר
אום חאלד

אום ח'אלד (בערבית أمّ خالد) היה כפר ערבי בשרון כקילומטר מזרחית לנתניה. הכפר היה שייך לנפת טול כרם במחוז שומרון (1945), שטחי אדמותיו היו 2,894 דונם ובשנת 1945 מנה 970 נפשות.. בשנות העשרים נקנו 882 דונם מאדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועל שטח זה הוקמה המושבה נתניה. במהלך מלחמת העצמאות ב-20 במרץ 1948 הכפר נכבש והתרוקן מתושביו‏‏, בין הריסותיו שוכנו עולים ממדינות ערב. כיום מבני הכפר לשעבר נמצאים בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" מזרחית למרכז העיר, על חלק מאדמות הכפר נמצא היישוב בית יצחק-שער חפר.

בין הריסותיו שוכנו עולים ממדינות ערב. כיום מבני הכפר לשעבר נמצאים בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" מזרחית למרכז העיר, על חלק מאדמות הכפר נמצא היישוב בית יצחק-שער חפר.

בשנות החמישים ובשנות השבעים נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו הנאוליתית והאפי-פלאוליתית ומתקופות מאוחרות יותר: ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.

היסטוריה

היישוב באום חאלד הוקם לראשונה בתקופה ההלניסטית וגדל בתקופה הרומית. בחפירות שנערכו במקום נחשפו מתקופות אלה גתות,פסיפסים, קירות ומתקנים אחרים הרומזים על יישוב בעל אופי חקלאי שהיה במקום.

מקברים שהתגלו במקום מניחים שהתגוררו במקום יהודים עוד מימי החשמונאים, וככל הנראה היישוב היהודי חרב במהלך המרד הגדול (66 - 73 לספירה).

בתקופה הביזנטית (המאה ה-4 והמאה ה-5 לספירה) התקיים במקום יישוב שומרוני קטן שנחרב במרד השומרוני (524 - 529 לספירה). מיישוב זה נמצאו שרידים מעטים.
בתקופה הצלבנית הוקמה במקום מצודה קטנה על ידי רוג'ר הלומברדי. המצודה התקיימה עד המאה ה-13. בתקופה הממלוכית שימשו שרידי המצודה כחאן על דרך הים העתיקה.

בתקופה העות'מאנית (המאה ה-18) הוקם במקום יישוב ערבי קטן בין חורבות המצודה הצלבנית בשם אום חאלד‏‏. היישוב נקרא על שם אמו של ח'אלד, מפקד בצבא המוסלמי בעת כיבוש הארץ במאה ה-7, שהאגדה קבעה את מקום קבורתה של אמו בקרבת מקום (סבחת אם ח'אלד). הכפר מנה כמה עשרות משפחות והתפרנס מגידול אבטיחים ויצואם דרך הנמל הקטן מינת אבו זבורה, שהיה שמו הערבי של מפרץ קטן שמצפון לשפך נחל אלכסנדר, כ-8 קילומטרים צפונית לאום חאלד (כיום בית הספר מבואות ים במכמורת).

בעת מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 הגיעו גדודיו של נפוליאון דרך מישור החוף הדרומי אחרי כיבוש רמלה ויפו והתקדמו צפונה, דרך השרון, אל עכו. טור אחד של הגנרל ג'ונו עבר על פני הכפר אום ח'אלד לאורך החוף ב 15 במרץ 1799 ומאוחר יותר בדרכו חזרה אחרי התבוסה בעכו. עדות לחנייתו של צבא נפוליאון באזור הוא עוגן (מסוג אדמירל), אופייני לצי הצרפתי, שנמצא במפרץ א-זאוויה, כיום המפרץ בחוף עין-התכלת (חוף בלו-ביי).
בשנת 1839 עברה במקום יהודית מונטיפיורי, אשתו של הנדבן המפורסם. בשנת 1874 זכה המקום לביקור סוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל ואלה תיעדו את שרידי המצודה ואת השקמה המפורסמת של הכפר (גיל מוערך 600-1200 שנים), שאותה ניתן לראות עד היום בסמוך לסניף הדואר המרכזי בנתניה. (צ'ארלס וילסון, חבר המשלחת, תיעד בציור את השקמה העתיקה ואת שרידי המצודה בספרו Picturesque Palestine). לפי הסקר הבריטי, שמו הקדום של האתר היה "מדינת אבו עב" (עיירת אבו עב).

המקום בו היה הכפר אום חאלד הפך לשכונה בנתניה הנושאת שם זה. שכונה זו, יחד עם עוד ארבע שכונות סמוכות, אוחדו לשם הכולל "נאות הרצל".

קישורים חיצוניים

_{קואורדינטות:}

• הרחבה על תולדות אם חאלד באתר אירוס
• נתניה 3D - תמונות בתלת ממד מאום חאלד ומהשקמה העתיקה, באתר "המימד השלישי"
• אתר מורשת נתניה: אל אום ח'אלד - ראשיתה של נתניה
• כאן ניתן לראות את עץ השקמה העתיק
• תמונות עדכניות של שרידי הכפר, 5/2009
• ג. שרוני, תפדלו לאום-חאלד, מעריב, 2 בספטמבר 1966