אומלופ הט ניוזבלאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האומלופ "הט ניוזבלאד"הולנדית: Omloop Het Nieuwsblad) הוא מרוץ אופניים חד-יומי, חצי-קלאסי, הנערך מדי שנה במזרח פלנדריה שבבלגיה. המירוץ, אשר נערך תמיד בשבת האחרונה של פברואר, או בשבת הראשונה של חודש מרץ, הוא המירוץ הפותח את עונת המירוצים בבלגיה. המירוץ מתאפיין במזג אוויר קר ובעליות קצרות אך תלולות של קטעים מרוצפים ומהווה ניגוד למחנות האימונים שעורכות בחורף הקבוצות המקצועניות באזורים החמים של אירופה כגון: ספרד, דרום איטליה ודרום צרפת.

המירוץ נערך לראשונה בשנת 1945 והוא אורגן עד 2008 על ידי העיתון הבלגי Het Volk. המירוץ נוצר כתוצאה מהתחרות עם העיתון Het Nieuwsblad אשר מארגן בהצלחה את המירוץ המפורסם הרונדה ון פלנדרן. ב-2008 נרכש העיתון "הט פולק" על ידי מתחרהו, ה"הט ניוזבלאד", וחדל להופיע. החל ב-2009 שונה שם המירוץ לשמו הנוכחי. תוואי ההט ניוזבלאד עובר בחלק גדול מהתוואי של ה"רונדה" ומשמש במידה מסוימת כהכנה למירוץ העיקרי, אם כי זכייה בו נחשבת גם היא ככבוד גדול. בשנותיו הראשונות של המירוץ הוא נודע גם בשם גנט - גנט מאחר שהעיתונים המתחרים פרסמו אותו בשם זה כדי למנוע פרסום מהעיתון המארגן.

הט ניוזבלאד ומזג האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל המועד בשנה בו מתקיים המירוץ, נערכו חלק גדול מהמירוצים בעבר בתנאי מזג אוויר קשים, בקור עז, גשם ואף שלג. רק במקרים ספורים נדחה, או בוטל המירוץ כתוצאה מתנאים אלו. מארגני המירוץ עוקבים אחר תחזית מזג האוויר עד לשעת זינוק המירוץ ומתאימים, במידת הצורך, את המסלול כך שלא יסכן את בריאות הרוכבים. מסיבה זו נאלצים לעתים המארגנים לעקוף את המעלות המרוצפים אשר נחשבים מצד אחד כשיא המירוץ, אך בה בעת גם כקטעים המסוכנים המועדים לנפילות. בשנים 1955, 1974 ו-1988 קוים המירוץ למרות ירידת שלג בליל המירוץ. בשנת 1971 נדחה המירוץ בשלושה שבועות כתוצאה משלג כבד וב-1986 בוטל המירוץ כתוצאה משלג. הפעם האחרונה בה בוטל המירוץ הייתה ב-2004. מארגן המירוץ, וים ון הרווך, אמר אז: "בטיחות הרוכבים לא הייתה יכולה להיות מובטחת. השלג והקור המקפיא הפכו את המסלול למסוכן מדי". המירוץ של 1960 בוטל אף הוא, אלא שביטול זה היה כתוצאה ממחלוקת בין ההתאחדות הבינלאומית לאופניים (UCI) ובין מארגני המירוץ, מחלוקת אשר הסתיימה בביטול הפגנתי של המירוץ על ידי המארגנים.

ההיסטוריה של המירוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי מזג האוויר הקשים בהם נערך המירוץ גרמו באופן ברור ליתרון לרוכבים הבלגים בכלל ולפלמים בפרט. ב-15 הפעמים הראשונות בהן קוים המירוץ, זכו בו רוכבים בלגיים. רק ב-1959 ניצח רוכב זר במירוץ, שיימוס אליוט האירי. ב-1948 חצה ראשון את קו הסיום הרוכב האיטלקי המפורסם, פאוסטו קופי לאחר ששלט במירוץ, אך הוא נפסל בשל קבלת גלגל חלופי במהלך המירוץ מרוכב מקבוצה אחרת (על פי החוק, היה מותר לקבל סיוע שכזה רק מרוכב מאותה קבוצה).

שיא המהירות במירוץ נקבע עוד ב-1975 על ידי הבלגי ז'וזף ברוייר שקבע מהירות של 43.35 קמ"ש.

מסלול המירוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך רוב שנותיו היה גם הזינוק למירוץ וגם סיומו ממוקם בעיר גנט. החל מ-1996 ועד 2007, הסתיים המירוץ בלוקרן הנמצאת כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לגנט. המירוץ, אשר אורכו הוא כ-200 ק"מ, פונה מגנט דרומה ועובר בשורת מעלות של קטעי מרצפות. המפורסמים שבהם הם אוד קווארמונט, מור ון חרארדסברגן ומולנברג. האחרון נמצא כ-60 ק"מ מהסיום. מכאן התווי הוא מישורי אך עובר במספר קטעים של אבני מרצפות אשר יכולים להשפיע על תוצאת המירוץ. במידה ותנאי מזג האוויר נוחים, קיים סיכוי טוב למיאוץ רב משתתפים בסיום המירוץ. כאשר התנאים קשים, יש יתרון לקבוצות בריחה הנוצרות תוך כדי המירוץ.

ב-2008 חזר המירוץ למסלול המסורתי של גנט-גנט. המעלה האחרון במסלול הוא המולנברג הנמצא 39 קילומטרים לפני קו הסיום.‏[1]

מנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיא הניצחונות מחזיקים בצוותא שלושה רוכבים אשר זכו בשלושה ניצחונות כל אחד.

כמו כן ניצחו במירוץ רוכבים מפורסמים כמו: אדי מרקס, רוז'ה דה פלאמינק, יוהאן מוזאו ומיקלה ברטולי.

רשימת המנצחים בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ First Edition Cycling News for November 23, 2007, אתר cyclingnews.com, ‏ 23 בנובמבר 2007